צה"ל אינו מאפשר למטפלים באמצעות אמנויות לשמש קציני בריאות נפש (קב"נים) ולטפל באלפי חיילים וחיילות שנמצאים במצבי טראומה ומשבר, אף שטיפול באמנויות הוא מקצוע בריאות הנפש שיעילותו מוכחת בטיפול במצבי טראומה ומשבר, ואף הוכח כמונע פוסט־טראומה.
אף שמטפלים באמצעות אמנויות מועסקים באגף השיקום של משרד הביטחון, באגף ההנצחה והמשפחות, במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים, בבתי חולים, במשרד החינוך, בנט"ל ובמרכזי החוסן - צה"ל מסרב לגייס מטפלים אלה על מנת שישמשו קב"נים ויעניקו טיפול. הסיבה: המקצוע טרם הוסדר בחוק מקצועות הבריאות, בשל מחלוקות פוליטיות. בעיקר בשל דרישת החרדים לאפשר לנשים חרדיות, בוגרות סמינרים, להעניק טיפול באמצעות אמנויות גם ללא תואר שני.
שתי פניות שנשלחו לצה"ל בנושא גיוס מטפלים באמצעות אמנויות, הראשונה אחרי מתקפת 7 באוקטובר והשנייה בפברואר, לא נענו. ד"ר אילנה לח, יו"ר יה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אמנויות, המאגדת יותר מ־3,600 מטפלים רשומים, אומרת כי "האבסורד הוא שעל מנת שחייל יזכה לטיפול שכזה, עליו להיפלט מהשירות הצבאי כנכה צה"ל".
הטיפול הלא נכון
מ־7 באוקטובר נקלטו באגף השיקום של משרד הביטחון כ־8,400 פצועות ופצועים חדשים, וההערכה היא כי עד סוף שנת 2024 יהיו כ־20 אלף פצועים ופצועות חדשים, ש־20% מהם מוגדרים כמי שמטופלים בשל תגובות נפשיות וטראומה. נוסף עליהם ישנם פצועים ופצועות רבים אשר נמצאים עדיין באחריות ר"מ 2 בצה"ל, וטיפול באמנויות כלל אינו זמין עבורם. כ־80% ממפגשי החיילים עם קב"ן בצה"ל מתמקדים במיון ובאבחון קליני, ובמתן טיפול ממוקד וקצר טווח, כמו CBT, שמטרתו החזרת החיילים לתפקוד נפשי מיטבי בזמן קצר. האבסורד הוא שרק אם הם ישתחררו ויוכרו על ידי אגף השיקום כנכי צה"ל עם PTSD (הפרעת דחק פוסט־טראומטית) הם יהיו זכאים לקבל טיפול באמנויות.
טיפול באמצעות אמנויות מתבסס על יצירה והבעה בשישה תחומים: אמנות חזותית, ביבליותרפיה, פסיכודרמה, דרמה, מוזיקה, תנועה ומחול. ההכשרה במקצוע כוללת כאמור לימודי תואר שני ואלפי שעות הכשרה קליניות. רבים מהמטפלים באמנויות הם גם בעלי הכשרה בטיפול בטראומה. הפרקטיקה נחשבת לאחד ממקצועות בריאות הנפש וכבר הוכח כי יצירה, ובפרט בשעת משבר וטראומה, מהווה שפת תקשורת ודרך ביטוי ועיבוד, מאפשרת הפגת מתחים ומשמשת אלטרנטיבה לאופן ביטוי מילולי. דווקא בתקופה זו, כאשר יותר ויותר אנשי ונשות צבא חוו חוויות קשות וטראומטיות, היו עדים ללחימה קשה, איבדו חברים ליחידות ומתמודדים עם טראומת המלחמה המתמשכת, הם אינם יכולים לקבל בצבא את המענה הטיפולי הזה.
י' הוא מטפל באמנויות, מומחה לטיפול בפוסט־טראומה. יממה לאחר 7 באוקטובר הוא גויס למילואים ועסק בהבאת חללים לקבורה - מאות אזרחים וחיילים. כמומחה לפוסט־טראומה מצא את עצמו מטפל באופן לא רשמי בחיילים בתוך היחידה שלו. בהמשך הבין כי גם הוא סובל מתגובות של אחרי קרב וממשבר נפשי. "לא אכלתי, סבלתי מחוסר שינה כרוני. פשוט לא נרדמתי והיו לי תגובות קיצוניות. פניתי לקב"ן וקיבלתי מענה מיידי באמצעות שיח, אבל זה לא מה שהייתי צריך. פניתי למרצים ולמדריכים שלי, שנתנו לי מענה באמצעות טיפול באמנויות. אני מגיע לעוד ועוד חיילים שעברו אירועים קשים ואני פוגש אותם והם מבקשים משהו אחר, לא שיח. הם קיבלו מענה מקב"ן, אבל רבים מהם אומרים לי שכשהם באו לעולם הדרמה־תרפיה, הם הצליחו בפעם הראשונה, אחרי חודשים, להחצין את הרגשות ואפילו לבכות".
ביחידה לתגובות קרב פנו וביקשו מי' להעביר סדנת עיבוד לחימה, אך כשהבינו כי התואר השני שלו הוא בדרמה־תרפיה ולא בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית, הסדנאות בוטלו. "הם מעדיפים להביא למילואים עובד סוציאלי עם תואר ראשון ובלי שום ניסיון, אבל לא מוכנים לגייס מטפל בדרמה עם תואר שני, ניסיון של 12 שנה וניסיון מוכח בטראומה. זה פשוט אבסורד שאם הוכרת עם PTSD, תוכל לקבל טיפול באמנויות, אבל אם טרם הוכרת, אתה לא יכול לקבל מענה מהצבא".
מקצוע לא מוכר
ד"ר לח אומרת כי "בעוד שבמשרדי הבריאות והחינוך מכירים בחשיבות ובצורך האקוטי שבהענקת טיפול נפשי באמצעות אמנויות, ומצאו דרך לשלב את המטפלים במוסדותיהם, דווקא בצה"ל, בתקופה שבה כל כך הרבה חיילים ומילואימניקים נחשפים לחוויות קשות וטראומטיות, נמנעים מכך. אטימות צה"ל כלפי הטיפול באמנויות נובעת מכך שכבר 18 שנה המדינה לא פועלת מספיק ברצינות על מנת להסדיר את המקצוע בחוק. למרות שהמטפלים באמנויות הם בעלי הכשרה ראויה, לא ניתן לשלב אותם במערך בריאות הנפש הצה"לי. אנו דורשים ממקבלי ההחלטות לשים סוף לאוזלת היד הפוגעת בחיילים גם בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בתקופת המלחמה הממושכת".
תגובת דובר צהל: "טיפול באמצעות אמנויות אינו מוגדר בחוק כמקצוע מוכר בבריאות הנפש. הקריטריונים המקצועיים לקב"ן הם תואר שני בפסיכולוגיה או תואר ראשון בעבודה סוציאלית. ההגדרות הצבאיות לתפקיד קב"ן כפופות למשרד הבריאות ומעוגנות בפקודת מטכ"ל ובהוראות קצין רפואה ראשי. לכן, רק בעלי תעודת רישיון מקצועי מהמקצועות לעיל מגויסים לסדיר ולמילואים בתפקיד קצין בריאות נפש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו