חוקרים באוניברסיטת אוקסופרד צפויים להתחיל היום (ראשון) ניסוי דרמטי בבני אדם, שהתנדבו לניסוי, במסגרתו הם יחשפו בתנאי מעבדה למחלהת הקורונה ויטופלו בחיסון שפיתחה האוניברסיטה שלא נמצא בשלב הסופי שלו, כך דיווח הגרדיאן הבריטי.
למעשה מדובר בניסוי שנוי במחלוקת בתוך העולם המדעי מהסיבה הפשוטה שמדובר בחשיפת אנשים בריאים למחלה שאין עבורה כרגע תרופה ושהוכחה כקטלנית גם לאנשים צעירים. בדרך כלל יש טאבו מוחלט בעולם המדעי על מהלך מהסוג הזה, אלא שהקורונה פרצה את מחסום החשש וכעת עשרות מדענים, בהם חתני פרס נובל, קוראים לבצע ניסויי חיסונים שכאלו במקביל לחיסונים שנמצאים בשלב המחקר הסופי שלהם או על חיסונים שמצויים בפיתוח.
בכירים הקהיליה המדעית הבינלאומית דוחפים כעת לבצע ניסויים בבני אדם, זאת למרות שאין הוכחה חד משמעית כי החיסונים המפותחים יעילים כלפי המחלה וגם לא גורמים לנזקים לבני האדם. הסיבה לדחיפה הזו היא העובדה כי מחקרית מתברר שאנשים צעירים כמעט לא נפגעים מהמחלה ולכן חשיפה שלהם אליה אינה כה מסוכנת.
הפרסום של האוניברסיטה על הצעד הדרמטי מגיע היום, יממה אחת בלבד לפני פרסום בבטאון המדעי Lancet, בו תדווח האוניברסיטה ככל הנראה על הצלחת החיסון שלה בשלב ראשון שלו בו שותפו כאלף בני אדם. ככל הנראה במעבדה הצליחו החיסונים שמתפתח האוניברסיטה ללמד את תאי הגוף כיצד להילחם במחלה.
למעשה בידי החוקרים חיסון שעבר גם את הפאזה השנייה והוא נמצא לא מזיק ככל הנראה למספר קטן של אנשים. לכן בדרך הטבע היה צריך כעת לגייס מספר גדול של אנשים לשלב בדיקה שלישי נרחב לראות שבאמת החיסון לא פוגע במערכות הגוף וגם נלחם במחלה אצל חולים.
אלא שבאוניברסיטה לא מחכים לתוצאות השלב השלישי אלא במקביל יחשפו אנשים שלא חלו אל המחלה ויטפלו בהם בחיסון שיש בידיהם. לדברי פרופסור אדריאן היל, מנהל מכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד, מספר: "המידע שיש לנו על הקורונה אומר שרק אחד מ-3,000 צעירים ייפגע בכליה שלו ויצטרך השתלת כליה כתוצאה מהניסוי. זה סיכון נמוך מאד והתועלת מהניסוי שלנו גבוהה מאד".
מה שלמעשה מבצעים כרגע החוקרים זו בדיקה של כמה מנות חיסון צריך יהיה לתת לגוף אנושי וכמה החומר שפותח יעיל בהזרקות. זאת במקביל לשלב שלישי בו יגויסו עשרות אלפי חולים מכל העולם לבחינת החיסון של האוניברסיטה. באופן הזה יהיה ניתן במקביל לדעת הן שהחיסון טוב וכמה מנות לתת ממנו עד סוף השנה.
