לקייב "יש מידע מודיעיני מוצק" שרוסיה מתכוונת להכניס כוחות לבלארוס בקיץ השנה ולא מן הנמנע שמטרתו - פלישה למדינות נאט"ו – כך התריע הבוקר (שבת) נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
בנאום דרמטי בוועידת הביטחון במינכן, אמר הנשיא האוקראיני כי הכוחות יוכנסו לכאורה לצורך אימונים. "בדיוק כך הם פרשו את הכוחות לפני הפלישה הגדולה לאוקראינה לפני שלוש שנים", אמר זלנסקי. "האם הכוחות האלה מיועדים לתקיפה באוקראינה? אולי. אולי לא. אולי הם מיועדים לכם: בלארוס גובלת בשלוש מדינות נאט"ו".
Zelensky in Munich says what many think but are afraid to say: The old days are over.
— Tymofiy Mylovanov (@Mylovanov) February 15, 2025
The U.S. doesn’t see Europe as a partner. Europe must build its own army, together with Ukraine
0/ pic.twitter.com/QUVgBYwspg
הוא הזכיר כי לדברי נשיאי רוסיה ובלארוס, טילים לטווח בינוני ואפילו נשק גרעיני כבר נקלטו בבלארוס. "היזכרו: כבר היו פרובוקציות על גבולות בלארוס עם פולין וליטא (בשנת 2021): משברי מהגרים שחולל המודיעין הרוסי כדי להגביר את הכאוס באוקראינה. מה אם בפעם הבאה אלה לא יהיו מהגרים אלא צבאות רוסיה או צפון קוריאה? אל תשלו את עצמכם. הצפון-קוריאנים אינם חלשים. הם לומדים כיצד לנהל מלחמה מודרנית. ומה עם הצבאות שלכם?", פנה זלנסקי למנהיגי אירופה. "הם מוכנים? אם רוסיה תתחיל מבצע דגל כוזב או סתם מבצע בלי סימני זיהוי משטח בלארוס - כמו שעשתה עם קרים ב-2014. כמה מהר יגיבו בעלות הברית? האם בכלל יתנו מענה?"
זלנסקי התריע כי השנה מתכוונת רוסיה לקים 15 אוגדות חדשות ולהגדיל את צבאה בעוד 150 אלף חיילים. "זה יותר מאשר הצבאות הלאומיים של רוב מדינות אירופה. היא ממשיכה לפתוח מרכזי גיוס חדשים מדי שבוע, פוטין יכול להרשות זאת לעצמו. מחירי הנפט עדיין גבוהים דיים כדי להתעלם מהקהילה הבינלאומית".
"בלילה שלפני פתיחתה של הוועידה במינכן, כטב"ם רוסי פגע בסרקופג של הכור הגרעיני בצ'רנוביל. זה היה כטב"ם משוכלל. טכנולוגיה שאיראן מסרה לרוסיה. הוא נשא 50 ק"ג חומר נפץ. אנחנו רואים את המתקפה הזו כי צעד סמלי באופן עמוק מצד פוטין. לא מזמן דיברנו עם הנשיא טראמפ על אנרגיה אטומית. על תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה (זפוריז'יה), שנכון לעכשיו נמצאת בידי הכיבוש הרוסי. רוסיה הגיבה בשיגור כטב"ם לעבר הסרקופג של הכור בצ'רנוביל, שמונע את התפזרות הנסורת הרדיואקטיבית. זה לא רק שיגעון, זו עמדת רוסיה. מדינה, שמבצעת מתקפות כאלה, אינה חפצה בשלום. הם אינם מתכוננים לדיאלוג.
תזכורת: גופי המודיעין וההערכה באירופה סבורים שרוסיה מסוגלת לתקוף מדינת או מדינות נאט"ו בתוך שלוש עד עשר שנים, תלוי במתווה. הערכות כאלה פרסמו המודיעין של אסטוניה, פולין, גרמניה וממש לאחרונה – דנמרק.
נשיא אוקראינה התייחס גם לשמיים המתקדרים מעל יחסי אירופה וארה"ב, שקיבלו אמש ביטוי מזוקק בנאום התוכחה של סגן הנשיא האמריקני ג'יי די ואנס. "אמש, כאן במינכן, סגן נשיא ארה"ב הבהיר היטב: עשרות שנים של יחסים בין אירופה לארה"ב מגיעות לסיומם. עכשיו הכל יהיה אחרת ואירופה צריכה להסתגל לכך, להיות מלוכדת ולדאוג בעצמה לכל צורכיה... עכשיו צבא אוקראינה, בעזרת סיוע גלובלי, בולם את רוסיה, אולם אם לא אנו, מי יעצור אותה? בואו נהיה כנים: איננו יכולים כעת לשלול אפשרות שארה"ב פשוט תגיד 'לא' לאירופה בכל הנוגע לאיומים עליה.
לנוכח הנסיבות, קרא זלנסקי להקים את צבא אירופה. "אני סבור שזו העת. יש להקים את הכוחות המזוינים של אירופה. זה לא מורכב יותר מאשר לעמוד איתן מול מהלומות רוסיה, כפי שאנחנו כבר עשינו. אולם זה לא כרוך רק בהגדלת ההוצאה על הביטחון כאחוז מהתמ"ג. בוודאי, צריך כסף אולם רק כסף לא יכול לעצור את התקדמות האויב. אנשים ונשק אינם באים חינם. אנחנו מדברים על בני אדם, על ההבנה שיש להגן את ביתם-הם".
לפני כשנה וחצי, במסמך היערכות למלחמה גוף מייעץ לממשלת גרמניה, נאמר במפורש שאחד האפיקים שבהם חייב לפעול הדרג הפוליטי הוא חינוך והכנה של החברה לצורך להיות מוכנים וכשירים להילחם.
"ללא צבא אוקראינה, אין די בצבאות אירופה כדי לבלום את רוסיה", המשיך זלנסקי. "זו המציאות כעת. רק לצבא שלנו באירופה יש ניסיון קרבי אמיתי במלחמה מודרנית. עם זאת, גם אין די רק בצבא שלנו. אנו זקוקים למה שאתם יכולים לתת: נשק, אימונים, סנקציות, לחץ פוליטי ואחדות".
באיתות ישיר לטראמפ, שניהל שיחות על עתיד המלחמה עם פוטין בלי להתייעץ קודם עם מנהיגי אירופה, אמר זלנסקי: "עלינו לבנות את הכוחות המזוינים של אירופה כדי שהעתיד האירופי יהיה תלוי רק באירופים ואת ההחלטות על אירופה יקבלו רק באירופה".
הוא הבהיר כי אין הכוונה לכך שצבא אירופה יחליף את נאט"ו, אולם אירופה צריכה להיות חזקה כדי שארה"ב תרצה לעמוד לצדה, "כדי שאיש לא יוכל להגיד לה 'לא'; להגיד לה מה לעשות או להתייחס אליה כשולית. אנחנו צריכים ביטחון בעוצמתנו כדי שלאחרים לא תהיה ברירה אלא לכבד את העוצמה האירופית. בלי צבא אירופה הדבר אינו מן האפשר".
זלנסקי הוסיף כי אין בכוונתו להסיר מסדר היום את שאיפת קייב להתקבל לנאט"ו, אף שאוקראינה מגדילה כל הזמן את הייצור הצבאי, "במיוחד בתחום הכטב"מים". "רק אשתקד, הודות למאמצי אוקראינה ושותפותיה, ייצרנו 1.5 מיליון כטב"מים מסוגים שונים", אמר. "אוקראינה היום היא המדינה המובילה בעולם בתחום השימוש כטב"מים". לדבריו, היום ערבויות ביטחוניות מאירופה לא יספיקו לאוקראינה, וארה"ב לא תיתן את ערבויותיה אם אירופה לא תהיה חזקה דיה.
נשיא אוקראינה, שהזמין את כל המנהיגים השותפים בקואליציה למען אוקראינה, לבקר בקייב ב-24 בפברואר, והתייחס לסדקים בתוך האיחוד האירופי עצמו – לנוכח האינרציה של חלק מהמנהיגים להסתגל למציאות החדשה בארה"ב מחד, ומאידך - בהתחשב בעמדותיהם הפרו-רוסיות של ראש ממשלת סלובקיה פיצו וראש ממשלת הונגריה אורבן, מדינות החברות באיחוד ובנאט"ו.
"יש באירופה שאולי אינם מבינים מה קורה עכשיו בוושינגטון. אז בואו נתמקד במה שקורה אצלנו כאן, באירופה. עלינו לתת כוח לאירופה עצמה. האם ארה"ב זקוקה לאירופה כשוק? כן. וכבעלת ברית? לא יודע. כדי שהתשובה תהיה 'כן', אירופה זקוקה לקול אחד, לא בעשרות שונים. אפילו אלה המגיעים דרך קבע למאר-א-לגו (הכוונה בעיקר לאורבן; ד"ב) צריכים להיות חלק מאירופה החזקה כי הנשיא טראמפ לא אוהב חברים חלשים. הוא מכבד כוח. יש באירופה שמאוכזבים מבריסל. אבל בואו נדבר ישירות: אם לא בריסל, אז מוסקבה. זו החלטה שלכם. זו גיאופוליטיקה. זו היסטוריה. מוסקבה תקרע את אירופה לגזרים אם אנחנו, אירופים, לא ניתן אמון זה בזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו