הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס: 25 שנים של טיוח

ב־18 ביולי 1994 התפוצץ רכב ליד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס וגרם למותם של 85 איש • כולם יודעים שאיראן תכננה את הפיגוע בביצוע חיזבאללה, אך עד היום איש לא הועמד לדין - והטיוח נמשך • הנשיא מאקרי צפוי להכריז: חיזבאללה - ארגון טרור • מיוחד

דגל ישראל בין ההריסות // צילום: Alejandro Pagni

על הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ידוע הכל: התכנון של איראן באמצעות אנשי השגרירות שלה בארגנטינה ובמדינות דרום־אמריקניות נוספות, הביצוע של אנשי חיזבאללה שתכננו את הפיגוע בשטח, וגם איש הארגון הלבנוני שהוציא אותו לפועל. 

אבל 25 שנה לאחר הפיגוע הקשה בתולדות ארגנטינה, אפילו אדם אחד מבין האחראים לא הורשע, ונראה שהחקירה תישאר תקועה לנצח. ככה זה, כנראה, כשמאמצי הטיוח נמצאים תמיד צעד אחד לפני מאמצי החקירה.

פינוי הפצועים // צילום ארכיון: אי.פי.אי

בשנים האחרונות, מאז נכנס לתפקיד הנשיא מאוריסיו מאקרי הפרו־ישראלי יחסית, נוצרו הרושם והתקווה שהחקירה תתקדם. כך, למשל, בית המשפט בבואנוס איירס הרשיע את השופט החוקר הראשון שעמד בראש צוות החקירה, חואן גליאנו, בטיוח. התברר שגליאנו קיבל כבר בתחילת חקירתו את הפיגוע מגורם איראני בוונצואלה שמות של "דיפלומטים איראנים" שהרכיבו את חוליית התכנון. גליאנו לא עשה דבר עם המידע. 

יחד איתו הורשע בטיוח מי שהיה האחראי על שירותי המודיעין בממשל הארגנטינאי דאז, הוגו אנזורגוי. שניהם נשלחו למאסר. מנגד, רק בפברואר השנה החליט אותו בית משפט לפטור את נשיא ארגנטינה בעת הפיגוע, קרלוס מנם (88), מכל אשמה, לאחר שהועלו חשדות שסייע לטייח. ב־2015 הוא נאשם כי טייח אפשרות של קידום חקירה שמצאה קשר לכאורה למה שמכונה "הנתיב הסורי", וכן פעל לכך שלא ייעצר ידידו הקרוב, הסוחר ממוצא סורי אלברטו אדול, שכמו מנם, שמו נקשר לפרשה.

תזכורת: בשעה 09:53 בבוקר של 18 ביולי 1994, התפוצץ רכב מסחרי מסוג רנו טראפיק ליד בניין הקהילה היהודית בארגנטינה (AMIA), ובתוכו יותר מ־250 ק"ג של חומר נפץ. מעוצמת הפיצוץ הבניין קרס, 85 בני אדם נרצחו ויותר מ־300 נפצעו.  

חורבות בניין הקהילות, זמן קצר אחרי הפיגוע // צילום: רויטרס

בתחילת הדרך נעצר האיש שמכר את הרכב למחבל ולחוליה שהפעילה אותו. הוא נחקר על שיתוף פעולה, אך זוכה מאשמה. 

ב־2004 נשפטו כמה שוטרים של משטרת בואנוס איירס שנטען כי קיבלו שוחד תמורת עזיבת המקום בטרם הוחנה הרכב. גם הם זוכו בהמשך. 

בלונדון נעצר לפני שנים אחדות מי שהיה שגריר איראן בארגנטינה, האדי סולימנפור. הוא הוחזק חודשיים במעצר לבקשת ארגנטינה. לבסוף, גם הוא שוחרר על ידי הבריטים, בטענה שארגנטינה לא סיפקה הוכחות.

עד 2018 נערכו שני הליכי קדם־משפט נגד אנשים שנטען כי הם מעורבים בפיגוע ברמה כזו או אחרת. כולם היו אנשי המודיעין הארגנטיני ואנשי כוחות הביטחון של המדינה. תיראו מופתעים: כולם זוכו. 

עוברים בין עיי החורבות // צילום ארכיון: אי.פי.אי

לצד הסחבת והזיכויים, חקירת הפיגוע התפתחה גם לפרשת משנה, שבמרכזה החוקר המיוחד אלברטו ניסמן. באוקטובר 2006 האשים ניסמן באופן רשמי את ממשלת איראן בתכנון הפיגוע, ואת חיזבאללה בהוצאתו לפועל. תשע שנים לאחר מכן, הגיש ניסמן לקונגרס מסמך בן 300 עמודים שהאשים את הנשיאה כריסטינה קירשנר בטיוח התפקיד האיראני בפיגוע, ובכך שנמנעה מלפעול נגד בכירים איראנים מבוקשים בתמורה להסכמי סחר עם טהרן. אלא שזמן קצר לפני שהיה אמור להעיד נגד קירשנר, ניסמן נמצא ירוי. תחילה נטען שהתאבד, אך חוקרים מטעם המשפחה הצליחו להוכיח שהאיש נרצח. למרות הקביעה, טרם בוצע מעצר בפרשה. 

הנשיא הנוכחי, מאקרי, אישר את פתיחת החקירה נגד קירשנר ובאחרונה הומלץ להעמידה לדין בכפוף לשימוע. כמו כן, ביטל מאקרי הסכמי סחר עם איראן, שכללו סעיף חשאי המבטל את בקשות ההסגרה של בכירים איראנים. 

החוקר המיוחד ניסמן. נרצח // צילום ארכיון: אי.פי

ב־2015 הורה מאקרי שהחקירה תימשך ותועמק. לאחר שנתקעה, פיזר מאקרי ב־2018 את צוות החקירה. עם זאת, במארס אותה שנה השופט החוקר מריו סימדווילה הגיש דו"ח שלפיו גורמים בממשלתה של הנשיאה הקודמת צריכים לעמוד לדין. במקביל, ארגנטינה הגבירה את הפעילות המבצעית נגד אנשי חיזבאללה במדינה ובסביבתה. בסוף השבוע דווח כי הממשלה בארגנטינה תחתום בקרוב על צו שמגדיר את ארגון חזבאללה כארגון טרור בשל הפיגועים בשנות ה־90. לפי הדיווח, הצעד ננקט לבקשת ארה"ב, ולקראת ביקור מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, השבוע. 

 הנשיאה לשעבר קירשנר. טייחה // צילום ארכיון: GettyImages

"כל השנה אנו דורשים שייעשה צדק, אבל כל 18 ביולי אנו מחדדים זאת", אומרים באמי"ה, "אנו מחויבים לזכור את פני הנרצחים והנפגעים. יש חובה עילאית לדרוש צדק זה".

מנם. הפיגוע אירע בעת כהונתו // צילום ארכיון: רויטרס

לצד דרישה לחקירה מעמיקה ואולי סוף־סוף גם העמדה לדין, בארגנטינה מבקשים גם לקבוע את התאריך 18 ביולי כיום אבל לאומי. חבר הקונגרס פדרו סמולרסקי כבר הגיש כמה  בקשות בנושא. "זה לא רק אקט של כבוד וזיכרון ודרישת צדק", הוא מסביר, "התאריך הזה חייב להיות מצוין ברחבי המדינה, כי נהרגו 85 אזרחים ארגנטינאים, והפיגוע הזה הוביל גם לאיבוד חייו של התובע ניסמן. הבקשה היא שדגלים יורדו לחצי התורן בכל מקום ציבורי וייערכו טקסי זיכרון ותיאור האירוע, בכל בית ספר במדינה".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר