מנדלבליט: בלי רשות שופטת וייעוץ משפטי בלתי תלוי ועצמאי - אין לנו שום סיכוי

הסיכון למעצר חיילי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון בחו״ל צפוי לעלות משמעותית בעקבות הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט הישראלית - כך עולה מכנס חירום של מפקדים במילואים הנערך בשעה זו (ראשון) בבית ציוני אמריקה.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אמר בכנס כי הרעיון המסדר של מערכת המשפט הבינלאומית הוא שהיא מעדיפה את המשפט הלאומי. דהיינו, ככל שהמערכת הלאומית בוחנת את המקרים ביושר, זו, הבינלאומית, תעדיף שלא להתערב. ההגנה שיש לנו - מסביר מנדלבליט - היא עיקרון המשלימות. כשיש לך מערכת משפט עצמאית שלא תלויה במערכת המשפט המקומית, מערכת המשפט הבינלאומית נסוגה מפניה.

מנדלבליט התייחס בדבריו גם לפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי. לדבריו,  במצב הנוכחי אני מאמין שההגנה עדיין קיימת בגדול במובן זה שרואים פצ״רית שחוקרת טענות להפרת דיני מלחמה, היא עצמאית ולא כפופה לרמטכ״ל מקצועית ורואים שהיא כן מנסה לחקור למרות הביקורת הציבורית.

"היא חוטפת קללות נאצות וטענות בוגדת, והאירוע של שדה תימן וניסיון הפריצה לבית הדין. אבל שוו בנפשיכם שעכשיו משנים את המצב ובית המשפט הופך למינויים פוליטיים. קואליציה אופוזיציה, מה זה משנה. כאילו יש שוויון. מי רוצה את זה או את זה? רוצים שופטים מקצועיים. ואח״כ היועמ״ש, גם הוא מינוי, תובע משלנו, מפכ"ל משלנו, ראש שב"כ משלנו, מה זה הדבר הזה? אז חושבים שהכל נורא נחמד אין עבירות אין שחיתות הכל נקי ונהדר. אבל מה מצבנו בעולם?".

"את השאלה מתי להקים וועדת חקירה עכשיו או לחכות לסוף המלחמה? אני שם בצד", אמר מנדלבליט. "לממשלה הרי יש סמכות לקבוע את סמכות הועדה. מה הבעיה להקים ועדה שתבדוק רק האם ביצענו פשעי מלחמה בעזה לבנתיים? כל עוד וועדה כזאת תעמוד ותמונה  על ידי נשיא בית המשפט העליון או ממלא מקומו אני מעריך שיש סיכוי גבוה שבית הדין ישהה את פקודת המעצר. זה דבר שיכול לעצור את הדבר הזה שהוא מבחינתנו אסון. אני ממש לא בטוח, יש לי חשדות, זה לא רק ראש הממשלה ושר הבטחון הקודם".

"מנסים להגיע להישג פוליטי באמצעות כלים משפטיים"

לדברי מנדלבליט, בסיטואציה הנוכחית צד אחד מחויב למשפט הבינלאומי ההומניטרי וצד שני לא רק שלא מציית אלא משתמש בזה לטובתו - מטרות מוגנות שמכניסים לשם ציוד לחימה וכדומה. במלחמה הא-סימטרית אין שתי חזיתות, אלא שתיים נוספות: חזית תקשורתית תודעתית וחזית משפטית. בחזית המשפטית, מסביר היועמ"ש לשעבר, מנסים להגיע להישג פוליטי באמצעות כלים משפטיים. בלוחמת משפט זה מתחיל מדרג פוליטי, בדרך כלל האו"ם, מועצת זכויות האדם בז׳נבה והם למעשה מסמנים מטרה ומתווכים אותה דרך וועדות בדיקה וחקירה. בכל מבצע תמיד הייתה ועדה כזאת של מועצת זכויות האדם.

דבר נוסף שאותו מנדלבליט מגדיר כמסוכן מאוד הוא "שינוי הכללים" כשהוא מתייחס למערכת הדינים השלטת. אם אלו דיני מערכת עימות מזוין - אז כשאומרים שמערכת הדינים שחלה מול צבאות טרור היא מערכת דינים פלילים ולא דיני עימות מזוין - מושכים לך את השטיח מתחת לרגליים.

מאות עורכי דין עובדים כדי להפעיל את הכלים האלה - ופה הסימטריה הפוכה - הכוח החזק נמצא אצל דיני מדינות העולם. מדינה כמו דרום אפריקה, פרוקסי מובהק של החמאס מנהלת מהלך שאם הוא מצליח ויש בו צווי ביניים - אתה בבעיה.

״אנחנו אנשי המערכת, היא יקרה לנו וחשוב לנו לשמור עליה ולשמור על האנשים שבתוכה״, אומר תא״ל רליק שפיר, לשעבר טייס קרב ישראלי, אלוף הפלות ואחד משמונת הטייסים שהשתתפו בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. ״חשוב להביא לידיעת המפקדים את המודעות לכך שאנשים תחת פיקודם עשויים להיות בסיכון כשהם נמצאים בחו״ל״.

עו״ד יובל ששון, לשעבר סגן פרקליט המדינה: "הדיונים לא נגמרים רק בוועדת הבחירות של השופטים, או במעמדה של היועצת המשפטית. אלא מדובר במערכת חוקים - מאזן הכוחות בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי. אם יש שר שאומר שצריך למנוע את הסיוע ההומניטרי אז הוא עצמו העיד על עצמו. כולנו יודעים שזה לא קורה ולא מונעים אבל הדבר הבעייתי הוא שבעולם לוקחים את דבריו ברצינות. עומדים נציגי מדינת ישראל ומתפתלים בלהסביר שההוא קם בבוקר ולא יודע על מה הוא מדבר"

מערכת המשפט שלנו היא רשת הביטחון לחיילים

אלוף במיל׳ עמוס מלכא, יו״ר משותף של הכנס: "עיתוי הכנס היה לפני שבועיים, לפני היומיים שלושה האחרונים בהם השר יריב לוין יצר ורסיה נוספת של הפיכה משטרית. אני יכול להגיד שעוד מתקופת שירותי בצבא כבר היינו באתגרים מהסוג הזה של מפקדים שהיו על סף מעצר ומה שהגן עלינו באותה תקופה זה ערכיותה והברנדינג של מערכת המשפט הישראלית. זו הייתה רשת הביטחון שהיה אפשר להתבסס עליה כרשת ביטחון שתמנע הסתבכות של בודדים כאלה ואחרים - את זה מאיימים היום למוטט".

לדברי מלכא, קיימים שלושה תרחישים מדאיגים אפשריים: ״בסלון האווירי בצרפת או בלונדון, לפחות 50% מנציגי התעשיות הביטחוניות עלולים להיות בסיכון; בכנסי סייבר בינלאומיים המצב חמור אף יותר - כ-80% מאנשי מערך הסייבר הם אנשים שביצעו תפקידים במערך המודיעין; והתרחיש השלישי נוגע למטיילים הצעירים אחרי צבא - אם מערכת המשפט הבינלאומית תאתגר אותנו, כמעט 100% מהם יהיו חשופים״.

בכנס, שמתקיים על רקע יוזמות חקיקה חדשות של שר המשפטים יריב לוין, משתתפים כ-120 טייסי מילואים. בין הדוברים בו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט וסגן פרקליט המדינה לשעבר יובל ששון.