פרידריך מרץ ינצח את הבחירות בגרמניה - למרות שהצליח להסתבך בדרך

מצד אחד, פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) המייצגת את הימין-מרכז הפוליטי, צריך להיות מרוצה. כל הסקרים מראים שהוא זה שהולך להוביל את המפלגה הגדולה ביותר בגרמניה אחרי שהגרמנים יממשו את זכותם הדמוקרטית להצביע ב-23.2. הפער בינו לבין מפלגת הימין הפופוליסטית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שנע בין 9-7%, גדול מדי מכדי שייסגר בזמן קצר.

לכתבת הפרופיל על פרידריך מרץ, המועמד המוביל להיות הקנצלר הבא

מצד שני, בחודשיים האחרונים המפלגה של מרץ מאבדת תמיכה באופן הדרגתי, הוא נכנס לעימות משמעותי עם שותפיו הקואליציוניים העתידיים מהמרכז הפוליטי, ובמקום שאיש העסקים הממולח יתמקד בכלכלה הגרמנית המקרטעת, הוא נגרר לשיח על נושא ההגירה. הנושא אמנם עומד בראש מעייניו של הבוחר הגרמני, אך שם קשה לו להתמודד עם AfD, שמציעה פתרונות פשוטים וקליטים.

דוגמה טובה לכך ניתנה בשבוע שעבר, כאשר מרץ ניסה להעביר בפרלמנט שורה של תקנות שנועדו להקשיח את מדיניות ההגירה הגרמנית. לשם כך, הוא הסתייע בקולות המפלגה הפופוליסטית, ושבר את החרם שהוטל על הימין הקיצוני הגרמני מייד אחרי מלחמת העולם השנייה.

פרידריך מרץ (69) נולד בעיר ברילון במדינת נורדריין-וסטפליה. הפוליטיקה הייתה חלק ממשפחתו, שכן סבו כיהן כראש העירייה המקומית. מרץ הצטרף ל-CDU כנער ומאז היה חלק מהמפלגה, אם כי מעולם לא כיהן כשר מטעמה, בעיקר משום שנחשב ליריבה הפוליטי של אנגלה מרקל. ב-1989 נבחר מרץ לפרלמנט האירופי ולאחר חמש שנים נבחר לכהן כחבר בפרלמנט הגרמני. הוא נבחר גם ליו"ר הקבוצה הפרלמנטרית של המפלגה ואף כיהן כיו"ר האופוזיציה בזמן כהונתו של גרהרד שרדר מהסוציאל-דמוקרטים (SPD).

מערכת היחסים הכושלת עם מרקל הרחיקה אותו מהמפלגה ובשנת 2009 מרץ פנה למגזר העסקי, שם הוא רכש לעצמו מוניטין של גאון פיננסי. מרץ שנולד למשפחה מבוססת הוא עורך דין במקצועו ואף שימש כשופט. במהלך השנים שבהן פעל במגזר העסקי, הוא קנה לעצמו הון אישי משמעותי. מרץ לא ניחן בכריזמה מתפרצת ואינו ידוע כנואם חוצב להבות. למרות זאת, ואולי בגלל זה, רבים מהגרמנים רואים בו מנהיג אפשרי.

"הגרמנים באופן ברור לא אוהבים מנהיגים שנראים כמו מנהיגים", אומר אליו אדלר, מייסד ויו"ר ארגון ה-WerteInitiative בגרמניה, ארגון יהודי המייצג ערכים דמוקרטיים ליברלים. "מרקל לא נראתה כמו מנהיגה קלאסית, למרות שהיא הייתה מנהיגה קשוחה, וכך גם הקנצלר הנוכחי אולף שולץ שמתואר בתוך חדרי חדרים כמנהיג קשוח. אני חושב שבגלל ההיסטוריה שלנו ושל הגרמנים, יש קצת חשש כאן מבחירה במנהיג כריזמטי מדי. אני יודע שיש אנשים שאומרים שאין למרץ כריזמה, אבל אני חושב שאם מרקל ושולץ יכלו להנהיג, ודאי שגם הוא יוכל".

אדלר מאמין שהישענות של מרץ על קולות הימין הקיצוני הייתה מהלך בעייתי, לא בגלל התוכן אלא בגלל העיקרון: שיתוף פעולה, גם לא אקטיבי, עם מפלגת ה-AfD הפרו-רוסית, הבדלנית ושמכילה גורמים קיצוניים בשירותיה. "בגרמניה, פעמים רבות בוחנים אותך לא לפי מה שעשית, אלא איך עשית את זה. ולהבנתי, במקרה הזה הביקורת לא נובעת מהרצון שלו להקשיח את מדיניות ההגירה, אלא בעקבות ההכרה שהוא נתן לאלטרנטיבה לגרמניה. אני בכל מקרה לא שותף לביקורת נגדו ולא מטיל עליו אחריות לגבי מי שהצטרף אליו להצבעה", אדלר אומר.

ואכן, לא רק מרץ מאמין שיש צורך בהקשחת מדיניות ההגירה, אלא גם אלה שמבקרים אותו על חבירתו החד-פעמית למפלגת אלטרנטיבה לגרמניה בהצבעה על כך. נושא ההגירה הוא אחד הנושאים שהכי מטרידים את הבוחר הגרמני, יחד עם המצב הכלכלי המאתגר, ואפילו הקנצלר הנוכחי ומנהיג מפלגת הסוציאל-דמוקרטים (SPD) כבר דיבר על הקשחת מדיניות ההגירה.

העיתונאי והפובליציסט אלן פוסנר מסביר את הבעייתיות הפוליטית שבמהלך: "מרץ הולך להיות קנצלר, לכן הייתי בשוק ממה שעשה. הרי ברור שהם לא ייכנסו לקואליציה – וסביר להניח שהסוציאל-דמוקרטים או הירוקים כן יהיו, אז למה לייצר את הסיטואציה הבעייתית הזאת מול שותפים עתידיים". פוסנר מאמין שמרץ הוא "אדם עקרונות טובים, אך חסר אינסטינקטים פוליטיים בנוגע לאיך צריך לנהוג, הוא אימפולסיבי וזה בעייתי". פוסנר אומר שזה "יהפוך את הקמת הקואליציה למלאכה קשה מאוד".

לפוסנר גם ביקורת על המהלך עצמו ולא רק על התמיכה של ה-AfD בהצבעה. "הוא הלך רחוק מדי, אי אפשר לחסום את כל הגבולות ואי אפשר לשים אנשים לכל אורכם. ההצהרות שלו היו צריכות להיות כלליות יותר, כי בסוף הוא יצטרך להתגמש במו"מ הקואליציוני. כפוליטיקאי מרכזי, הוא יבליט את נושא ההגירה וכך ירקוד לפי צלילי החליל של AfD ותמיד יפסיד להם. הוא צריך לדבר על כלכלה, על הסכנה מרוסיה, ועל עוד שוטרים ברחובות. ה-AfD מציעים תוכנית זוועתית – הוא צריך להראות שהם לא רציניים בהבטחות שלהם ולא לריב עם שותפיו במרכז".

שיתוף הפעולה עם מפלגת הימין הפופוליסטי גרר גל הפגנות במדינה, אך מרץ לא חזר בו. הוא טען כי לא ייכנס איתם לקואליציה וכעס שהמפגינים נעדרו מהרחובות אחרי מתקפת 7 באוקטובר של חמאס. זו נקודה נוספת: מרץ שומר על עקביות בתמיכה בישראל. "אני חושב שבחירתו של מרץ לתפקיד הקנצלר תהיה טובה לישראל, אני מאמין שהוא ילך עם הסוציאל-דמוקרטים, אך לישראל עדיף שיפנה אל הירוקים. הוא כל הזמן אומר – 'ישראל תקבל את מה שהיא צריכה וגרמניה תמיד תעמוד לצידה'. הוא שותף מלא לתפיסה שלגרמניה יש אחריות היסטורית כלפי ישראל ושהאחריות הזאת היא חלק מהאינטרס הלאומי העליון של גרמניה".