"אתה רואה את הסמל הזה? מדי יום אני עונד לעבודה סיכה עם ציור של אריה על דש החליפה שלי", מצביע מיכאל פרייליך (44), חבר הפרלמנט הבלגי היהודי, על הסיכה הקטנה שהוא עונד, "זה הסמל של פלנדריה, אחד משלושת האזורים שמרכיבים את בלגיה, והאזור שבחר בי הוא אריה. גם הסמל של יהודה הוא אריה. מבחינתי, אני מגיע לעבודה ונלחם כל יום כמו אריה למען האזרחים הפלמים ששלחו אותי כדי שאייצג אותם, וגם למען העם היהודי ומדינת ישראל".
ביום שישי האחרון, אחרי יומיים של דיונים ארוכים, נתן הפרלמנט הבלגי אמון בממשלה החדשה בראשות "הברית הפלמית החדשה" (N-VA), מפלגת ימין־מרכז בדלנית, המייצגת את הציבור דובר פלמית במדינה הדו־לאומית.
מי שיעמוד בראשה יהיה בארט דה ובר, שכיהן בעבר כראש עיריית אנטוורפן. לאחר 7 באוקטובר התייצב דה ובר לצד ישראל: "היום יש רק צד אחד לבחור: זה הצד של ישראל, הצד של הדמוקרטיה, הצד של האור - נגד כוחות העריצות והחושך". הגם שהבהיר כי מדובר בעמדה נגד חמאס - ולא נגד הפלשתינים, בחירתו של דה ובר עשויה לסמל שינוי חיובי עבור ישראל בבריסל.
מהתקשורת לפוליטיקה
פרייליך הוא אחד היהודים שומרי המסורת הבודדים המכהנים כחברי פרלמנט במדינה אירופית. במשך שנים כיהן פרייליך כעורך המגזין היהודי של בלגיה. במרוצת השנים גם הפך לפנים המוכרות של הקהילה היהודית.
בהדרגה החלו מפלגות מהמרכז הפוליטי להציע לו להצטרף אליהן, עד שבשנת 2019 הגיעה הצעה שלה נעתר מטעם מפלגת "הברית הפלמית", ומאז הוא מכהן כחבר פרלמנט מטעמה.
בשנת 2024 פרייליך נבחר מחדש והחל את הקדנציה השנייה שלו כחבר פרלמנט בבלגיה, "במסגרת העבודה שלי הייתי בקשר עם הרבה פוליטיקאים, ובסוף הגיעה הצעה שהתאימה. עבורי זה היה חדש ובהתחלה לא ידעתי למה לצפות, אבל מהר מאוד נכנסתי לעניינים.
"בחמש השנים האחרונות, כאשר ישבנו באופוזיציה, היינו פעילים מאוד והותרנו חותם שסייע לנו להפוך בבחירות הללו למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. במקביל, בבחירות האחרונות לא היה לי מקום מובטח ועבדתי קשה מאוד כדי להיבחר מהמחוז שלי, וזה אכן קרה ואני שמח שהוכחתי את עצמי וקיבלתי את אמון המצביעים, שאגב, רובם כלל לא יהודים".
מדיניות אנטי-ישראלית
בשנים האחרונות בלגיה "ויתרה" על הניטרליות שאפיינה אותה בכל הקשור לסכסוך הישראלי-פלשתיני והפכה ביקורתית ולעומתית כלפי ישראל. כעת, לאחר השבעת הממשלה החדשה, פרייליך מקווה שהמצב ישתנה - והוא מבקש לדחוף לכך כחבר במפלגת השלטון הטרייה.
"רוב המפלגות הקודמות בקואליציה היו מאוד אנטי־ישראליות. נכון, ספרד ואירלנד עוינות את ישראל יותר מאשר בלגיה, אבל הקו האנטי־ישראלי שנקטה הממשלה הקודמת חיבל ביחסי המדינות. ראש הממשלה הקודם אלכסנדר דה קרו, שהגיע לישראל ביום שבו התחילה עסקת חילופי השבויים הקודמת וביקר את ישראל יחד עם ראש ממשלת ספרד, התפטר אחרי הכישלון הגדול שלו בבחירות, לאחר שפחות משמונה אחוזים מקולות הבוחרים נתנו בו אמון.
"אני מקווה שעכשיו בלגיה תחזור לניטרליות שאפיינה אותה במשך עשרות שנים. נכון, בלגיה לא תאהב את ישראל כמו שטראמפ אוהד אותה, אבל התפיסה שלפיה ישראל תמיד אשמה נמצאת לקראת שינוי".
פרייליך מודע לכך שבלגיה משמשת קרקע פורייה לארגונים אנטי-ישראליים, שפעילותם אינה מתאפשרת במדינות רבות אחרות באירופה. "בארגונים האלה יש הרבה אנשים שמשתמשים בשנאתם לישראל כדי להכשיר את שנאתם ליהודים. תראה דוגמה לאנטישמיות: בטקס ציון שנה ל־7 באוקטובר הוחלט על קיום אירוע פרו־פלשתיני, והמשטרה אישרה אותו. היה שם איש דת שנאם ואמר 'בואו נשרוף את היהודים', ולא עשו לו כלום.
"מצד אחד בלגיה טוענת שאין סובלנות לאנטישמיות, ומצד שני הם לא עושים דבר נגד התופעה. במקרה הזה הם טענו שלא זיהו את איש הדת. אם אהיה בקואליציה, אעשה כל מה שאפשר כדי שיהיו סנקציות על אנטישמיות".
יחסים עם דתות אחרות
לאחרונה מונה פרייליך לשליח דיפלומטי מיוחד לדיאלוג בין־תרבותי ולהנצחת השואה מטעם איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) בראשות הרב מנחם מרגולין. מטרת המינוי היא למנף את קשריו של פרייליך באירופה כדי לקדם את המורשת התרבותית היהודית, להיאבק באנטישמיות ולחזק את הקהילות היהודיות.
"אירופה נמצאת בנקודה קריטית מבחינת יחסיה עם הקהילות היהודיות. אני חושב שאנחנו נמצאים בשנתיים מכריעות, שלאחריהן נדע לאן הדברים הולכים. הקהילות היהודיות צריכות עזרה במימון ההוצאות הביטחוניות הכבדות והגנה על חופש הדת. זה כולל אפשרות לאכול אוכל כשר, לערוך ברית מילה, להילחם באנטישמיות ולזכור את השואה. אני מקווה שהאיחוד האירופי ייקח את הנושא תחת חסותו ויחלק את הנטל הכלכלי שווה בשווה בין מדינות האיחוד, כדי לייצר מענה לנושא הביטחוני ולסייע למדינות שבהן יש קהילות גדולות יותר.
"בטקס ציון שנה ל-7 באוקטובר הוחלט על קיום אירוע פרו־פלשתיני. המשטרה אישרה אותו. היה שם איש דת שנאם ואמר 'בואו נשרוף את היהודים' - ולא עשו לו כלום"
"בעבר היהודים הואשמו כי רצחו את ישו, ואז שנאו אותם כי הם לקחו ריבית והיו אחראים לניהול בנקים. אחרי זה כי הם תרבות נפרדת, והיום זה בגלל ישראל. אם אתה פרו־ישראלי ומאמין בזכות של ישראל להתקיים, עבור הרבה אנשים זה יותר מדי. לכן, אם אירופה תבהיר שקולות קיצוניים אינם מקובלים, ליהודים יהיה מקום בחברה האירופית. קהילה יהודית חזקה באירופה ובכלל בעולם היא גם אינטרס של ישראל".
פרייליך, שהתגורר במשך תקופה של יותר משנה בישראל, נחשב פרו־ישראלי מובהק וקול די חריג בפרלמנט הקודם, שלא אהד את ישראל בלשון המעטה.
"אני אוהב את ישראל ואפילו גרתי בה תקופה מסוימת. את האהבה הזאת אני מנחיל גם לארבעת ילדיי, וכולם בבלגיה יודעים את זה. האהדה הפומבית שלי לישראל גורמת לכך שיש לי הרבה שונאים ואנשים שמנסים לצייר אותי כתומך ברצח ילדים וכו', אבל מי שמכיר אותי יודע שאני אדם של שלום שמביא יחד מוסלמים, יהודים ונוצרים כדי שנעבוד יחד ונפתח עתיד משותף בכל מקום על הגלובוס, כולל בבלגיה ובישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו