אלכוהול, זנות ופגיעות מיניות: המציאות הקשה במרכזי המפונים

הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי התכנסה היום לדיון בדו"ח תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל". לפי הדו"ח, ב-43 הימים הראשונים למלחמה, הוגשו 1,329 פניות לנציבות תלונות הציבור.

הגופים שהתקבל בעניינם מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף עם 130 פניות, המוסד לביטוח לאומי עם 119, ומשרד העבודה עם 74 פניות.

ד"ר אסתר בן חיים, מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה הציגה מעיקרי הדו"ח וסיפרה כי ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה הגיעו אל השטח ושמעו את המצוקות של המפונים. "לאחר שהגיעו גם גופים אחרים ניסינו לקשר ולשלב בין הגופים. יש אנשים ללא אוריינות דיגיטלית, והרבה פעמים ללא מסמכים, וסייענו להם בכך. היינו בכ- 85 מרכזי מפונים. בשלבים הראשונים היינו לבד בבתי המלון ללא גופים נוספים".

עוד ציינה תלונות של הציבור על פערי מיגון ומערך ההתרעה של פיקוד העורף שהיה נמוך  - מה שהוביל להצבת עוד מערכות אזעקה ביישובים שונים, מענה לחוסר של כיתות הכוננות, פניות לגבי רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי, בריאות וחוסן נפשי, תלונות הנוגעות לבעיות תפקוד חינוך והסעות למוסדות חינוך, מענקים ותשלומים של מס רכוש וקרן הפיצויים, מענקים מיוחדים בשל פינוי התושבים מיישובי הדרום והצפון וכן על תגמולי מילואים.

בדיון העלתה תושבת עבדון ודוברת צח"י בישוב, עו"ד דקלה נסימי את העובדה שהמושב שנמצא 3.7 ק"מ מהגבול לא מפונה. "מחוץ לכנסת כעת יש קשישים שהגיעו עם המטפלים שלהם כדי לזעוק על החזרה שלהם לתופת. בעוד תשעה ימים כבר לא יהיה לנו כסף מתרומות לשהות במלון ומחזירים אותנו לקו. איך מחזירים אותנו? איך זקנים מגיעים מקצה של רחוב לתוך מקלט בסוף הרחוב תוך שניות?"

גל גלבוע מרח"ל (רשת  חירום לאומית) השיבה כי הישוב לא עמד בתנאי לפינוי כפי שהצבא הגדיר אך יחד עם זאת פנה שר הביטחון לשר האוצר כדי להכיר ביישובים אלה בשל הצרכים המיוחדים וכי הם ממתינים לתשובתו של שר האוצר.

היקפים בלתי נתנים לתיאור

אמיר דהן, מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים אמר בדיון כי קרן הפיצויים התחילה לעבוד כבר ב-8 בבוקר ביום שבת עם פרוץ המלחמה, "הבנו את היקף הנזקים נוכח כמות הרקטות. היו מעל 100 צוותים בשטח – מצד אחד לתת שירות ומצד שני לשמור על חיי העובדים. יש עדיין תיקים גדולים שצריך לטפל בהם. מנהלת תקומה מובילה את התהליך, ואנו נעביר את התקציב אך הוא לא הוסדר בצורה מלאה.

לדבריו, הם נמצאים בקשרי עם ראשי העיר, מאחר ויש גם המון מקומות בצפון שהם לא יכולים להיכנס אליהם. בנוסף דיברה על הפיצויים על כמות הרכבים הגדולה שנפגעו. " כ- 70 אחוזים מהרכבים שנשרפו או הושארו בצידי הכבישים פוצו. יש לנו מוקד ייעודי שהוקם למטרה זו.

אוריאל כזום, סמנכ"ל גמלאות במוסד לביטוח לאומי אמר בדיון: "ביקרנו ב- 280 בתי מלון ואיפה שאפשר היה להנגיש את המידע, עשינו זאת. ההיקפים שאנו מדברים עליהם הם בלתי ניתנים לתיאור. ב-3 חודשים הראשונים נתנו מקדמות, אנו עובדים מול היישובים והקהילות כדי לחסוך ביורוקרטיה. אנו צריכים בסופו של דבר להתכנס לחוק. לכל יישוב יש מנהל סניף כדי להנגיש ולסייע".

אפרת רותם, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים אמרה בדיון: "מרכזי המפונים הם האסון החברתי הגדול ביותר שיש לנו כרגע. לוקחים משפחות ושמים אותם בתוך סיר הלחץ.  כבר היום אנו רואים תופעות מדאיגות בתוך בתי המלון: פגיעות מיניות בילדים, בני נוער שנעקרו ממקום מגוריהם ומשתמשים באלכוהול וזנות, ערעור מערכת היחסים של משפחה, ואין כרגע למדינה תכנית לטיפול במשבר הרווחתי".

גיל חורב ס' ראש אגף קשרי חוץ במשרד הרווחה אמר בדיון כי בתכניות לתקציב לשנת 2024 יש התייחסות לסוגיות שאחרי המלחמה כתוצאה מפינוי וכתוצאה מטראומה. "הדרישה התקציבית תהיה מאות מיליוני שקלים תוספת. בכל בית מלון נמצא עובד סוציאלי שאמור לתת מענה גם למקרי מוגנות. כמו כן נעשית עבודה מול בני הנוער שאינם מגיעים למתחמים בבתי המלון".