המגעים סביב אוקראינה: שלום עכשיו, מלחמה גדולה יותר אחר כך?

רבים מאוד בעולם מכירים את הצאר הרוסי פיוטר הראשון, הלא הוא פטר הגדול, אולם רק חובבי היסטוריה שמעו על הצאר פיוטר השלישי, שנודע בעיקר בזכות שני דברים - נישואיו הכושלים עם יקטרינה, שהדיחה אותו והפכה לקיסרית, והפרשה המבישה של "שלום פטרבורג".

בתמצית, בשנת 1761 רוסיה נלחמה לצד אוסטריה נגד פרוסיה במסגרת מלחמת שבע השנים. הכוחות הרוסיים התקרבו לברלין והמלך הפרוסי פרידריך עמד בפני תבוסה קשה, עד ששיחק לו המזל והקיסרית הרוסית יליזבטה מתה. תחתיה עלה לכס הקיסרות הנסיך פיוטר הצעיר, שהעריץ את פרידריך. הצאר החדש לא בזבז זמן, זנח את אוסטריה וכרת ברית עם פרידריך נגדה, ובתור אחת הפעולות הראשונות החזיר לפרוסיה את כל השטחים שרוסיה כבשה.

בגרמניה האירוע הזה נקרא עד היום "נס ברנדנבורג" (על שם הנסיכות שממנה יצאה שושלת המלכים הפרוסית). ברוסיה העדיפו לשכוח אותו.

ביממה האחרונה היה קשה שלא לחשוב על פיוטר השלישי לאחר השיחה של דונלד טראמפ עם ולדימיר פוטין והצהרותיו שבאו אחר כך. הסיבה? לאחר שארה"ב הובילה מאז 2022 קואליציה מערבית נרחבת למען הצלת אוקראינה והטילה סדרת סנקציות חריפות נגד הקרמלין בגלל התוקפנות, בא הנשיא ה־47, ולפחות לפי הודעותיו עבר לשחק לידי רוסיה.

מה שווה רק הפוסט שפרסם לאחר השיחה, שהכיל טעויות עובדתיות (לא, לא עשרות מיליוני רוסים נהרגו במלחמת העולם השנייה, ולא, לא רוסיה נלחמה נגד הנאצים, אלא בריה"מ, כלומר גם אוקראינה הסובייטית, שבשטחה גם התרחש רוב הקטל); נניח גם לטענות ששיחקו לידי הפרופגנדה הרוסית (כמו האשמה לא כל כך מרומזת של ממשל ביידן במלחמה).

שיחת הטלפון כשלעצמה היתה בגדר שבירת טאבו של כמעט שלוש שנים מצד נשיא אמריקני. ואם לא די בכך, טראמפ לא הפסיק להציב את פוטין על מישור אחד לצידו. שוב ושוב כתב "שנינו רוצים", "שנינו מאמינים", ובסוף אף כתב "אנחנו" - כלומר הוא ופוטין - "סיכמנו לדבר עם נשיא אוקראינה זלנסקי", כאילו כדי להדגיש באיזה צד נמצא ליבו וכי כעת גורלם של האוקראינים ייחרץ בלעדיהם ומעל לראשם (גם זה בניגוד גמור למצב ששרר מאז 2022). טראמפ גם לא הסתיר את הנחת מכך שפוטין השתמש ב"'שכל ישר' - מוטו מאוד חזק של הקמפיין שלי".

אוקראינה תהיה תלויה באירופה

מנגד, לאורך הפוסט לא הזכיר טראמפ אפילו פעם אחת את האחריות הישירה של רוסיה הפוטינית לפלישה ולפשעי המלחמה שביצעה. חייזר שהיה נחשף להודעת טראמפ, היה חושב שאוקראינה פשוט סובלת מאז פברואר 2022 מאיזה קטקליזם טבעי שהביא להרס ומוות בשטחיה.

זו אמנם רק הרטוריקה, אבל סביר להניח שהיא מלמדת הרבה על התוכנית להפסקת המלחמה באוקראינה, שצפויה להיות מוצגת בוועידת מינכן, הנפתחת היום. פרטיה עוד אינם ידועים, אבל אם לשפוט לפי אמירות טראמפ ומזכיר ההגנה הגסת', אוקראינה לא תקבל את רובם המכריע של השטחים שאיבדה לרוסיה (עד 19% משטחה), לא יהיו חיילים אמריקנים שיוצבו להגנה על קו הפסקת האש, ואין לה מה לקוות להתקבל לנאט"ו (שאיפה שהיתה אבן היסוד בתפיסת הביטחון האוקראינית).

כל אלה הם מתנה אדירה לקרמלין. אבל המתנה הזו משתלבת היטב באג'נדה של טראמפ, שהתרחק מבעלי הברית המסורתיים (איומים לתפוס את קנדה וגרינלנד, מכסים על האיחוד האירופי) ושוב רואה את העולם כעוגה שאמורה להתחלק בין המעצמות (גם זה בדומה לפוטין).

עם זאת, אין לשכוח שטראמפ מנסה לממש את הבטחות הבחירות שלו, שאחת מהן היתה הפסקה של המלחמה. איש באוקראינה לא הופתע מכך שהוא חותר במהירות להפסקת אש; ההפתעה נובעת מכך שעד כה לא ברור על מה תצטרך מוסקבה לוותר במסגרת הפסקת האש, ומבחינה רטורית טראמפ זורק את קייב מתחת לאוטובוס עוד לפני שהמו"מ החל.

לזכותו של הממשל ייאמר כי לפחות עד כה לא הודיע על הפסקת הסיוע הצבאי לקייב, ובמובן מסוים הוא אף שואף להבטיחו: מזכיר האוצר בסנט נשלח לאוקראינה כדי לוודא תשלומים על הנשק - למשל, באמצעות גישה בלעדית למשאבי טבע נדירים שתינתן לארה"ב.

שלום בדורנו מודל 2025?

מכל מקום, אם לא יהיו הפתעות מהותיות בתוכנית להפסקת האש, הדינמיקה הנוכחית אינה מבשרת טובות לאוקראינה. בהנחה שתסכים בכלל לדיל שנסגר מעל ראשה, היא תיאלץ להיות תלויה הרבה מאוד בעצמה (אם כי בטווח הארוך יש לכך גם פנים חיוביים) ובאירופה, שמצידה גם תצטרך לגדול למידות השעה ולשדרג את יכולותיה הצבאיות.

אולי רצוי יהיה לקבל את אוקראינה בהליך מזורז לאיחוד האירופי. כפי שכתב פובליציסט ה"טלגרף" הבריטי רולנד אוליפנט: "על אירופה להחליט אם היא רוצה לשבת ליד השולחן - או להיות בתפריט".

וטראמפ? בהחלט ייתכן שיגיע לסיכומים עם פוטין. למרבה הצער, יש סיכוי גדול מדי שזה יהיה שוב "שלום בדורנו", כלומר הוא יסיים את המלחמה, אבל יפתח את הדלת למלחמה גדולה הרבה יותר, ובתוך כמה שנים.