בקייב שומרים על דריכות: "במערב מפחדים מעוד קאבול"

בעוד ריכוז הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה מתמשך, כמה מדינות מערביות, ובהן גם ארה"ב, החליטו לפנות באופן חלקי את אנשי הסגל הדיפלומטי ואת משפחותיהם מקייב, ואף להמליץ לאזרחיהן לעזוב את המדינה בהקדם.

גורמים בקייב הביעו אכזבה מכך, ותלו את האשם לכך בהשלכות הנסיגה החפוזה מאפגניסטן והחשש ממראות דומים לאלה שנראו בבירה קאבול, במקרה של פלישה רוסית לאוקראינה. אולג ניקולנקו, דובר משרד החוץ של אוקראינה, התייחס להחלטה ואמר כי מדובר ב"מעשה של זהירות מוגזמת".

"לא חלו שינויים דרסטיים במצב הביטחוני בזמן האחרון", הוסיף ניקולנקו. "האיום של גלים חדשים של תוקפנות רוסית נשאר במקום מאז 2014, בעוד ההתגבשות הצבאית ליד גבול המדינה החלה כבר באפריל האחרון".

גורמים אוקראיניים המעורבים במגעים עם נציגויות מערביות, שדיברו באנונימיות, הסבירו כי ההחלטות המהירות להתפנות מקייב מתקבלות מסיבות רבות, אבל בעיקר נובעות מנפילת קאבול באוגוסט 2021. זעזוע כזה גורם כעת לממשלות מערביות רבות להיות רגישות ביותר לגבי המצב באוקראינה, לדברי גורמים רשמיים אוקראיניים, אף שלמהלכים כאלה יש השפעה שלילית על רגשות הציבור באוקראינה. "זה יהיה רעיון טוב לשים קץ לכל ההיסטריה", הם אמרו.

הדברים באו, כאמור, בעקבות החלטת מחלקת המדינה האמריקנית לאפשר לעובדי הממשל לעזוב את קייב, ולצוות על בני משפחותיהם לעשות זאת. השגרירות האמריקנית שוב שיגרה אזהרת מסע עבור כל אזרחיה לאוקראינה, עקב "איומים מוגברים של פעולה צבאית רוסית משמעותית", וציינה כי למרות הפינוי, היא תמשיך בשגרת עבודתה.

"אנחנו מדגישים שרוסיה הביאה אותנו לנקודה הנוכחית", אמרו בשגרירות. ההחלטה מגיעה כאשר על פי המודיעין המערבי והאוקראיני, ברגעים אלה יותר מ־100 אלף חיילים רוסים מקיפים את אוקראינה, ולמרות מאמץ דיפלומטי אינטנסיבי בראשות ארה"ב ונאט"ו, יש חשש לפלישה רוסית מלאה.

ההחלטה האמריקנית עוררה מייד גל הצהרות של נציגויות רבות אחרות. הממלכה המאוחדת אמרה גם היא שחלק מאנשי הצוות שלה עומדים לעזוב את קייב, וכן המליצה לאזרחים בריטים השוהים שם לקצר את נוכחותם באוקראינה, במקביל להמלצה לעזוב את המדינה. אוסטרליה גם החלה למשוך משפחות סגל.

גרמניה, צ'כיה, צרפת ומדינות נוספות הודיעו שהן שוקלות את צעדיהן.

לעומתן, מדינות אחרות דווקא הבהירו כי בכוונתן להישאר בבירה, ולא להיכנע לתוקפנות הרוסית. שגריר אסטוניה באוקראינה, קאימו קווסק, אמר לפני כמה ימים כי העיר קייב נותרה רגועה, וכי אין בהלה ברחובות. "אוקראינה לא צריכה לתת לתושביה לפחד, זו המטרה של מוסקבה", הוא הסביר. שר החוץ ההונגרי, פיטר שייג'ארטו, אמר גם הוא שאין להונגריה כוונה להוציא את אנשיה מקייב. שייג'ארטו קרא לכל הצדדים להימנע מצעדים שעלולים להסלים את המתיחות באזור.

"אין סיבות לעזוב"

גם משלחת האיחוד האירופי לאוקראינה בחרה להישאר. "אנחנו לא מתכננים לעשות את אותו הדבר שארה"ב עשתה", קבע אתמול ג'וזפ בורל, סגן נשיא הנציבות האירופית. "אנחנו לא רואים סיבה ספציפית לעשות זאת. בזמן שהשיחות (עם רוסיה) נמשכות, אני לא חושב שיש לנו סיבות לעזוב את אוקראינה".

המערב מתגבר כוחות

במקביל להוצאת הסגל הדיפלומטי, בארה"ב ובמערב מאותתים לרוסיה כי פלישה לאוקראינה תיענה בכוח. אתמול נודע כי הנשיא ג'ו ביידן שוקל לפרוס אלפי חיילים אמריקנים, כמו גם ספינות מלחמה וכלי טיס, בשטחיהן של בעלות הברית של נאט"ו במדינות הבלטיות ובמזרח אירופה.

לפי הדיווח, בכירים בפנטגון הציעו לביידן כמה אופציות, שבמסגרתן נכסי הצבא האמריקני יוצבו הרבה יותר קרוב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בין האפשרויות: שליחת 1,000 עד 5,000 חיילים למדינות מזרח אירופה, עם פוטנציאל להגדיל את המספר פי עשרה אם המצב יידרדר. ביידן צפוי להכריע בנושא כבר השבוע - כך אמרו גורמים בממשל האמריקני ל"ניו יורק טיימס". הפנטגון סירב להגיב לדיווח. במקביל מסרו בוושינגטון כי "יש שתי דרכים שבהן רוסיה יכולה לבחור: דיאלוג - או הסלמה והשלכות מאסיביות".

רוסיה מאשימה את נאט"ו

בנאט"ו העלו את כוננות כוחות הברית, והחליטו על תגבור של צי הספינות והמטוסים במזרח אירופה, על רקע המתחים בין רוסיה ואוקראינה. "נמשיך לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להגן על כל בעלות הברית, כולל על ידי חיזוק החלק המזרחי של הברית", אמר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג.

ברוסיה טענו כי מהלכים אלה של ארה"ב ונאט"ו רק מגבירים את המתיחות באזור, ודובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר: "אנו רואים את הצהרות הברית הצפון־אטלנטית על חיזוק הכוחות והעברת המשאבים לאגף המזרחי של אירופה כצעדים שיגבירו את המתח בין הצדדים".

בהכנת הכתבה השתתפו דמיאן פצ'טר ונטע בר