כברווזים במטווח: רוסיה יצאה למתקפה - ואיבדה שליש מהמשוריינים

שנתיים וחודשיים בתוך המלחמה, מצבה של אוקראינה בחזית קשה למדי, בעיקר בגלל מחסור בפגזים ובאמצעי יירוט. אלא שלמרות החסרונות, מצליחים האוקראינים לרשום הישגים על הקרקע – ונראה שבשבת האחרונה הדפו בתחכום את אחת מהתקפות השיריון הגדולות ביותר של רוסיה מתחילת הפלישה.

זה קרה ממערב לאבדייבקה, עיר שאת הריסותיה הרוסים כבשו לפני כחודשיים. מאז הם דחקו אט-אט את האוקראינים מערבה, מנצלים עדיפות ארטילרית של שבעה שיגורים לאחד.

לפי הדיווח ב"פורבס", בסוף השבוע ניסו הרוסים לפרוץ עם 36 טנקים ו-12 רכבי קרב משוריינים (רק"מ) ממערב לכפר טוננקה ולהתקרב אל הכפר השכן. הם יצאו בשיירה ארוכה בדרך עפר ונקלעו למארב, שכלל מיקוש, ירי טילי נ"ט ושימוש מדויק בכטב"מי FPV (ר"ת First Person View).

מה שהחל כאחת המתקפות המשוריינות הגדולות במלחמה, הסתיים באחת התבוסות הגדולות בה. לפי "פורבס", רוסיה איבדה במתקפה שליש מהטנקים ושמונה רק"מים. השאר נאלצו לסגת. בלוגרים צבאיים רוסים אישרו את היקף האבידות וציינו כי "למצב הביא פיקוד לא חכם, בלשון המעטה".

זו הייתה המתקפה המשוריינת הראשונה של רוסיה בגזרה. במשך שבועות השתמש שיגר הפיקוד הרוסי מתקפות חי"ר נקודתיות ללא כל חיפוי של משוריינים. הסיבה: כיבוש אבדייבקה עלה למוסקבה במאות יחידות טנקים ומשוריינים. רק לשם המחשה, על פי פרויקט המודיעין הפתוח Oryx, בשבוע אחד באוקטובר אשתקד, עם תחילת הניסיון לכבוש את העיר, איבדה רוסיה 118 טנקים ורק"מים – מול 25 שאיבדה אוקראינה.

הפגיעה בטור השריון בסוף השבוע מצטרפת לאירועים דומים בעבר, כאשר האוקראינים הופתעו מההתעקשות הרוסית לנוע לאורך דרכי עפר, חשופים לארטילריה ולכטב"מים. בפברואר 2023 הושמדו 31 יחידות משוריינים ליד ווהלדר, דרומה יותר באותה הגזרה.

עם זאת, למרות ההישג הנקודתי של אוקראינה, המצב הכללי בגזרת אבדייבקה בפרט ולאורך החזית בכלל עדיין מורכב מאוד עבור האוקראינים. הרוסים תוקפים בחמש עד שבע בגזרות נקודתיות במקביל, אולם עד כה לא רשמו הישגים משמעותיים. ביום שישי התראיין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לדיוויד איגנשיוס מה"וושינגטון פוסט" ואמר: "בלי תמיכה אמריקנית, לא יהיו לנו מערכות הגנה אווירית, לא מערכות ללוחמה אלקטרונית, ולא פגזי 155 מ"מ. המשמעות היא שניאלץ לסגת, עקב בצד אגודל, כדי לקצר את קו המגע". ההיגיון פשוט: ככל שקו המגע יתקשר, כך אפשר יהיה לרכז בו יותר ארטילריה זמינה. הבעיה: פריצה רוסית תביא להשלכות מרחיקות לכת יותר.

Some brief thoughts following a recent field study trip to Ukraine. The current situation is difficult, but UA is working to stabilize the front. Much depends on whether the US provides support, and UA effectively addresses its manpower issues in the coming months. 1/

— Michael Kofman (@KofmanMichael) March 19, 2024

התחמושת אינה הבעיה היחידה. לאחרונה חזר מביקור באוקראינה מייקל קופמן, אחד האנליסטים הצבאיים החשובים ביותר שעוסקים במלחמה, וכתב שרשור ארוך ברשת החברתית X. לדבריו, לאוקראינה שלושה קשיים הקשורים ביניהם: גיוס, בניית ביצורים ותחמושת. הגיוס תלוי במימון (אבל הקופה הציבורית מוגבלת ולכן חשיבותו הקריטית של הסיוע האירופי); באימון, שמצריך לפחות שלושה חודשים (אבל החזית צריכה כוחות עכשיו); בחקיקה רלוונטית (למשל, בהגדלת מאגר המלש"בים); ובהחלטות מי ישוחרר - כי קשה לשכנע אנשים להתגייס בלי שמובטחים להם אימון ראוי ואופק לשחרור.

המחסור בכוח אדם משפיע בתורו על הקמת ביצורים, כי חלק מהכוח שנדרש ללוחמה מופנה לבנייתם. קצב הבנייה גבוה ומוקמים שלושה קווים כאלה, אולם קופמן התרשם שהקו השני והשלישי עדיין חלשים. היעדר ביצורים טובים גם משפיע על הנכונות להתגייס. ולבסוף, מעבר לבעיות בלוחמה עצמה, המחסור בתחמושת גם מעכב את הרצון להתגייס. לדברי קופמן, בלי כוח לוחם, אין טעם בביצורים ובתחמושת; בלי תחמושת - בכוח לוחם ובביצורים; ובלי ביצורים - מה יעזרו לכוח הלוחם הפגזים?