"להיות בריא זה רק לעשירים": יוקר המחיה פוגע בתזונת השכבות החלשות

בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית במחירי המזון: מחירי הפירות זינקו ב-39.6% והירקות ב-47% • ליזה קומה, אם ל-7: "כשאני הולכת לסופר אני חייבת למיין את הדברים" • עדי, אם חד הורית: "חצי מהמשכורת הולכת לי על שכירות" • ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "חובתה של המדינה להנגיש סל מזון בריא ובר קיימה לכל אזרח"

ירקות בסופר מרקט. צילום: GettyImages

מנתונים שהוצגו היום (שלישי) בדיון מיוחד בוועדת הכלכלה של הכנסת עולה תמונה מדאיגה: משפחה מהחמישון התחתון נדרשת להוציא למעלה מ-50% מהכנסתה כדי לרכוש מזון בריא, בעוד משפחה מהחמישון העליון מוציאה רק 9% מהכנסתה על תזונה בריאה.

הדיון, שהתקיים במסגרת יום המאבק בעוני, חשף את הפערים העמוקים בנגישות למזון בריא בישראל, אחת המדינות עם מחירי המזון הגבוהים ביותר לפי ה-OECD. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית במחירי המזון: בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-15.2%, מחירי הפירות זינקו ב-39.6% והירקות ב-47%. 

ההתייקרויות פוגעות בעיקר באוכלוסיות החלשות, שכן לפי המחקר עולה כי החמישון התחתון מוציא את האחוז הגבוה ביותר מההכנסה שלו על מזון – 18.5% לעומת 12.3% בלבד שמוציא החמישון העליון מהכנסתו על מזון.

מחירי הפירות זינקו ב-39.6% והירקות ב-47%, צילום: אורן בן חקון

"אני חיה כל חודש על 10 אלף שקל לשכירות ואוכל", סיפרה בדמעות ליזה קומה, אם ל-7 ילדים העובדת במשרה חלקית בעקבות מחלתו של בעלה. "כשאני הולכת לסופר אני חייבת למיין את הדברים. יש שבעה ילדים בבית ואני צריכה כמויות ענקיות", אמרה ופנתה לחברי הכנסת. "אני מבקשת מכם שתפקחו על הדברים הבסיסים - שלא אגיע למצב שאני מגיעה לסופר וצריכה לבחור דברים, ולא יכולה לתת לבן שלי קורנפלקס מיוחד. אנחנו ערביי ישראל עוברים תקופה קשה, לא מקבלים אותנו לעבודה או מפטרים אותנו בגלל כיסוי ראש ואם אתם לא תעזרו לנו מי יעזור לנו".

עדי, אם חד-הורית לתאומים בני 14.5, שיתפה כי ילדיה סובלים ממחסור בוויטמין B12 בשל חוסר יכולת לרכוש בשר ודגים. "אני לא מסכנה אבל אני ממש לא חיה בכבוד. חצי מהמשכורת הולכת לשכר דירה - כזו שחצי מהאנשים פה לא היו מוכנים לגור בה. נוצר מצב שלהיות בריא זה לעשירים, מי שאין לו לא יהיה בריא".

"חובתה של המדינה להנגיש סל מזון בריא"

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הציגה נתונים מטרידים על הקשר בין עוני לבריאות: 41% מהנשים מאוכלוסיות מעוטות יכולת סובלות מהשמנת יתר, לעומת 15% בלבד בקרב נשים מאוכלוסיות חזקות. עלויות ההשמנה למשק נאמדות ב-20 מיליארד שקל בשנה.

 משרד הכלכלה מקדם בדיקת רווחיות של מוצרי יסוד כמו טונה, קורנפלקס ולחם מלא (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ

בעוד משרד האוצר טוען כי פיקוח מחירים אינו הפתרון לביטחון תזונתי, משרד הכלכלה מקדם בדיקת רווחיות של מוצרי יסוד כמו טונה, קורנפלקס ולחם מלא. במקביל, משרד הרווחה הודיע על תוספת של 90 מיליון שקל לתקציב הביטחון התזונתי.

"מחירי המזון אינם גזירת גורל", הדגישה ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "חובתה של המדינה להנגיש סל מזון בריא ובר קיימה לכל אזרח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר