כך משתמש משטר לוקשנקו בשואה לצרכיו הפוליטיים

האם משטר לוקשנקו בבלארוס שוב משתמש בשואה לצרכיו הפוליטיים? אם בוחנים את הודעת השגרירות הבלארוסית בתל אביב, התשובה חיובית.

השגרירות פרסמה אתמול (חמישי) הודעת סיכום רשמית בדבר פגישה שערך השגריר ייבגני וורוביוב עם ראש מחלקת אירואסיה במשרד החוץ, יעקב לבנה. לפי ההודעה, "הצדדים דנו במצב הנוכחי של יחסי בלארוס וישראל ועתידו, והחליפו רעיונות באשר לאירועים האפשריים שעשויים להתקיים במלאת 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ירושלים למינסק (בשנה הבאה)".

עד כאן לא היה שום דבר חריג בהתחשב בעמדת ישראל – שכשלעצמה שנויה במחלוקת - כלפי משטר לוקשנקו, אבל בהודעת השגרירות הופיעה גם הפסקה הבאה: "תשומת לב מיוחדת בפגישה הופנתה לאפשרות לקיים אירועים משותפים, המכוונים להנצחת זכר השואה ורצח העם הבלארוסי בעת מלחמת העולם השנייה".
בישראל היו שהרימו גבה לנוכח הדברים.

במשרד החוץ אישרו אמנם שהפגישה עצמה אכן התקיימה, אבל ציינו כי "לא היה בה שום דבר מיוחד - זו פגישה עתית בין השגריר לבין מנהל המחלקה", נמסר מהמשרד. בתשובה לשאלה מה נדון בה, נמסר: "שימור זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות בבלארוס". וזה מסוג המקרים שבהם מכלל הן שומעים לאו, כלומר בפגישה לא נדונו לא אירועים משותפים לציון כינון היחסים, ולא כל שכן "אירועים משותפים לציון השואה ורצח העם הבלארוסי".

הודעת השגרירות הבלארוסית משונה כי בישראל מגלים רגישות גבוהה לשימוש בשואה. רק לפני חודש וחצי זומן השגריר וורוביוב לשיחת הבהרה במשרד החוץ בגלל דברי הרודן לוקשנקו על היהודים וזכר השואה. "פשעי הנאצים על אדמת בלארוס דומים לשואה הבלארוסית, לשואת העם הבלארוסי", אמר לוקשנקו בנאום במינסק, והוסיף כי "היהודים הצליחו להוכיח את שואתם וכל העולם מעריץ (אפשר לתרגם גם כ"כורע ברך", ד"ב) אותם. אפילו חוששים לומר להם מילה לא במקום". משרד החוץ גינה אז את ההתבטאות ומסר לשגריר וורוביוב כי דברי לוקשנקו אינם מקובלים.

בחודשים האחרונים הגביר משטר לוקשנקו את הפנייה לעבר כדי ליצור מחדש לגיטימציה לנשיאותו המתמשכת למרות ההפסד בבחירות. במסגרת זו, מציג לוקשנקו את הסנקציות המערביות כהמשך ישיר למעשי הנאצים, והשואה משחקת תפקיד גובר ברטוריקה שלו. כך, למשל, הפורטל הלאומי הבלארוסי לחינוך מציע מערכי השיעור לשנת הלימודים הקרובה ובהם מומלץ לדבר עם תלמידי כיתות ה-ט על "שואת העם הבלארוסי", תוך שימוש במושג הלועזי המפורש (Holocaust).

"המטרה של לוקשנקו פשוטה: להציב את הבלארוסים בשורה אחת עם היהודים ולומר שהבלארוסים סבלו כמו היהודים", אומר ל"ישראל היום" ההיסטוריון ד"ר אלכסנדר פרידמן מאונ' הומבולדט בברלין, המתמחה בהיסטוריה של מזרח אירופה והשואה, "הנאצים לא עסקו באופן שיטתי ומקיף בהשמדת הבלארוסים כפי שהיה כלפי היהודים. כיהודי, לא היה לך שום סיכוי לשרוד. כדי לרצוח יהודי היה די בכך שהאדם היה יהודי. במקרה של הבלארוסים, מהתחלה לא ניהלו מדיניות של חיסול בלארוסים כבלארוסים. כדי שבלארוסי יושמד, היה צריך להיות עוד משהו: בלארוסי שמתנגד לכיבוש, חולה נפש, שבוי מלחמה סובייטי או כזה שהציל יהודים, למשל. אחר כך, במהלך המלחמה, הנאצים פתחו במדיניות ענישה. זה קרה מאוחר יותר. לא הייתה להם ב-1941 מטה לבוא ולהשמיד את כל האוכלוסייה הבלארוסית, כפי שקרה עם היהודים. זו הייתה מדיניות שונה, נפשעת ומרושעת, אך שונה". לדברי פרידמן, "לוקשנקו מנסה לפשט את הפוליטיקה הנאצית. נכון, רצחו בלארוסים במספרים עצומים, אבל המטרה שלו היא להראות שלבלארוסים היה גורל זהה לזה של יהודים, מה שאינו נכון מבחינת האמת היסטורית".

אדרבה, לוקשנקו גם מרבה לדבר על שלושה מיליון בלארוסים שנרצחו בשואה. אבל כל אדם שלישי מתוכם היה יהודי. לכן, אומר פרידמן, "יש לפרויקט של לוקשנקו גם מימד אנטי-יהודי סמוי. הוא לוקח את הקורבנות היהודים, שנרצחו משום שהיו יהודים, והופך אותם לבלארוסים, וכבר בכך מגמד את השואה".

"ישראל היום" פנה לשגרירות הבלארוסית. תגובתה תפורסם לכשתתקבל.