"המדיניות לא הוכיחה את עצמה": האם אחת המדיניות האנטי ישראליות באירופה בדרך לתפנית?

ארנה סולברג מנהיגת האופוזיציה בנורבגיה, שהסקרים צופים לה הישג משמעותי בבחירות הקרובות, ביקרה את מדיניות הממשלה המכהנת והבטיחה לשנותה • "אנחנו חולקים על העיתוי של ההכרה במדינה פלשתינית", אמרה

הפגנה פרו פלשתינית באוסלו בירת נורבגיה. צילום: איי.פי

מאז עליית מפלגת "הלייבור" לשלטון בשנת 2021, ממשלת נורבגיה הובילה קו ביקורתי כלפי ישראל. אולם, מאז טבח שבעה באוקטובר ותחילת מלחמת 'חרבות ברזל', הביקורת נגד ישראל החריפה באופן משמעותי וחריג והיחסים בין המדינות הגיעו לשפל חדש.

כעת, לקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו בספטמבר השנה, עושה רושם שקיים סיכוי לא מבוטל שהיחסים בין המדינות עומדים לקראת שינוי, "בנורבגיה יש הרבה אנשים שיש להם רגשות עזים לגבי הסכסוך במזרח התיכון, אבל זה לא אזור שיש לנורבגיה הרבה מה לעשות איתו, ויש עוד מדינות שנמצאות קרובות יותר לאזור הסכסוך שיכולות לתרום יותר", הסבירה ארנה סולברג, ראש ממשלת נורבגיה לשעבר ומנהיגת "המפלגה השמרנית".

המפלגה השמרנית היא מפלגת האופוזיציה הגדולה בפרלמנט אשר משתייכת לימין ולפי הסקרים הנוכחיים צפויה לקחת חלק בממשלת מרכז-ימין עתידית. סולברג ציינה כי מדיניות הממשלה הנוכחית גרמה לכך אין יותר מגעים מדיניים בין ישראל לנורבגיה ומעט מדינות הצטרפו להחלטה של נורבגיה להכיר במדינה פלשתינית, כך שהמהלך לא הוכיח את עצמו. לדבריה, "אנחנו בעד פתרון שתי מדינות לשני עמים. לכן, איננו חולקים על כך שפלשתין יכולה להפוך למדינה נפרדת העומדת בפני עצמה, אך אנחנו חולקים על העיתוי של ההכרה במדינה פלשתינית. כשאנחנו מסתכלים על התוצאות של מדיניות החוץ של מפלגת הלייבור, ברור שההתנהלות שלהם הייתה לא טובה".

מניגת המפלגה השמרנית בנורבגיה, ארנה סולברג,

לפי הסקרים העדכניים, לסולברג יש סיכוי טוב לחזור לתפקיד ראש ממשלת נורבגיה, תפקיד אותו החזיקה בעבר בין השנים 2013-2021. מפלגת השמרנים בראשותה צפויה להתחזק בבחירות הקרובות ולהגיע ליותר מ 22%, בעוד מפלגת הלייבור המייצגת את השמאל הפוליטי מאבדת נתח משמעותי מכוחה ויורדת ביותר משבעה אחוזים לכ-19% תמיכה בלבד. המפלגה המובילה בסקרים היא מפלגה "הקידמה" הנחשבת כמפלגת ימין (FrP) ומקבלת קרוב ל 25% תמיכה. המשמעות היא שמירב הסיכויים שבבחירות הבאות נראה חילופי שלטון בנורבגיה והחזרת המדיניות הנייטרלית שאפיינה בעבר את נורבגיה ואשר העניקה לה מעמד מיוחד באזור.

כאמור, היחסים בין שתי ישראל לנורבגיה נמצאים ככל הנראה במצב הגרוע ביותר מאז כינון היחסים בין המדינות. מי שבלט מעל כולם בביקורת כלפי ישראל והוביל להתדרדרות היחסים היה שר החוץ הנורבגי, אספן בארת אייד. הדיפלומט הבכיר של ממשלת נורבגיה היה זה שדחף להכרה נורבגית במדינה פלשתינית ולתמיכה בתביעה המשפטית נגד ישראל בהאג, תקף את ממשלת ישראל פעמים רבות במהלך מלחמת "חרבות ברזל", כאשר במקביל הוא גילה אהדה רבה למצוקות של הצד הפלשתיני. פעילותו גררה ביקורת רבה מצד משרד החוץ בישראל אשר האשים אותו בכך ש"נורבגיה היא המדינה האירופית היחידה שלא ניתקה את קשריה עם ארגון הטרור חמאס".

משרד החוץ האשים את הנורבגים שלא גינו באופן ברור את חמאס ושר החוץ לשעבר, ישראל כץ, אף סירב לאשר את כניסתו של שר החוץ הנורבגי שרצה לבקר בישראל. בתגובה להכרה של נורבגיה במדינה פלשתינית, ישראל החזירה את שגריר ישראל בנורבגיה, אבי ניר-פלדקליין, ואף ביטלה את המעמד של שמונה דיפלומטים נורבגים שפעלו ברשות הפלשתינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר