מה קורה הלאה? לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (ראשון) לראש השב"כ רונן בר על פתיחת הליך הדחתו, עולות שאלות רבות. "ישראל היום" עושה סדר
ש: כיצד מתמנה ראש השב”כ ומהו משך כהונתו?
ת: ראש השב”כ מתמנה על ידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה. המינוי נעשה בהתאם לחוק שירות הביטחון הכללי, לאחר בחינת התאמת המועמד.
תקופת כהונתו הסטנדרטית היא חמש שנים, אך הממשלה רשאית להאריך אותה בשנה נוספת.
ש: מי מוסמך להדיח את ראש השב”כ?
ת: לפי חוק שירות הביטחון הכללי, הסמכות להדחת ראש הארגון נתונה לממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה.
ראש הממשלה עצמו אינו יכול לפטר את ראש השב”כ באופן חד-צדדי – עליו להביא את ההצעה לאישור הממשלה, וזו מחליטה ברוב קולות.
ש:האם ישנה חובה חוקית להתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה לפני הפיטורים?
ת: החוק אינו מחייב במפורש קבלת חוות דעת מהיועצת המשפטית לממשלה לפני פיטורי ראש השב”כ. במקרה של פיטורי רונן בר היועמ״שית דרשה מראש הממשלה להתייעץ איתה בניגוד לאמור בחוק.
ש: מהן ההשלכות האפשריות של פיטורי ראש השב”כ?
ת: יש ציבור בישראל המתנגד לממשלה שלא צפוי לתת לצעד הזה לעבור בשתיקה שכן בר מיצב את עצמו בשבועות האחרונים כמגן הדמוקרטיה, כאשר ידע שימיו בתפקיד ספורים.
ש: כיצד מתבצע הליך מינוי מחליף לראש השב”כ?
ת: במקרה של הדחה או התפטרות, ראש הממשלה ממנה ממלא מקום זמני, עד שיימצא מועמד קבוע שיאושר על ידי הממשלה. המועמד החדש צריך לעבור בדיקת התאמה ביטחונית ואישור רשמי של הממשלה.