פרופ' עודד גולדרייך | צילום: דנה רון, ויקיפדיה

מנדלבליט מסרב להגן על ההחלטה למנוע מגולדרייך פרס ישראל: "אין תשתית ראייתית"

לאחר ששרת החינוך שאשא ביטון החליטה שלא להעניק את הפרס לפרופסור למתמטיקה שקרא להחרים את אוניברסיטת אריאל, היועמ"ש מסר את תשובתה המקדמית של המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ • שרת החינוך: "אני מקווה שבית המשפט יכבד את הכרעתי"

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר היום (שני) כי החלטת שרת החינוך שאשא ביטון שלא להעניק את פרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך שחתם על עצומה להחרים את הקולגות שלו מאוניברסיטת אריאל, אינה נתמכת בראיות. כזכור, חברי הוועדה לבחירת הפרס הגישו עתירה כנגד החלטת השרה ועכשיו מנדלבליט הגיש את תגובת המדינה.

על פי הודעת מנדלבליט "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, על יסוד פסיקתו של בית המשפט הנכבד בנושא, החלטת שרת החינוך לדחות את המלצתה של ועדת השופטים להעניק את פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה, חקר מדעי המחשב לפרופסור גולדרייך, אינה נתמכת בתשתית הראייתית הדרושה לשם כך בהתאם לאמות המידה המחמירות שקבע בית משפט נכבד זה לעניין התחשבות בשיקולים 'חיצוניים'".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: קוקו

עוד כתב מנדלבליט כי "לפיכך, החלטה זו אינה יכול אפוא לעמוד מבחינה משפטית, ויש מקום ליתן סעד שיורה על אישור המלצתה של ועדת השופטים כך שפרס ישראל לשנת התשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חקר מדעי המחשב יוענק לפרופסור גולדרייך, כפי שקבעה ועדת השופטים המקצועית".
היועץ הסביר כי מדובר בפרסום "בודד" ועל פי פסיקת בית המשפט "ניתן להתחשב בשיקול 'חיצוני' לעניין הענקת פרס ישראל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ביותר".

אלא שפרופסור גולדרייך ידוע בשורה של אמירות פרובוקטיביות וביקורתיות כנגד המדינה וחיילי צה"ל, כאשר הפרסום המדובר חרג מאמירות אלה כפי שהסביר שר החינוך דאז יואב גלנט במכתבו לוועדת השופטים להענקת פרס ישראל במרץ השנה: "חידדתי והבהרתי במכתבי כי בשונה מאמירותיו (הכוזבות והפסולות לטעמי) של פרופסור גולדרייך בנוגע לחיילי צה"ל ולמערכת המשפט הצה"לית, קריאתו לכאורה להכרה בלגיטימיות של תנועת ה-BDS חורגת מהמתחם המוגן של חופש הביטוי ועולה לכדי פעולה החותרת תחת עצם קיומה של מדינת ישראל, ובהתאם תחת מועמדותו לפרס מטעם אותה מדינה".

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, צילום: אורן בן חקון

עוד אמר מנדלבליט כי "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, באופן עקרוני, בנסיבות מסוימות, בתוך המסגרת שצוינה בפסיקתו של בית משפט נכבד זה, גם פרסום קריאה לחרם יוכל להיכנס בגדר המקרים הקיצוניים והחריגים שבהתקיימותם ניתן יהיה להתחשב בשיקול 'חיצוני' מעין זה לעניין הענקת פרס ישראל. אלא שלעמדת היועץ המשפטי לממשלה העניין שלפנינו, בהינתן התשתית שבבסיסו ונסיבותיו, כפי שיפורטו, אינו יכול להיחשב למחקרה הבא בגדרם של אותם מקרים קיצוניים וקשים". את הדברים כאמור אמר בתשובה המקדמית של המדינה לבג"ץ כנגד החלטת השרה.

השרה שאשא ביטון מסרה בתגובה: "משום שבית המשפט בחר להעביר אליי את ההכרעה, אני מקווה שיכבד את הכרעתי. נימקתי את עמדתי בצורה ברורה: מי שקורא להחרים מוסד אקדמי בישראל אינו ראוי לפרס ישראל על הישגים אקדמיים".

אלון שוורצר, ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו אשר הובילה את המאבק הציבורי לשלילת הפרס מפרופ' גולדרייך, אמר: "ליועץ המשפטי לממשלה ולשופטי בג"ץ אין שום סמכות להתערב בשיקול הדעת של שר שמייצג את הציבור, מה עוד שמדובר על השר השני שמקבל את אותה ההחלטה. היועץ מנדלבליט חוטא לתפקידו ועליו להסיר בהקדם את ידיו מעיסוק בנושא זה. כל הכבוד לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון שאומרת את המובן מאליו. אף מדינה דמוקרטית לא צריכה לחלק פרסים למי שמבקש לפגוע בה ומקדם חרם אקדמי נגד מוסדות המדינה. אם שופטי בג"ץ לא ידחו את העתירה מוטב לבטל את פרס ישראל"

השתתף בהכנת הידיעה: נועם (דבול) דביר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...