אירופה קמה היום (רביעי) לבוקר של חוסר ודאות וחשש בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית. גישתו של טראמפ כלפי אירופה, בדגש על בטחונה של אירופה, מייצר לא מעט דאגות בקרב מנהיגי היבשת.
ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארצות הברית באוניברסיטת תל אביב מתייחס: "המפסידים הגדולים של הבחירות האלה הם ללא ספק אוקראינה, האיחוד האירופי ומדינות מערב אירופה בדגש על גרמניה"
"בפרספקטיבה היסטורית, מאז מלחמת העולם השניה העוגן הערכי והסימבולי של הדמוקרטיה הליברלית העולמית הוא ארצות הברית. צריך לזכור שסביב מלחמת העולם השניה רבים מהמשטרים במדינות אירופה הפכו לאוטוקרטים, בעוד ארצות הברית עמדה איתן ושמרה על ערכים דמוקרטיים. כעת, הבחירה של העם האמריקאי בטראמפ, אשר בעיני האירופאים פחות מחויב לדמוקרטיה ליברלית, מעוררת לא מעט שאלות מהותיות".
הוא ממשיך: "מלבד ארצות הברית, אירופה היא לב ליבה של הדמוקרטיה הליברלית בעולם. כל זה נשען על העוצמה של ארצות הברית שנותנת לא רק ביטחון לאירופה, אלא גם דוגמה עצמית כעוגן ומצפן מוסרי וערכי כלל עולמי. תוצאות הבחירות מערערות רבות מהנחות היסוד שליוו את אירופה שנים רבות".
לדברי ד"ר פרומר, טראמפ הוא הנשיא האמריקני הראשון מאז מלחמת העולם השניה שאינו מחויב להגנת אירופה. "אם אני גר בליטא, אסטוניה, פולין, אוקראינה ומדינות נוספות באזור, הבוקר הזה מדאיג מבחינתי כי מה שהתחיל באוקראינה יכול להגיע גם אליי כי יתכן ואם פוטין לא יעצר באוקראינה, הוא ימשיך למדינות נוספות. העוגן הצבאי של אירופה, ארצות הברית, בתהליך נסיגה מהמחויבות לשמירה על בטחונה של אירופה וזה מייצר חששות גדולים וחוסר ודאות שיהיו לו השלכות מהותיות על היבשת" הוא אומר.
רק ביולי האחרון, דווח כי דונלד טראמפ אמר שאם ייבחר ישקול להפחית את שיתוף המודיעין עם חברי נאט"ו. זה מגביר את החשש כי החלטת טראמפ עלולה להפחית את יכולתה של אירופה להתמודד עם איום אפשרי מצד פוטין.
עם זאת, מארק רוטה, ראש ממשלת הולנד לשעבר נבחר באוקטובר האחרון למזכ"ל נאט"ו וידוע כמיודד עם טראמפ, אינו מקל ראש באחריות שניתנה לו בתקופת מלחמה, ומסוגל להביא את הסיוע האמריקני מטראמפ. בהצהרה ברשת חברתית, רוטה הביע תמיכה בטראמפ, בכותבו: "זה עתה בירכתי את דונלד טראמפ על בחירתו לנשיאות ארצות הברית. מנהיגותו תהיה שוב מפתח לשמירה על עוצמת הברית שלנו. אני מצפה לעבוד איתו שוב כדי לקדם שלום באמצעות עוצמה דרך נאט"ו".
ד"ר פרומר לא אופטימי. "צריך להבין שבמשך שנים רבות האירופאים יצרו תלות נוחה בארצות הברית וקיצצו בתקציבי הביטחון שלהם, כשהם נהנים ממטריה גרעינית וצבא אמריקאי אשר נוכח במדינות אירופה ושומר על האירופאים. עדיין אין לאירופה יכולת להתמודד מבחינה צבאית אפילו מול מעצמה בינונית כמו רוסיה. בעיה נוספת בהקשר הזה הוא היכולת לשכנע את אזרחי המדינות שלהן, שסכנת המלחמה היא אמיתית ומוחשית שיכולה לפגוע בערכים עליהם גדלו".
"דעת הקהל האירופאית לא נמצאת במקום שהיא יכולה להכיל התחזקות צבאית. האירופאים חיים בבועה של ביטחון קולקטיבי ושפע חומרי ולא בטוח שהמנהיגים שלהם יוכלו להעביר בפרלמנט החלטות הקשורות לחיזוק משמעותי של ביטחון, שכולל את חיזוק הצבא והתחמשות בנשק"
"כהונתו הראשונה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והדרישה שלו ממדינות אירופה להשקיע שני אחוזים מהתל"ג שלהן בהוצאות הצבאיות של נאט"ו, גרמה לכך שאירופה החלה להגדיל את תקציבי הביטחון, אם כי לא באופן דרמטי. מדינות כמו ספרד שעדיין לא עומדות בהתחייבות, יהיו חייבות להקצות לכך משאבים, למרות הקושי הפנימי, מאחר ובמדריד יושבת ממשלת שמאל. ייתכן וההשפעה תגדל אם מדינות אירופה ייאלצו להשקיע יותר בתקציבי הביטחון שלהן, וזה עוד לפני האפשרות להגדיל את האחוזים בהשקעה בתקציב ברית נאט"ו."
ד"ר אייל רובינסון, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמחלקה למזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל אומר: "יש חפיפה גדולה בין ההשלכות על האיחוד האירופי לבין נאט"ו במקרה הזה. ראשית, אירופה חייבת לחתור לעצמאות בניהול מדיניות הביטחון שלה ולהתאחד סביב חזון משותף שלא מסתמך באופן בלעדי על מטריית ההגנה האמריקאית. המשמעות האופרטיבית היא השקעה גדולה יותר בתקציבי ביטחון".
ד"ר רובינסון מציין שאחת הסיבות לבחירתו של מזכ"ל נאט"ו החדש, מרק רוטה, היא קרבתו של ראש ממשלת הולנד לשעבר לדונלד טראמפ. הוא אומר: "האתגר של רוטה יהיה לשכנע את טראמפ שנאט"ו חזקה משרתת את האינטרסים של ארצות הברית. אני חושב שנאט"ו יכולה להיות כלי יעיל במדיניות החוץ והביטחון האמריקנית, אם יצליח להראות לבוחרים שנאט"ו מתיישרת לפי הדרישות שלו. אם נאט"ו רוצה לשרוד, היא חייבת לפעול בשיתוף פעולה עם אמריקה, שהיא המממנת הראשית והשחקן המרכזי בנאט"ו".
"בחודשים הקרובים טראמפ ישתף את עקרונות השת"פ של ממשלתו עם אירופה ונאט"ו וסביר שבמפגש פסגת נאט"ו אשר יתקיים בחודש יוני 2025, אליו גם יגיע טראמפ, יקבעו עקרונות שת"פ חדשים".
ד"ר רובינסון סובר שכניסתו של טראמפ עשויה להפעיל לחץ לפתרון מדיני במלחמת רוסיה-אוקראינה, פתרון שיכלול פשרות טריטוריאליות מצד אוקראינה. "אני חושב שטראמפ ינסה לסיים את המלחמה על ידי דחיפת אוקראינה לפשרות במזרח המדינה, תוך שהוא מנצל את מנוף הלחץ של הסיוע הצבאי והכלכלי האמריקני"
"אם הוא יצליח להביא למו"מ", הוא מרחיב, "התפקיד האירופי של נאט"ו והאיחוד האירופי יהיה לספק ביטחון למערב אוקראינה ולקייב ולהכניס את השטחים שנותרו בידי אוקראינה תחת מטריית ההגנה האירופית, מה שיכול לכלול את צירוף אוקראינה לאיחוד האירופי. זלנסקי יצטרך להתפשר, והפשרה כזו תתפרש כהפסד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו