כלי תקשורת רבים בעולם דיווחו על החלטתו מאמש (ראשון) של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפעול להדחת ראש השב"כ רונן בר, צעד המעמיק את הקרע בין הדרג המדיני למערכת הביטחון הישראלית, כאשר תמונתו של רונן בר מופיעה ברבים מהאתרים המובילים בעולם.
ה-CNN האמריקאי דיווח כי "לאחר חודשים של מתיחות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יפעל להדחת ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר". הרשת ציטטה את נתניהו שאמר בהצהרת וידאו כי "חוסר האמון המתמשך" בבר הוביל להחלטה זו. "בכל עת, אך במיוחד במלחמה קיומית כזו, ראש הממשלה חייב לתת אמון מלא בראש השב"כ," אמר נתניהו, והוסיף כי הדחת בר תהיה הכרחית "להשגת יעדי המלחמה בעזה ולמניעת האסון הבא".
ה"ניו יורק טיימס" בחר להדגיש את החששות מאובדן עצמאות השב"כ בכותרת: "נתניהו פועל לפטר את ראש המודיעין המסכל הישראלי - מאמציו של ראש הממשלה הישראלי להדיח את ראש השב"כ מעלים חששות האם הוא מנסה לערער את עצמאות הארגון". בכתבה צוין כי "ההחלטה לפעול להדחתו של בר הגיעה גם על רקע חקירות שב"כ בנוגע להאשמות נגד מספר עוזרים של נתניהו, כולל האשמה שאחד מהם הדליף מסמך סודי לעיתון זר".
סוכנות הידיעות "רויטרס" התמקדה בעיתוי הרגיש של ההחלטה: "פיטוריו של רונן בר צפויים לעורר ביקורת נרחבת בעת שישראל ניצבת בפני אפשרות של חידוש הלחימה בעזה כשעשרות חטופים ישראלים עדיין מוחזקים שם". הסוכנות הוסיפה כי "השב"כ, המקביל הישראלי של הבולשת הפדרלית האמריקאית (FBI), מעורב בחקירה של קשרים אפשריים בין עובדים בלשכת נתניהו לבין קטאר, שמתווכת בשיחות הפסקת האש בעזה".
ה"צ'יינה דיילי" הסיני סיקר את תגובתו החריפה של בר, שטען כי "נאמנותו כראש השב"כ היא לציבור הישראלי ולביטחון הלאומי, לא לראש הממשלה באופן אישי". העיתון הוסיף כי בר "חזר על קריאתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת כל הגורמים הרלוונטיים, כולל מדיניות הממשלה ונתניהו עצמו", וציין כי בר טען שחקירה כזו "חיונית לביטחון הציבור".
רשת France 24 הצרפתית הציגה את המשבר בהקשר רחב יותר של המתיחות סביב האחריות למחדל ה-7 באוקטובר: "מתיחות הולכת ומתגברת בין ההנהגה הפוליטית בראשות נתניהו לבין מערכת הביטחון והצבא של המדינה בשאלה מי אשם בכישלון למנוע את מתקפת החמאס חסרת התקדים". הרשת ציטטה את בר שטען כי "פיטוריו אינם קשורים למתקפת חמאס", ודיווחה כי "נתניהו האשים אותו כי הוא חלק ממה שכינה 'מסע מתמשך של איומים והדלפות תקשורתיות' שנועד למנוע ממנו 'לקבל את ההחלטות הנדרשות לשיקום השב"כ לאחר הכישלון ההרסני ב-7 באוקטובר'".
המהלך להדחת בר מגיע בזמן רגיש במיוחד, כאשר ב-4 במרץ הודה השב"כ בכישלונו למנוע את מתקפת חמאס, אך ציין כי בכדי להבין באמת כיצד ההתקפה לא נעצרה, יש צורך בחקירה רחבה יותר של תפקיד גורמי הביטחון והפוליטיקה בישראל - והשיתוף פעולה ביניהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו