איראן דוחפת לעימות בכל הזירות

לאחר תקופת דשדוש/עצירה בשיחות, שבמהלכה איראן התקרבה ליכולת גרעינית - בעיקר באגירת החומר הבקיע לפצצה - צצות "הדלפות מטעם" על רצון אמריקני לכאורה לחזור למו"מ. לא מדובר ברעיון חדש, אך חשוב לא לזלזל בשמועות ולהבהיר את הסכנה בעסקת "פחות תמורת פחות".

רעיון "פחות תמורת פחות", שלטעמי הוא "הרבה פחות תמורת הרבה יותר", מתבסס על הגבלות והקפאות בתוכנית, שיעצרו התקדמות נוספת תמורת הקלות חלקיות.

האבסורד בתוכנית בולט כיום יותר מבעבר. המטרה להרחיק את איראן שנה מפריצה לחומר בקיע "חלפה לארה"ב עם הרוח". הסכם, אפילו רחב, ישיג כמה שבועות או חודשים בודדים לצד הקלה ניכרת בסנקציות, שתאפשר למשטר להשתקם כלכלית ולהמשיך לממן טרור.

אין ספק שאיראן עומדת, לפחות חלקית, מאחורי ההתקפות האחרונות על ישראל, באמצעות חמאס וחיזבאללה. היא דוחפת לעימות בארבע זירות: לבנון וסוריה, עזה, איו"ש וירושלים. הגיע הזמן לממש את השינוי בתפיסת הביטחון מ־2018 ולהעניש בתוקפנות את המדינה שממנה יצאו ההתקפות ואת השולחים.

מאז שהרעיון עלה, טהרן העשירה ל־60%, "שיחקה" עם 84% (אף שהבעיה האמיתית היא העשרה מסיבית ל־20), מייצרת אורניום מתכתי, מונעת מפקחי סבא"א גישה לאתרים חשודים ומצפה להקלה מקסימלית בסנקציות תמורת הגבלות מעטות ושימור הנתיב לפצצה.

מדוע העסקה מסוכנת?

העסקה אינה הכנה לעסקה טובה יותר, כפי שטוענים תומכיה. זו תהיה העסקה האחרונה. טהרן תסכים לכאורה לוויתורים (מעטים) ותקבל הקלות. העסקה תעניק לגיטימציה למרבית ההפרות, ותאפשר לאיראן לשמור נכסים שהושגו באמצעות הפרת ההסכם ואי־ציות לאמנת ה־NPT. טהרן תמשיך לחתור תחת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ודרישתה לסיום חקירות העבר וההווה תתקבל (אחרת לא יהיה הסכם) - מה שיסכן את יסוד קיום סבא"א והאמנה.

הצנטריפוגות המתקדמות ייוצרו בכמויות ויוסתרו באתרי העשרה חשאיים, ומכיוון שיידרשו הרבה פחות צנטריפוגות, תתאפשר "התגנבות" לפצצה. האיראנים יחזיקו בטילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני, וסטטוס הפיתוח של מערכת הנשק - שהוא זה שמפריד באמת בין טהרן ליכולת גרעינית - ימשיך להיות נסתר. כדי לשמור סיכוי לעסקה, אילצה איראן את ארה"ב ואירופה להורות למנכ"ל סבא"א לא לפרסם דו"חות קשים על ההפרות האיראניות, לא לדרוש כינוס מיוחד, ולא לפנות למועצת הביטחון.

חתימה על העסקה הגרועה תעצור בארה"ב עיסוק בגרעין, מתוך הנחה שגויה שהתוכנית "חזרה לקופסה", כפי שהתבטא בעבר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. צריך לזכור שהתוכנית יצאה מסאליבן, שהיה אדריכל הסכם דומה ב־2013, והוא זה שכנראה מקדם אותה, אם הדיווחים נכונים.

עסקת המשך גדולה ורחבה יותר היא אשליה. מנהיגי איראן מבינים במינוף הרבה יותר מביידן ואנשיו. חשוב לבחון את הזווית המפרצית לאור ההתקרבות הסעודית לאיראן, וההשפעה על מדינות הסכמי אברהם.

בכירים ישראלים העלו אפשרות מפתיעה שהמהלך הסעודי נועד לבסס יציבות אזורית ולאותת לארה"ב ולישראל, אבל גם להשפיע כלכלית ואזרחית בתוך איראן ובטווח ארוך לערער את המשטר. הסעודים מבינים שההתפשטות האיראנית נמשכת והחליטו להשפיע מבפנים, תוך שימוש בכסף ובדיפלומטיה.

מאידך, קיים חשש מוצדק במפרץ כי מתקפה ישראלית באיראן תגבה מהם מחיר מיידי, לאור קרבתם הגיאוגרפית והסכמי אברהם שמציירים אותם כמשת"פים.

יחד עם זאת, ייתכן גם כי המהלכים מתפרשים באיראן כחולשה סעודית, והכסף שיזרום לא ימוטט את המשטר, אלא יחזק אותו ויעצים את ביטחונו עצמי. גם הפעילות הסעודית מול מצרים וסוריה יכולה להתפרש לשני כיוונים, ומחייבת מעקב.

החולשה של וושינגטון, האחריות של ישראל

וושינגטון לא הגיבה עד היום בהפעלת כוח כאמצעי הרתעה למרות הפרות הגרעין, בתקיפת אינטרסים אמריקניים באזור, הרג נשים וילדות באיראן, שימוש לכאורה בנשק כימי, תמיכה ברוסיה במלחמה באוקראינה ועוד. אם אחרי כל זה האמריקנים מציעים עסקה חלקית, למה שהמשטר יסכים להגבלות על תוכניות הגרעין והטילים? למה שהמפרציות יאמינו לארה"ב?

לכן ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ חייבות לטפל בשלושת מרכיבי התוכנית: חומר בקיע, פיתוח מערכת הנשק ואמצעי הנשיאה - במקביל ליצירת לחץ כלכלי מקסימלי ואיום צבאי אמין. עסקה חלשה תשלח איתותים מוטעים כי המערב יסכים לכל מה שתעשה, וישראל לבדה חלשה ולא תתקוף.

ישראל עלולה לשלם מחיר כבד בעסקה מוטעית. לכן עליה לפעול נגדה בקול אחיד. אסור שהנושא ישויך למחלוקת פוליטית או לוויכוחים פנימיים. טוב יעשו גורמי המקצוע אם את הערכותיהם המסווגות ישאירו לחדרים סגורים.

ישראל חייבת להמשיך ולשפר את יכולותיה הצבאיות, כולל המב"ם על כל ענפיו, לטיפול כולל בבעיה האיראנית. ניסיון לבחון עסקה קטנה - מסוכן, וישדר מסר מוטעה לאמריקנים שיש על מה לדבר, וישלח מסר למדינות המפרץ כי ישראל חלשה כמו ארה"ב.

תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון. שימש יועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי בפועל