ניסיון ההפיכה באמצע "הכל כלול"

כדי לתת לעצמי מנוחה מעיסוקיי מהיום-יום בארץ כצלם עיתונות, החלטתי לטוס לחו"ל לנופשון קצר מחמישי עד ראשון. מה שנותר היה רק לבחור יעד "הכל כלול". כי הרי אני ישראלי, וכישראלי, אני רוצה להרגיש "שייח" לכמה ימים. ביוון הייתי באוקטובר האחרון, ובמסגרת חידוש היחסים בין ישראל לתורכיה, וקריאתם הנואשת לחזרת התיירים הישראלים אליהם, נפל הפור, וטסתי עם ידידה לתורכיה, שעבורה זוהי הפעם הראשונה בחו"ל.

היא חששה מהפיגועים שהתרחשו שם בזמן האחרון, ואני הרגעתי אותה, ואמרתי לה שבחודשים האחרונים צילמתי לא אחת את גל הטרור ששוטף את ישראל, ואמרתי לה "סמכי עליי, יהיה בסדר". למרות הכל ועל כל מקרה, חשבתי שאם חלילה יתרחש איזשהו אסון, כדאי לבחור מלון מרוחק מהערים המרכזיות בטורקיה.

אירוע היסטורי בתולדות טורקיה. חיילים מורדים בנגמ"ש באנקרה // צילום: gettyimages

ביום חמישי המראנו בטיסת צ'ארטר של חברת טורקיש איירליינס לאנטליה. האמת, חוץ מאיתנו, ועוד זוג יהודי-ישראלי, כל נוסעי המטוס היו ערבים-ישראלים, כנראה, שרוב היהודים טרם סלחו לטורקים על פרשת משט המרמרה.

מהשדה נסענו כשעתיים, מרחק של כ- 135 ק"מ, לעיר הנופש אלניה ולקראת השעה 18:00 הגענו למלון סאן-פריים. כל אורחי המלון היו תיירים מגרמניה ורוסיה. בחרתי להתנתק בחופשה מעדכונים שוטפים בכל מדיה אפשרית – בנייד, באינטרנט ובטלוויזיה. אך כבר אחרי חמש וחצי שעות, החלו התרעות הוואטסאפ בקבוצת צלמי "ישראל היום", ודיווחים אודות מהפכה שנתפתחה באיסטנבול ובאנקרה החלו להתגלגל אלי. "שמור על עצמך", סימס לי עמי, רכז הצלמים.  

המוזיקה התחלפה ממוזיקת פופ באנגלית לשירים טורקים עממיים. הבריכה במלון "סאן פריים" // צילום: יהושע יוסף

הטורקים יצאו לחגוג את תבוסת המורדים

שוב מצאתי את עצמי גולש באתרי החדשות ובמקביל פותח את הטלוויזיה שבחדר. חמש דקות אחר כך, גם גרי רכז הצילום מיהר לשלוח לי הודעה ובפיו בקשה לצאת לשטח ולסקר את הרחוב הטורקי. בנוהל המוכר - תוך דקה הייתי כבר בחוץ עם המצלמה. בתחילה הרחוב היה שקט, גם כאן, האזרחים והתיירים נשמעו להנחיות המורדים ומשרדי החוץ של המדינות השונות ונשארו בבתים ובחדרי המלון. 

בסביבות השעה 01:30, בעודי מתהלך ברחובות, נשמעו צופרי מכוניות ללא הפסקה, בירור קצר העלה שניסיון ההפיכה לא מצליח, והתושבים יצאו לרחובות עם מכוניותיהם להפגין את שמחתם על כישלון המורדים. צילמתי אותם מניפים את דגלי טורקיה ואת ידיהם מורמות בסימן ניצחון. בסביבות 03:00 פגש אותי מנהל המלון בו אני מתארח, קראמטין, זורח מאושר: "זה נגמר, ההפיכה נכשלה". הרגשתי שהוא דואג לעסק שלו-אם ההפיכה תצליח, אורחי המלון יברחו. 

 

המקומיים מעלימים את החדשות 

הלובי היה ריק מאדם מלבד צוות מצומצם של משמרת עובדי הלילה, וכשהבחינו בי עם המצלמה, ישר העבירו, בהוראת המנהל, את ערוץ החדשות, לסרט טורקי. שבתי לחדרי וראיתי שהפייסבוק חסום לגלישה, הבנתי שזה עדיין לא נגמר, ואת התשובות אדע לכאן או לכאן רק למחרת בבוקר.

הרגעתי כל הזמן הזה את הידידה ההיסטרית שלי: "הבטחתי לך שהחופשה הראשונה בחייך בחו"ל תהיה היסטוריה בשבילך". נראה לי שצדקתי. הלכתי לתפוס תנומה קלה , ועל הבוקר יצאתי שוב בחזרה לרחובות. נראה שבאלניה לא קרה דבר שמזכיר את מה שהתרחש עד לפני מספר שעות באיסטנבול - התיירים יצאו מחדריהם ושבו לבריכה ולים. השינוי היחיד שהורגש באוויר היה השינוי במוזיקה, השירים באנגלית הוחלפו, עד לצהריים, במוזיקה טורקית עממית. 

חיילים טורקים בכיכר טקסים // צילום: איי.פי

הסתובבתי בין התיירים כדי להחליף עמם מספר מילים. זוג בחורים מרוסיה, ולדימיר וייבגני, אמרו לי שכמוני, גם הם בחרו לנפוש בטורקיה בעקבות ההסכם בין פוטין וארדואן, ושהם פחדו כל הלילה, והם שמחים שהחופשה שלהם ניצלה. זוג בחורות צעירות מגרמניה, מרגרטה והלנה, הגיעו הבוקר (שבת) למלון ואמרו לי שהן הצליחו לנחות היום באנטליה, אך המטוס לא הורשה להמשיך הלאה ליעדו הסופי שדה התעופה אטאטורק, איסטנבול. אחמד, מנהל מרכז הספא במלון ממוצא מצרי, אמר שארדואן מזכיר לו את הנשיא הכל יכול של מצרים נאצר, ולא במובן החיובי. 

ביקשתי לעצמי חופשה מהעבודה, מצילומי העיתונות, ומצאתי עצמי בעל כורחי, מצלם ומסקר את רגע היסטורי בתולדות טורקיה. רציתי הכל כלול, והגורל באמת צחק עליי, והוסיף לי מתח ודרמה צבאית. מחר (ראשון) אני אמור לחזור לארץ. מקווה שהטיסה תצא, ובזמן.

הכותב הינו צלם "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו