כשהלחימה עלולה להתחדש, 59 חטופים עדיין בעזה ותהליך השיקום רחוק מלהסתיים: ועדת הכנסת דנה היום (שלישי) בחוק החסינות לחברי הכנסת שמקדמת ח"כ טלי גוטליב (הליכוד). החוק נועד להרחיב את חסינות הח"כים מפני העמדה לדין ותביעות אזרחיות. נציין כי הייעוץ המשפטי של הכנסת מתנגד להצעת החוק, אף שהיא נחשבת "מרוככת".
במהלך הדיון התפתח עימות בין הח"כ גוטליב לח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "לא לפנות אליי, לא לדבר איתי", צעקה חברת הכנסת.
לפי ההצעה, לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת או ח"כ לשעבר, בקשר לעבירה שנעברה בתקופה שבה כיהן כחבר כנסת, אלא אם קבעה הכנסת, ברוב של 75 מחבריה (לעומת 90 ח"כים בנוסח הראשון) כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת.
ההצעה לא תחול על עבירות ריגול, זנות ותועבה, מרמה, שוחד והפרת אמונים. וכן על עבירות גרימת מוות, אחריות לחסר ישע, חובת הורה לקטין, סיכון החיים והבריאות, עבירות מין, עבירות כלפי קטינים ונכים, פגיעה בקטינים ובחסרי ישע. כמו כן, ההצעה לא תחול גם על עבירות גניבה, שוד, מרמה, סחיטה ועושק.
עוד לפי ההצעה, לא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד ח"כ מכהן או לשעבר, בשל אמירה, הבעת דעה או מעשה שעשה בתקופה שבה כיהן כחבר כנסת, אלא אם כן קבעה הכנסת, ברוב של 75 מחבריה, כי האמירה, הבעת דעה או המעשה לא נעשו במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת.
"עסוקה ברדיפת ח"כים מהימין"
הדרישה לאישור הכנסת כתנאי לדיון בבימ״ש צומצמה רק לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, או עוולות של הסגת גבול והפרת חובה חקוקה בפקודת הנזיקין.
ח"כ טלי גוטליב: "תופת אוקטובר גרמה לי לקבל החלטות לעשות דברים שאזרחי לא יכולים לעשות, כמו למשל לחשוף צווי איסור פרסום", אמרה. "חוק החסינות ברור, אבל מה עשתה היועמ"שית לממשלה? הזמינה את ח"כ פוגל לחקירה על אמירה אחת, למרות שעמדה לו החסינות המהותית. למרות שעל שולחנה עומדות בקשות רבות לפתוח בחקירות על עבירות ביטוי של אנשי שמאל, אבל היא עסוקה ברדיפת ח"כים מהימין".
על הנוסח החדש אמרה ח"כ גוטליב: "שמעתי את חוות הדעת שהוגשו. ראיתי שאנשים נבהלו. לא מדובר בעריצות הרוב, אם הייתי מבקשת לקבוע שנדרשים 60 ומשהו חברי כנסת, אז הייתה עריצות. זה חייב להיות בהחלטה של רוב ניכר, שכולל גם נציגים מהאופוזיציה. ולכן מתוך מחשבה עמוקה הורדתי לצורך באישור של 75 ח"כים".
"מלכתחילה סייגתי את עבירת מרמה והפרת אמונים", הסבירה גוטליב. "נטען שהכנסת תהפוך לעיר מקלט לעבריינים. הוספתי עבירות נוספות לנוסח כדי להניח את דעתכם. יש שלל עבירות בספר החוקים, אבל בכל הכבוד, לא מקרי הקיצון יפגעו בהליך חקיקת החוק".
לדברי גוטליב, "החוק הזה יעבור כי הוא מנוסח בקפידה, בצמצום ואחריות. הוא עוסק בריסון הכוח של הייעוץ המשפטי לממשלה שבאחריותו לפתוח בחקירה. ובמקום שבו יש מצב שחלילה יעשו שימוש בכוח הזה לרעה, הכנסת תחליט אם המעשה הזה חוסה תחת חוק החסינות או לא".
ח"כ אפרת רייטן הגיבה בזעם: "ח"כ גוטליב עשתה 'טובה' והורידה את הצורך באישור של 75 ח"כים. אזרח יצטרך לעבוד כדי להביא 75 ח"כים שיתמכו בעמדתו. ולגבי חקירות - המשטרה תצטרך לשכנע 75 ח"כים כדי לפתוח בחקירה. זה הזוי".
עוד ציינה ח"כ רייטן כי הצעת החוק תסייע לח"כ גוטליב עצמה, בקשר לחקירה שמתנהלת נגדה על פרסום שם איש שב"כ שהוא חסוי לפי חוק, ובקשר לתביעה אזרחית שמתנהלת נגדה בקשר להתבטאויות שלה. "ציינת במליאה כי החוק המוצע לא יחול עלייך, אולם סייג כזה לא נכנס להצעת החוק".
ח"כ שמחה רוטמן הגיב על הדברים ואמר כי "צריך לתקן את חוקי החסינות כי הם נשחקו בשל פעילות פסולה של רשויות האכיפה ובתי המשפט. יש טענה הזויה שמטרת החסינות לאפשר לח"כ לבצע עבירות, וזה פספוס אדיר של מהי חסינות. חסינות מאפשרת לח"כ לבצע את תפקידו ללא מורה מפני העמדה לדין".
"בישראל יש שלוש רשויות, ומטרת החסינות להגן על חברי הרשות המחוקקת מפני הרשויות האחרות", כך לדבריו.
"רשויות שהח"כ אמור לפקח עליהן. רשויות אכיפת החוק יכולות לשבש את עבודת חברי הכנסת ולהלך עליהם אימים. יש חסינות לשופטים, ובניגוד לחסינות של ח"כים שבתי המשפט כרסמו בה שוב ושוב, בחסינות שלהם הם לא נגעו. יש לי סייגים להצעת החוק. כדי לפתוח בחקירה נגד נבחר ציבור יידרש הליך מיוחד".
כאמור, הוועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ, התכנסה כדי לדון בהצעת חוק החסינות לחברי כנסת של ח"כ טלי גוטליב. לפי ההצעה, לא יתאפשר לחקור במשטרה או להגיש תביעה אזרחית נגד ח"כ, שפעל במסגרת תפקידו, כל עוד לא היה בעד פתיחת ההליך רוב של 75 ח"כים במליאה - רוב שקשה להשיג. הגרסה המקורית כללה רוב של 90 ח"כים, כך שמדובר בנוסח שהוא כביכול מרוכך, וכעת הדיונים בנושא מתחדשים בהכנה לקריאה ראשונה.
בנוסף, נקבע כי פתיחה בחקירה לא תדרוש את אישור הכנסת בשורה של עבירות, בהן ריגול, מרמה והפרת אמונים, שוחד, גרימת מוות ועוד.
הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית, רוככה מעט בשל ביקורת של הייעוץ המשפטי של הכנסת, אולם שם אומרים כי גם הנוסח המעודכן אינו פותר את הקשיים שנמצאו בהצעה המקורית, וכי הצעת החוק משנה באופן מהותי את דיני החסינות "באופן שיעמיד את חברי הכנסת מעל החוק ואף עלול לעודד ביצוע עבירות פליליות ועוולות אזרחיות".
נזכיר כי במסמך חוות הדעת שכתבה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, נכתב כי לא נמצאה אף מדינה שבה יש הסדר דומה. אסטרחן כתבה כי קיימות עדיין עבירות רבות שלא מפורטות בחוק, שייהנו מההגנה הרחבה המוצעת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו