מסר חריף נגד המשטרים האוטוקרטיים ובעד הדמוקרטיה: פעיל זכויות האדם הבלארוסי אלס ביאליאצקי, ארגון השמירה על הזיכרון וזכויות האדם הרוסי "ממוריאל" והמרכז לחירויות האזרח האוקראיני הם הזוכים בפרס נובל לשלום לשנה הזו.
ביאליאצקי היה מראשי התנועה הדמוקרטית שנוצרה ברוסיה עוד בשנות השמונים, בשלהי בריה"מ. ב-1996 ייסד את ארגון "ויאסנה" ("אביב" בבלארוסית) להגנה על הזכויות, וזאת בתגובה לשינויים בחוקה שהעניקו לאלכסנדר לוקשנקו, אז נשיא טרי, סמכויות מפליגות. מאז 14 ביולי 2021 עצור ביאליאצקי באחד ממתקני המעצר במינסק - אחד מתוך כמעט אלפיים אסירים פוליטיים בדיקטטורה.
לצד ביאליאצקי זכתה בפרס רשת "ממוריאל", שנוסדה ב-1987, עוד בימי בריה"מ, במטרה לתעד את פשעי המשטר הסובייטי ולשמור עליהם בזיכרון הקולקטיבי, ואחר כך התפתחה גם לארגון זכויות אזרח, שהחל מתעד גם את הפגיעה בזכויות במשטר הרוסי הפוסט-סובייטי. לאחר סיפוח קרים, החל משטר פוטין להתנכל ל"ממוריאל", הגדיר את ארגוניו "סוכנים זרים" ולפני פחות משנה אף אסר על פעילותו. באופן אירוני, את הבשורה קיבלו אנשי ה"ממוריאל" עת חיכו להחלטת בית המשפט בתביעת המדינה להפקיע את גם המבנה שהיה בבעלות הרשת. בית המשפט אישר את הבקשה, כך שביום הזכייה נותר "ממוריאל" גם בלי הבניין הראשי שלו.
המרכז לחירויות האזרח האוקראיני נוסד במטרה לקדם את זכויות האדם והדמוקרטיה באוקראינה. המרכז תומך בחיזוק החברה האזרחית והפעלת לחץ על השלטון כדי שזה יפעל להפיכת אוקראינה לדמוקרטיה מלאה. מאז תחילת הפלישה הרוסית, פועל המרכז לתיעוד פשעי הצבא הרוסי בשטח אוקראינה. "לארגון תפקיד מרכזי בהבאה של האחראיים לפשעים לדין", נאמר בהודעת הוועדה.
פרס למען, לא נגד
"אף פעם לא קל להחליט מי יקבל את הפרס, אבל אנו מאמינים שבימים מאתגרים אלה היה צריך להתייחס לכך שאנו בעיצומה של המלחמה", אמרה ראש ועדת הפרס, בריט רייס-אנדרסן, "רצינו להדגיש את עוצמת החברה האזרחית וערכיה על פני המשטרים האוטוריטריים".
אלס ביאליאצקי כלוא זה תקופה ארוכה בידי משטר לוקשנקו. "אנו מפצירים ברשויות לשחרר את מר ביאליאצקי כדי שיוכל אף להגיע ולקבל את הפרס שהוענק לו", אמרה ראש הוועדה, "עם זאת, יש אלפי אסירים פוליטיים בבלארוס ואני חוששת שהמשאלה שלי אינה מציאותית, אבל אני מקווה לשחרורו".
הפרס נחשב לנחשק בכל הנוגע למעמד שהוא מקנה לחתן או לכלה, והוא מוענק ל"אנשים שהרימו את התרומה הגדולה ביותר לאנושות". את הפרס מעניקה ועדה בת חמישה חברים, שמונו בידי הפרלמנט הנורבגי. גובה הפרס הוא 10 מיליון קרונה שבדית (911 אלף דולר).
ראש הוועדה נשאלה עד כמה הפרס הוא מחאה נגד המשטרים האוטוקרטיים והאם יש קשר ליום הולדתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שחל היום. "הפרס הזה אינו נוגע ליום הולדתו של הנשיא פוטין", אמרה ראש הוועדה, "למעט עניין אחד: משטרו הוא המשטר בבלארוס מדכא פעילים של זכויות אדם. תשומת הלב שפוטין משך לעצמו בהקשר הזה היא בסוגיית הדיכוי, ולכך אנו רוצים להפנות זרקור. אנו מעניקים את הפרס למען משהו ולא נגד מישהו".
בשנה שעברה זכו בפרס שני עיתונאים - מריה רסה הפליפינית, שהקימה את הארגון Rappler.com למען חופש המידע ומתחה ביקורת בלתי מתפשרת נגד הרודן דוטרטה; ולעורך הראשי של העיתון "נובאיה גזטה" במוסקבה, דמיטרי מוראטוב, שמכר את הפרס תמורת 103 מיליון דולר. את הכסף העביר למען נפעי מלחמה אוקראינים. כאן תוכלו לקרוא את הראיון של מוראטוב ל"ישראל השבוע" לאחר הזכייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו