צו אלוף חריג שנחתם היום (ראשון) על ידי אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט יאפשר לראשונה לבצע התחדשות עירונית ביהודה ושומרון. מדובר בדרמה של ממש, הן מכיוון שמדובר בצו שמשווה חקיקה בין השטח מחוץ לקו הירוק ליו"ש בתחום הנדל"ן, אישור חריג ביותר בתחום זה, והן מכיוון שבאמצעות הצו יוכלו על פי התכנון ביהודה ושומרון לצאת כבר בתוך שנה למהלך של בניית עשרת אלפים יחידות דיור בתוך היישובים במסלול עוקף מת"ע ובהליכי תכנון שאינם עוברים דרך ציר מדיני. במנהלת ההתיישבות אומרים שהצו החדש הינו "אסטרטגיה של מדינת ישראל לתיקון משבר הדיור – כעת גם ביו"ש".
יהודה ושומרון התאפיינה בעשורים הראשונים לקיומה בבנייה בסגנון כפרי ומרווח. בכל שנה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי אישרה, בהוראת דרג מדיני, מאות יחידות דיור בודדות, ובמסגרתם נבנו בעיקר בתים פרטיים. הביקוש אומנם הוביל עם הזמן לבנייה רוויה, בעיקר בערים כדוגמת ביתר עילית, מודיעין עילית, אריאל ומעלה אדומים, וביישובים עירוניים כדוגמת קרית ארבע, אך יישובים רבים נותרו ללא בניה מאסיבית, ועם ביקושים הולכים וגוברים.
בשנים האחרונות גבר מאוד הביקוש ביו"ש, ועל כן החלה בניה רוויה גם ביישובים שבעבר התמקדו בבניה כפרית, ואישורי המבנים במת"ע קפצו, בדגש על תקופת ממשלת הימין. אך שנים של בניה מרווחת הובילה לכך שמחד נרשמה מצוקה באזורים לבנייה ומנגד נותרו שכונות ענק שבהם האישור לבנייה ניתן לפני שנים רבות אך בפועל יש בהן מספר מבנים מועט. כך לדוגמה, בבית אל החליטו לאשר בנייה של מגדלים, אך בפועל הבנייה מתעכבת כבר שנים רבות בגלל סכסוך מול צה"ל שאמור לפנות את השטח שבו כיום עומד בסיס חטמ"ר בנימין.
הפתרון נמצא בדמות החוק להתחדשות עירונית, שקיים מחוץ לקו הירוק כבר כעשור, אך אינו חל ביו"ש. באמצעות צו האלוף שאושר כעת, יוכלו מועצות ועיריות לצאת במהירות רבה ביותר לשינוי תב"ע, בהליכי תכנון מהירים ושאינם דורשים שינויים מדיניים, ולהגדיל באופן דרמטי את היישובים. אם בבנייה חדשה צריכות המועצות לעבור משוכות מדיניות, שלעיתים נדחות משיקולים שונים, הרי שהתחדשות עירונית כמוה כסגירת מרפסת או בניית קומה נוספת בבית. האישור כבר ניתן לפני שנים רבות, וכל מה שצריך לעשות זה לבצע הליכים תכנוניים פשוטים יותר, בשיטת מסלול ירוק, על מנת לבנות בניינים גבוהים שבהם גרים הרבה יותר אנשים. חוק התחדשות עירונית גם מאפשר ליזמים הנחות במיסוי והגנה מפני אתגרים כאלו ואחרים מצד דיירים בשכונות הנבנות.
בתחילת הדרך לאישור הצו התנגדו במשרד המשפטים למהלך, בין היתר בשל שיקולים מדיניים, אך לבסוף התרצו אף הם, בין היתר מכיוון שמדובר בפועל באזורים שאושרו לבנייה לפני זמן רב, ושמדובר בפתרון יוצא דופן למצוקת הדיור. אם במעלה אדומים או באריאל, שכבר שוקדים על תוכניות, יבנו בניינים גדולים ומגדלים במקום מבנים קטנים ובזבזני מקום, יהיו לכך השלכות לטובה על שוק הדיור בירושלים או במרכז הארץ.
השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' אמר ל"ישראל היום" כי "המשך קידום הנורמליזציה ביהודה ושומרון זו משימה לאומית חשובה מאד. השוואת החקיקה מאפשרת יצירת מציאות בה אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון הם לא אזרחים סוג ב׳ וחלים עליהם אותם חוקים של כל אזרחי ישראל. החלק החשוב ביותר בצו הזה זה שהוא מייצר נורמליזציה ודין אחד לאפרת ולרעננה, האזרחים אותם אזרחים והחוק אותו חוק. הצו יאפשר את המשך ההתפתחות העירונית ביו״ש בדיוק כפי שקורה ביתר מדינת ישראל".
פרויקט השוואת חקיקה, אומרים במנהלת ההתיישבות, הינה בעלת חשיבות אסטרטגית. שורה של חוקים שאושרו בשנים האחרונות, שהחוק שמאפשר התחדשות עירונית הוא אחד הדרמטיים ביותר שבהם, מייצרים ריבונות דה פקטו בשטח.
על פי התכנון כבר בעתיד הקרוב יחלו לצאת לדרך פרויקטים של התחדשות עירונית, שכוללים הטבות רבות, ביישובים עירוניים וכפריים כאחד. יזמים כבר החלו לצבור שטחים ביישובים השונים על מנת לפנות אותם מבנייה כפרית, לבנות במקומם בנייה רוויה, מה שיגדיל באופן דרמטי את מספר התושבים ביו"ש. לצורך העניין, אם בכל יו"ש יש כעת כ-115 אלף יחידות דיור, הרי שבמנהלת ההתיישבות מסמנים יעד של עשרת אלפים יחידות נוספות שיתחילו להיבנות בתוך שנה – קרוב לעשרה אחוזים מכלל הבנייה ביו"ש. "אנחנו מעריכים שהבנייה תגדל לאורך זמן".
שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף: "אישור הצו החדש פותח דלת לחברות ויזמים לקדם מיזמי התחדשות עירונית ופינוי בינוי ברשויות המקומיות הישראליות ביהודה ושומרון. ערש התנ״ך - יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. פיתוח והרחבת ההתיישבות היהודית במקום תתרום משמעותית לחיזוק הביטחון בכל חלקי המדינה ותגדיל את היצע הדירות שתסייע לפתרון מצוקת הדיור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו