"גוש אדלשטיין" וההקצנה בש"ס: הקשיים של הקואליציה בדרך לחוק הפטור מגיוס

גם אם לפי ח"כ אריה דרעי חוק הגיוס כבר היה אמור להיות מוגש - ובהסכמת המפלגות החרדיות, בימים האחרונים הפערים בין הגוש החרדי לח"כים הציוניים בקואליציה באשר למתווה החוק הולכים וגדלים.

הפער מתבטא לא רק במשכן הכנסת, אלא גם בחצרות הרבנים החרדיים. לפי מקורות בקואליציה, רבנים חרדיים הופתעו מההתחייבות בחוק שלפיה בתוך כמה שנים יגויסו 50% מהמועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) במגזר. נראה שחלק מהם לא יהיה מוכן לכך אפילו לא כהתחייבות "על הנייר". מדובר במוקש משמעותי לחוק - הרבנים הבכירים הם אלה שנדרשים בסוף לתת את ההסכמה למתווה הגיוס. ככל שרב אחד מתנגד, אחרים נוטים להתיישר אחריו ולהקצין עמדות. המוקש הזה מצטרף לשורת בעיות נוספות שהעמיקו את הפערים במו"מ לגיבוש חוק גיוס מוסכם עם החרדים בממשלה.

בתוך כך, הקצנה בעמדה לגבי החוק נרשמה בימים האחרונים גם בש"ס: הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לשעבר שבהנהגה הרוחנית של התנועה, הודיע השבוע כי הוא מתנגד גם לגייס "בטלנים" שלא לומדים.

למעשה, אף רב לא יסכים לשלול מבחור חרדי את הזכות לשבת בישיבה וללמוד. הדרישה של החרדים היא שברירת המחדל תהיה שכולם יוכלו לקבל דחיית שירות – ואחר כך "ינסו" לעמוד ביעדי הגיוס. הבלוף הזה כבר נוסה בעבר ונכשל. ללא חובת גיוס אישית לכולם, ומכסות ספציפיות של מספר מלש"בים שיקבלו דחיית שירות בשנה - לא באמת יעמדו ביעדים.

מתנגדים ליעדי צה"ל

במפלגות החרדיות הופתעו מהמספרים שהרמטכ"ל הרצי הלוי הציג לשר הביטחון כ"ץ ביום רביעי שעבר. הרמטכ"ל אמר כי תוך שנתיים הצבא יוכל לקלוט את כל שנתון הגיוס החרדי, לאחר שצה"ל הצהיר בשנה האחרונה גם בעתירות לבג"ץ וגם בוועדת החוץ והביטחון כי הוא יוכל לקלוט השנה רק 3,000 מלש"בים חרדים.

קודם לכן החרדים הסכימו למספרים שצה"ל הציג. גם ראש המטה של השר גולדקנופף, מוטי בבצ'יק, בכיר בחסידות גור, אמר בתחילת נובמבר: "אנחנו תומכים בחוק לפי צורכי הצבא". אולם כיום החרדים לא מתחברים ליעדים הגבוהים שצה"ל הציב. 

לפי מקורות בצה"ל, הקמפיין התקשורתי של "פורום לוחמי ולוחמות חרבות ברזל" בראשות אל"ם (מיל') חנוך דאובה, שביקר בחריפות את הכוונה של צה"ל לגייס רק 3,000 חרדים, דחק לפינה את הרמטכ"ל ואת ראש אכ"א דדו בר כליפא (מפקדו לשעבר של דאובה) - שנאלצו להקשיח עמדות.

נוסף על כך, מזכיר הממשלה יוסי פוקס יצא השבוע לבליץ ראיונות שהוסיף שמן למדורה. ההצהרה של פוקס, שלפיה בטיוטת החוק שיוגש בקרוב יתגייסו 10,000 חרדים תוך שנתיים, עוררה סערה במגזר.

"לא נמשיך את הבלוף"

בקואליציה מצפים שכל הח"כים החרדים יתמכו בהצבעה על החוק. מבחינת החרדים מדובר בכברת דרך דרמטית, למרות ה"סוכריה" של השבת תקציבי סבסוד המעונות והישיבות לאחר אישור החוק.

בכירים בקואליציה מודים כי "החרדים מתנגדים לסנקציות משמעותיות. הם רוצים חוק גיוס ואחר כך לא באמת לעמוד ביעדים, להמשיך את הבלוף. אנחנו רוצים שהם באמת יתגייסו, שיהיו סנקציות משמעותיות. לא נראה בינתיים שזה מתכנס".

מנגד, גם לגוש חברי הכנסת הציוניים יש דרישות. אדלשטיין מסרב לדרישות החרדים לשלב ביעדי הגיוס גם שירות לאומי, ודורש תפקידי לחימה ותומכי לחימה.

אדלשטיין לא לבד. מאחוריו יש קבוצה של ח"כים שדורשים גם סנקציות אישיות משמעותיות - לא רק להיטיב עם מי שמשרת, אלא גם לגרוע ממי שלא משרת.

שר הביטחון כ"ץ קיים שיחות עם ח"כים בליכוד כדי לרכך את עמדתם. הח"כים לא התרשמו. בסביבת נתניהו חשבו שדן אילוז התרצה, אך הוא הבהיר: אם החוק לא יעבור את אדלשטיין הוא גם לא יעבור אותי. לגוש שמאחורי אדלשטיין הצטרפו גם הח"כים אלי דלל, אוהד טל, אופיר סופר, משה סעדה, אליהו רביבו, יואב גלנט וחברי הימין הממלכתי. גם ח"כ טלי גוטליב מתנגדת לחוק גיוס מקל, אבל מעבירה במקביל ביקורת על אדלשטיין וקוראת לפטר אותו. 

יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר בשבוע שעבר: "נתניהו הבטיח חוק גיוס תוך 10-7 ימים". עברו עשרה ימים וחוק טרם הוגש. המבחן יידחה ככל הנראה להצבעה על תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית בפברואר.

עם זאת, ההערכה במערכת הפוליטית היא שהחרדים ככל הנראה לא יפרקו את הממשלה בשל חוק הגיוס. זאת לאור התובנה ששום דבר לא מובטח להם במקרה של יציאה לבחירות. השאלה היא כמה זמן עוד יוכלו להחזיק בממשלה ללא העברת חוק גיוס שיוסכם עליו.