בצל המלחמה: גובר החוסר במשפחות אומנה ובמעונות לילדי הדרום - כך תוכלו לסייע

על רקע התמשכות המלחמה נוצר מחסור בפתרונות לילדים שהוצאו מחזקת הוריהם • ארגון "אור שלום" מחפש הורים שיקבלו לביתם ילדים כחלק ממעון משפחתי, יחד עם ילדיהם הביולוגיים 

פעילות עם ילדים בחופשת הפסח. צילום: מרים צחי

ארגון "אור שלום", המפעיל תוכנית משפחתונים לילדים ולבני נוער, מחפש בדחיפות הורי בית שבעזרתם יהיה אפשר לפתוח מעונות משפחתיים חדשים באשקלון ובבאר שבע. הדרישה מגיעה על רקע התמשכות המלחמה, שיצרה מחסור במעונות משפחתיים לילדים שהוצאו מבתיהם ומחזקת הוריהם.

הארגון מפעיל כיום 21 מעונות משפחתיים ברחבי הארץ, חמישה מהם באשקלון. "זו לא עבודה קלה, אך היא מספקת ומתגמלת מאוד", אומרת לנו חן, שהיא ובעלה מירון משמשים הורי בית במעון משפחתי לנערות בעיר אשקלון. היא אומרת זאת אף שמפרוץ המלחמה ובמשך כחודשיים וחצי, בעלה גויס למילואים והיא הופקדה על טיפול בתשע נערות מתבגרות, נוסף על שלושת הילדים הביולוגיים שלה.

בית חם, עוגן ומסגרת

המעונות המשפחתיים מהווים למעשה בית חם ומסגרת משפחתית תומכת עבור ילדים ובני נוער שהוצאו מבתיהם ולא נמצאו להם פתרונות בדמות אומנה או אימוץ.

רעות גינזברג, מארגון "אור שלום": "המשפחתון מונה בין עשרה ל־15 ילדים ובני נוער. לרוב הילדים יש קשר עם הוריהם והם יוצאים לחופשות בסופי השבוע. לילדים שלא יכולים לצאת יש משפחה מלווה"

ככלל, כאשר ילד מוצא מביתו, ההעדפה היא למצוא לו משפחת אומנה או משפחה מאמצת. רק לאחר מכן מגיע המשפחתון, ואילו השמה בפנימייה אמורה להיות האחרונה בסדר העדיפויות. המעונות המשפחתיים הם למעשה דירות גדולות ומרווחות מאוד שהארגון שוכר.

", כאשר ילד מוצא מביתו, ההעדפה היא למצוא לו משפחת אומנה או משפחה מאמצת" (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: אפרת אשל

הם מנוהלים על ידי בני זוג שגרים בבית עם ילדיהם הביולוגיים, מנהלים חיי משפחה ומעניקים לילדים את העוגן והמסגרת שהם זקוקים להם כל כך.

המעונות המשפחתיים מלווים במעטפת טיפולית של אנשי מקצוע. רעות גינזברג, עובדת סוציאלית בארגון "אור שלום", שאחראית על שלושה מעונות משפחתיים באשקלון, מסבירה כי "המשפחתון מונה בין עשרה ל־15 ילדים ובני נוער. יש משפחתון שיש בו רק נערות ויש משפחתון מעורב, יש משפחתונים בגילים של בני נוער ויש משפחתונים שיש בהם גם ילדים".

לילדים במשפחתונים מערכת ליווי ותמיכה וכן מעטפת טיפולית מקצועית, צילום: אפרת אשל

לדבריה, "יש כל מיני מודלים. לרוב הילדים יש קשר עם ההורים שלהם והם יוצאים לחופשות בסופי השבוע. יש גם ילדים שיכולים להיפגש עם ההורים רק במרכז קשר, ולצערנו יש גם ילדים יתומים. לילדים שלא יכולים לצאת הביתה מכל סיבה שהיא, והם נעדרי עורף משפחתי, יש משפחה מלווה המהווה עורף משפחתי חלופי עבורם ומלווה אותם במשך שנים".

חן בת ה־42 ובעלה מירון מגדלים באשקלון, נוסף על שלושת ילדיהם, תשע בנות בגילים 18-13. "זאת העבודה הכי טובה בעולם", אומרת חן, "היא לא שגרתית ויש רגעים קשים, אבל כשצולחים אותם, אין דבר יותר מתגמל מזה"

שכר הדירה וההוצאות השוטפות משולמים על ידי ארגון "אור שלום". הורי הבית מקבלים שכר מהארגון, ומדובר בעבודה לכל דבר. הילדים גרים במעון המשפחתי עד סוף כיתה י"ב. "המעונות הם כמו בתים של ממש, ולכל ילד יש את המקום שלו. המשפחה חיה במרחב עם הילדים הביולוגיים שלה ועם הילדים של המעון, והם מתנהלים כמו משפחה מרובת ילדים. לכל בית יש צוות מלווה נוסף על זוג ההורים. יש בנות שירות וצוות טיפולי ופסיכולוגית ורכזת טיפול. כולם אמונים על תוכנית טיפול פרטנית לכל ילד", אומרת רעות.

האתגר: לשמור על קשר במלחמה

כשפרצה המלחמה ב־7 באוקטובר, רוב הילדים היו בחופשה בבתיהם, כך שלמעשה הם היו מפוזרים בכל הארץ. האתגר הגדול של הורי הבית והצוות הטיפולי היה לשמור על קשר הדוק עם כולם, תוך כדי ירי הרקטות והטילים, כדי לוודא שכולם מוגנים. האימהות נסעו ברחבי הארץ, תחת ירי טילים בלתי פוסק, כדי לבקר את הילדים שבחזקתן, הביאו להם אוכל ביתי מבושל ווידאו שיש להם כל מה שהם צריכים. בהמשך פונו המעונות המשפחתיים שבאשקלון לכפר הנוער בן שמן, שם שהו כחודש, ולאחר מכן חזרו לאשקלון. לפני כחודש התחדשו הלימודים בעיר. כעת, משחזרו למעין שגרה, ארגון "אור שלום" מבקש לגייס הורי בית כדי שיוכלו לפתוח מעונות נוספים.

משפחה אומנת לילד בסיכון (ארכיון), צילום: באדיבות המשפחה

חן בת ה־42 היא אם בית במשפחתון באשקלון כבר שש שנים. היא ובעלה מירון מגדלים, נוסף על שלושת ילדיהם בגילים 8 עד 15, גם תשע בנות בגילים 18-13. כשפרצה המלחמה, היא מספרת, הבנות היו אצל ההורים שלהן. "הייתי צריכה להשיג את כולן בטלפון, לראות שהן בסדר, שהן מסתדרות. ניהלנו קשר יומיומי, כמה פעמים ביום". היא מודה שלא היה לה קל בתקופה הזו, כאשר מצד אחד היא דאגה לבעלה שנמצא במילואים ומצד שני דאגה לנערות, שהן כמו הילדות שלה, ולבריאות הנפשית והגופנית שלהן.

"זה לא היה פשוט, לפעמים זה היה מעייף, אבל כשאת נמצאת בתוך זה אין לך זמן להישבר. את מתאוששת וממשיכה. גם בשגרה זה לא קל לגדל תשע מתבגרות, אבל הסיפוק גובר על הכל", היא אומרת, ומוסיפה "זו העבודה הכי טובה בעולם. היא לא שגרתית, יש רגעים קשים, אבל כשצולחים אותם, אין דבר יותר מתגמל מזה.

"כשנער או נערה מסיימים כיתה י"ב, מתגייסים לצבא, מתחתנים ומביאים ילדים לעולם ומקיימים חיים נורמטיביים, זה הדבר הכי טוב בעולם".

לפרטים נוספים בנוגע להורי בית ניתן להיכנס לאתר ארגון "אור שלום" או לפנות בדוא"ל: meonot@orr-shalom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר