חיסול נסראללה ומקורביו סדק את חומת הפחד מול חיזבאללה בלבנון

בעוד חיזבאללה מנסה לשדר שיכולותיו לא נפגעו, בכירים לבנונים מדגישים כי המצב בארץ הארזים לא יחזור לקדמותו בתום המלחמה. כעת לא מדובר רק במנהיגים המשתייכים לאופוזיציה, אלא בפוליטיקאים בכירים, ששואפים לשבור את הקיפאון הפוליטי שנסראללה כפה על לבנון בשנתיים האחרונות.  

ראש ממשלת המעבר, נג'יב מיקאתי, גינה בסוף השבוע את "ההתערבות האיראנית הבוטה בענייניה של לבנון", כלשונו. הצהרתו התפרסמה בעקבות דברים שמסר יו"ר הפרלמנט של טהרן, מוחמד קאליבאף, לעיתון הצרפתי "לה פיגארו". בראיון הוא רמז שאיראן תהיה מוכנה לנהל משא ומתן עם פריז על יישום החלטה 1701, שעוסקת בהסגת כוחות חיזבאללה מדרום לבנון.

מיקאתי התייחס לכך בתור "שערורייה", ודאג לזימון בכיר בשגרירות האיראנית לשיחה במשרד החוץ הלבנוני. האמירה העירה מרבצו פחד ישן של לבנון לחזור להיות "מדינת חסות", כזו שמנוהלת דה־פקטו בידי גורמים זרים. מילא חיזבאללה, שמתיימר להיות גורם לבנוני - אבל נדמה ששליטה איראנית ישירה וגלויה היא דבר שהלבנונים כבר לא מוכנים לו. בתגובה לסערה, קאליבאף פרסם הבהרה שבה הדגיש את תמיכתו בכל החלטה של הפרלמנט והממשלה בלבנון, אך צירף לרשימת מוסדות השלטון גם את עמדת חיזבאללה, כאילו מדובר ברשות רביעית.

היה בכך גם משל לפער שנוצר בין האינטרס הלבנוני לאינטרס האיראני. בזמן שבטהרן משתמשים בחיזבאללה כדי להציב איום על ישראל ולהרתיע אותה ממתקפה, בביירות מתמודדים מדי יום עם התסיסה ברחובות, כתוצאה ממאות אלפי המפונים - שלא לדבר על תקיפות צה"ל, שמכוונות כמעט לכל נקודה בשטחם.

אפילו ג'בראן באסיל, בעל הברית הנוצרי של חיזבאללה, גילה סימני עצמאות. מנהיג מפלגת "הפטריוטים החופשיים" הכריז על שאיפתו "לבחור נשיא ריבוני ומאחד עבור כל הלבנונים, כדי שהוא כראש המדינה יוביל את המשא ומתן ליישום החלטה 1701. כך תהיה ריבונות בפועל, ולא כסיסמה". בתקופה האחרונה באסיל הדגיש שמבחינתו, ההחלטה של נסראללה לפתוח את החזית הצפונית במלחמה היתה טעות. כעת, לפי מקורות בביירות, הוא שוקל להגיע להסכמות עם היריבים של מחנה חיזבאללה בפרלמנט. חיסולו של נסראללה, הם טענו, יוצר הזדמנויות חדשות.

מיקאתי מגנה התערבות איראנית, בעוד מנהיגי אופוזיציה קוראים לשינוי מהותי ביחסי הכוחות במדינה

"יש מאזן כוחות ידוע"

מטבע הדברים, באופוזיציה הלבנונית מקשיחים עמדות. מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים סמיר ג'עג'ע, העומד בראש הסיעה הנוצרית הגדולה בפרלמנט, הצהיר כי הם לא יהיו מוכנים שאחרי המלחמה חיזבאללה יחזור לקבל החלטות מדיניות, כמו יציאה למלחמה. מציאות זאת, הוא טען, כבר הובילה לקטסטרופה.

ג'עג'ע גם הדהד את השמועות שלפיהן תהליך קבלת ההחלטות בחיזבאללה עבר לידי איראן. "בזמנו של נסראללה חשבתי שיש מקום לדעה לבנונית בנוגע למתרחש, ושיש לו ביטוי בהחלטה האיראנית. אבל עכשיו ההחלטה נתונה בידי איראן בלבד", הוא אמר לעיתון "א־שרק אל־אווסט". "הקבוצות הלוחמות של חיזבאללה מובלות בידי קצינים איראנים". גם אם קיים פער בין דבריו לבין המציאות (לחיזבאללה נותרו יועצים צבאיים שמנהלים את המלחמה), הם מעידים על כך שארגון הטרור נתפס כמי שנמצא בעמדת חולשה. 

לראיה, הפוליטיקאי הלבנוני הוסיף: "לפי מחקרים, חיזבאללה היה אמור לשגר בין 2,000 ל־3,000 רקטות ביום לעבר ישראל, אבל אנחנו רואים שזה לא קורה. יש מאזן כוחות ידוע וברור. האיראנים ימשיכו להילחם עם מה שנשאר על אדמת לבנון". מנגד, בחיזבאללה טוענים כי הגברת השיגורים והרחבת הטווח (ביום שבת כטב"מ פגע ליד מעון ראש הממשלה בקיסריה) הם הוכחה לכך שהם שמרו על היכולות האסטרטגיות שלהם.

אכן, נראה שחיסול צמרת ההנהגה של חיזבאללה לא שלל מהארגון את היכולת להמשיך במלחמת התשה. עם זאת, היעדרם של נסראללה ומקורביו יוצר לכוחות הלבנוניים הזדמנות לכפות הפסקת אש ללא תנאי, תוך ניתוק הזירה מהמלחמה ברצועת עזה. מחסום הפחד כבר נסדק.