עם רוב של 176 מתוך 349 צירי הפרלמנט, השיג השבוע מחנה הימין בשבדיה מהפך – והרבה מניות בו שמורות להתחזקות העקבית של "השבדים הדמוקרטים", שלראשונה בתולדותיה הפכה למפלגה הגדולה במחנה, כשהיא עוקפת את "המתונים".
המפלגה מתנגדת להמשך הפתיחה של שערי המדינה בפני ההגירה המאסיבית מהמזרח התיכון ומאפריקה ודורשת להחזיר את החוק והסדר בעיקר לאזורים מאוכלסים על ידי קהילות מהגרים מוסלמיות גדולות. המפלגה נוסדה בסוף השנות השמונים תחת השם "שמרו את שבדיה שבדית" ובין מייסדיה ופעיליה היו גורמים ניאו-נאצים ופשיסטים. מדינת ישראל מחרימה את המפלגה רשמית, וגם הנהגת הקהילה היהודית השבדית היא בין מבקריה הקולניים של המפלגה.
מנהיג המפלגה, אימי אוקסון, פעל שנים ארוכות להרחיק משורותיה גורמים שהיו קשורים לימין הקיצוני הנאו-נאצי והגזעני, אך התדמית של המפלגה תשפיע על הרכבת הממשלה השבדית. השאלה העיקרית כעת היא, האם "השבדים הדמוקרטים" יוכנסו לשורות הממשלה הימנית, או יסתפקו בתמיכה בה מבחוץ.
קנת אקרוט הוא יהודי שהיה חבר פרלמנט מטעם "השבדים הדמוקרטים". הוא נולד במאלמו לפני 41 שנה, והצטרף למפלגה כבר ב-2006. "קיבלנו אז בבחירות הכלליות רק 1.4% מקולות המצביעים", הוא נזכר, "היינו מפלגה מאוד קטנה. היינו מחלקים עלונים לאנשים בבתיהם, הכנסים שלנו התקיימו בכיכרות ללא שמירה משטרתית, כל הפעילויות שלנו היו בהיקפים מאוד מצומצמים. זה היה מאוד שונה ממה שזה היום. פגשתי אז את יימי ומתיאס בקסטרום, שעומדים כיום בראש המפלגה. הם קיבלו את ההנהגה לידיהם שנה לפני כן".
הם ידעו שאתה יהודי?
"כן, וזו לא הייתה בעיה עבורם".
טוענים שהמפלגה קשורה לזרמים נאו-נאצים ו"עליונות לבנה". האמנם?
"אני יודע שאומרים זאת, אבל זה לא נכון. היו במפלגה חברים שבאו מרקע כזה, אבל למפלגה מעולם לא היה מצע ברוח הזו ומנהיגיה לא תמכו ברעיונות הללו. כשפגשתי את מתיאס קרלסון (מראשי המפלגה ומנהיגה באמצע העשור הקודם) בפעם הראשונה, אמרתי לו שאני לא רוצה להצטרף למפלגה עם נאצים. הוא התחייב בפני, שאין בשורותיהם נאצים. מיד הפכתי לפעיל והצגתי מועמדות בבחירות מקומיות. מעולם לא פגשתי בעיות מהסוג הזה במפלגה".
אמו של קנת היגרה לשבדיה מקזחסטן. הוא לא נכלל ברשימת "השבדים הדמוקרטים" לפרלמנט בשתי מערכות הבחירות האחרונות, לאחר שהסתבך בכמה תקריות אלימות. כיום הוא עורך של אתר חדשות המזוהה עם עמדות המפלגה ומהווה, לדבריו, את מקור המידע האלטרנטיבי הראשי לתקשורת השבדית, הנשלטת בידי "הזרם המרכזי".
מה גרם לך להצטרף דווקא למפלגה הזו?
"סוגיית ההגירה. זו הייתה המפלגה היחידה שדיברה על הבעיות שיוצרת ההגירה, וזה היה טבעי עבורי להצטרף אליהם. ההגירה היא נושא מפתח עבורי, עבור החברה השבדית והחברה האירופית ככלל. 'השבדים הדמוקרטים' היו היחידים שהתייחסו לזה ברצינות".
כשאתה מדבר על הגירה, אתה מדבר על הגירה כללית, על הגירה לא חוקית. על מספרי מהגרים, על קהילות מהגרים מסוימות?
"אין בעיניי הבדל בין הגירה חוקית או לא חוקית, מאחר שאנחנו מכניסים לשבדיה כל כך הרבה אנשים. כמובן שהגירה לא חוקית היא בעייתית יותר. אבל גם הגירה חוקית שמגיעה מאזורים מסוימים – מהמזרח התיכון ומאפריקה, ואולי גם מחלקים מסוימים מאירופה - היא בעייתית. יש כמובן הבדל בין מהגרים שונים. מהגר נורבגי אינו בעיה, יש לנו אותה תרבות וכמעט אותה שפה. מהגר מסומליה או מאפגניסטן הוא בעיה גדולה. כך, שיש סוגים שונים של הגירות, אבל ההגירה לשבדיה מגיעה בעיקר מהמזרח התיכון ומאפריקה והוא יוצרת בעיות רבות. אלו בעיות בכל התחומים - מימון מצד המדינה, מערכת החינוך ובתי הספר, פשיעה, ובעיות תרבות כשהשבדים אינם מרגישים יותר בארצם בבית".
ההצלחה האלקטורלית של "השבדים הדמוקרטים" בבחירות האחרונות קשורה רק לחומרת המצב בעניין ההגירה?
"לא רק. הנושא העיקרי היה הגירה, אבל 'השבדים הדמוקרטים' הציגו ב-30 השנים האחרונות גם מדיניות נכונה בתחומים נוספים, בעוד ששאר המפלגות טעו בדרכן. סוגיית הפשיעה והענישה, שקשורה להגירה; מדיניות אנרגיה - תמכנו בהפעלת כורים גרעיניים בעוד שמפלגות אחרות לא הבינו את חשיבות העניין; קידמנו את האינטרסים של תושבים המתגוררים באזורים הכפריים, כמו באמצעות צמצום מיסים על רכישת דלק עבורם, כדי שיוכלו להרשות לעצמם להגיע לערים; העלנו יוזמות רבות במטרה להקל עליהם את חייהם; התנגדנו לשיטות החינוך של השמאל בבתי הספר, הפחתת הדרישות מהתלמידים והסמכות של המורים, התעסקות בענייני מגדר; ענייני הגנה וצבא - היינו היחידים שהתנגדו להקטנת הכוח הצבאי ותמכנו בהגדלתו. כעת, אלה שהרסו את הצבא השבדי רוצים להשקיע בבנייתו מחדש. הראיה קדימה מצדנו במגוון תחומים - אנרגיה, הגנה, ענישה פלילית, הגירה, והעקביות שלנו בעמדותינו בנושאים הללו יצרו אמינות בעיני הבוחרים".
איך תגדיר את אופי המפלגה?
"מפלגה שמרנית-חברתית. 'השבדים הדמוקרטים' הם שמרנים בנוגע לעניינים תרבותיים, פשיעה וענישה, וכן נושא ההגירה, אבל נוטה יותר שמאלה בכל הקשור לעקרון של מדינת הרווחה שעליה אנחנו רוצים לשמור. בה בעת, אנחנו מאוד תומכים בעסקים. אנחנו נחשבים למפלגה שזוכה לתמיכה הגדולה ביותר בקרב בעלי עסקים ובקרב העובדים בבחירות האחרונות".
יש לך בעיות עם הקהילה היהודית בגלל פעילותך הפוליטית?
"כן, בהחלט. יש סוגים שונים של יהודים בשבדיה. הקהילה היהודית שחיה כאן זה מאות שנים היא בדרך כלל מאוד ליברלית ומצביעה למפלגה הליברלית; ויש היהודים ממזרח אירופה, ממוצא פולני ואחר - כמוני, שהם או הוריהם באו הנה בשנות ה-60 ואילך, והם מגלים יותר הבנה לעמדות שלי. אני הזהרתי מפני מה שהתרחש. אנטישמיות היא בעיה גדולה בשבדיה. יהודים בורחים ממאלמו ומשבדיה לא בגלל ניאו-נאצים לבנים אלא בגלל ערבים ומוסלמים. זו עובדה. דרשתי מחברי הקהילה היהודית להעלות את הנושא לדיון ציבורי, אך הם חששו וחוששים לומר את האמת על מה שגורם לאנטישמיות ולהתקפות נגד יהודים כיום".
מה עמדת המפלגה כלפי ישראל?
"'השבדים הדמוקרטים' הם המפלגה הכי פרו-ישראלית בשבדיה. העלינו הצעות לקצץ את התמיכה הכספית לרשות הפלשתינית ולהעביר את השגרירות השבדית לירושלים. כמה מבכירי המפלגה מאוד פרו-ישראליים".
ואם תצטרפו לממשלה, דבר שאינו בטוח, תקדמו את המדיניות הזו?
"בכל הקשור למדיניות חוץ, אני בספק שהנושא הזה יעמוד בראש סדר העדיפויות במו"מ שאנחנו עשויים לנהל עם מפלגות אחרות. אני לא חושב שיהיה שינוי מאוד משמעותי".
מה דעתך על החרמת המפלגה בידי מדינת ישראל?
"היו לנו מגעים עם הליכוד בתקופה, שבה הייתי אחראי על ענייני החוץ במפלגה. אני לא חושב שהיו מגעים עם הממשלה הנוכחית בישראל. המפלגות בישראל עושות לעצמן שירות דוב בכך שהן מתנגדות למפלגות כמונו, שקיימות גם בדנמרק, באוסטריה ובמדינות רבות אחרות. אלה הפכו להרבה יותר פרו-ישראליות כשהבינו שאנחנו ואתם מתמודדים עם אותן בעיות - הדוקטרינה האסלאמית והתרבות הערבית. אין הרבה מפלגות פרו-ישראליות בשטח, וכשישראל מפנה להן גב זה בלתי-מועיל. ישראל הייתה יכולה למצוא במפלגות הללו בעלות-ברית והיא מתנערת מהן. זו טעות ואני מקווה שזה ישתנה בעתיד".
"כיהודייה, אני מוטרדת"
"ישראל היום" ביקש את התייחסות הקהילה היהודית לעליית "השבדים הדמוקרטים". "מטריד שיש מפלגה - השנייה בגודלה בפרלמנט והגדולה ביותר במחנה הימין - שבמצע שלה הבהירה שיש מנהגים יהודיים שהם רוצים לאסור", אמרה לנה פוזנר-קרסי, יו"ר מועצת הקהילות היהודיות בשבדיה, "כמו כן, השחיטה הכשרה אסורה בשבדיה זה 80 שנה. הם רוצים לאסור ייבוא של בשר כשר והם נגד ברית מילה. אני מודאגת לא רק מבחינה יהודית אלא גם מבחינה דמוקרטית, כשזה נוגע לזכויות מיעוטים - קהילת הלהט"ב, המוסלמים. מיעוטים שיש להם זכות להביע את זהותם ולחיות את חייהם".
פוזנר-קרסי לא חושבת ש"השבדים הדמוקרטים" אנטישמים. "אני מאוד זהירה משימוש במונח הזה, כי יש גם יהודים במפלגה הזו או שתומכים בה. אבל זו בעיה שיש כעת בפרלמנט מפלגה גדולה, אולי גם בממשלה, שהיא נגד מיעוטים, נגד כל דרך חיים שהם אינם מגדירים גדרך חיים שבדית לאומית. הם לא רוצים שמיעוטים יחיו כפי שהם נוהגים. כיהודייה, כבת למיעוט, זה מטריד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו