כשנבחר לראשונה לכנסת, במאי 2019, ערכתי ראיון ראשון עם ח"כ צעיר. הוא היה אז בן 37, מרצה בכיר במחלקה לניהול באוניברסיטת בר־אילן, אח בכור מתוך 17 ואב לשישה, ממושב זמרת הסמוך לנתיבות. כשנפגשנו השבוע, אחרי חמש שנים וחצי, בלשכתו בכנסת, כשהוא בעין הסערה הציבורית, שאלתי את שר התקשורת שלמה קרעי מה השתנה מאז.
"השינוי המרכזי הוא שהיום אני אב לשמונה - אשכר ועדאל התווספו למשפחה. המשפחה היא העוגן שלי, המצומצמת והמורחבת. כולם מאוד תומכים ומפרגנים. גם היישוב שאני גר בו. אצלי את לא תראי הפגנות כמעט, כי כשבאים להפגין נגדי כולם יוצאים להפגין נגדם", הוא מתאר את כור מחצבתו, ורק אז מגיע למיצוב הפוליטי. "סוף־סוף עליתי שלב ביכולת לקדם דברים שחשובים לציבור, שבשבילם הגעתי לתפקיד".
אני חושב שהתקשורת היא כזו כי היא מונופוליסטית. היא לא חייבת כל הזמן להכניס סאב־טקסט של עד כמה הכל גרוע ועד כמה מפסידים במלחמה. אין לי בעיה עם תקשורת פרטית. אני רוצה שיקומו עוד ערוצים כדי שיידע אותו ערוץ מסחרי שאם הוא מגזים יש לציבור חלופות
נראה שאתה ניגש לשינויים בשוק התקשורת באופן דורסני דווקא במקומות שהמתינות יכולה להיות יותר מוצלחת. גם אם סגירת התאגיד היא צעד נכון בעיניך, איפה ההידברות, הפקת הלקחים מהרפורמה המשפטית שהכניסה אותנו לסחרור?
"אני כבר שנתיים בתפקיד. קיימתי עשרות פגישות עם מפיקים ויוצרים בקשר לחוק השידורים שבו אנחנו פותחים את השוק לתחרות וגם מחילים את חובת הפקות מקור על כל השוק, גם על חברות בינלאומיות, וגם עם התאגיד עצמו שניסינו כמה פעמים לקדם שיתופי פעולה. הם אנטי לכל דבר שאנחנו מביאים לשולחן".
קרעי מסביר כי הוא נכון לפשרות בחוק, אך חוזר שוב ושוב כי בכוונתו לצמצם חלק מהשידור הציבורי - לא לחסלו כליל. לסגור את חטיבת החדשות, להקצות תקציב גדול יותר להפקות מקור.
"גם בנושא התאגיד, עטפתי את זה בעטיפה מאוד רכה, ואני באמת מאמין בזה שאפשר להשקיע הרבה יותר בהפקות מקור. אנחנו נגדיל את ההשקעה ביצירה ישראלית, נשמר את הפקות המקור - זה חשוב לנו וכמובן נדאג שיהיה מגוון ומאוזן ויגיע לכל קצות החברה. אבל לשלם על חדשות ואקטואליה? הם לא מצליחים לשכנע אף אחד למה אני צריך לראות את אמסטרדמסקי הולך וטועם פולים במסעדה טריפוליטאית.
"אם אתם חושבים שהציבור אוהב את זה, אז קדימה - צאו לשוק הפרטי. אנחנו לא סוגרים. יש מוצר שעבדנו עליו. הליכוד הקים את התאגיד ובנינו יצירה למופת בעיני חלקים ויצירה שאיננה מופת בעיני אחרים – קחו, אנחנו מוכרים את זה. חדשות ואקטואליה זה לא מוצר שהמדינה צריכה להשקיע בו".
בעצם, רואים כאן שסגרתם את רשות השידור על כל תחלואיה, הקמתם את התאגיד, ועכשיו אתה בא אחרי שמונה שנים ואומר אני רוצה לסגור את מה שהקמנו.
"גם אז רצו לסגור לגמרי והיו לחצים מאוד גדולים, עד שלבסוף ניסינו לעשות משהו אחר, יותר יעיל יותר מאוזן. הדרישות בחוק התאגיד מאוד ברורות: 'התאגיד יהיה מאוזן ויביא את מגוון הדעות הרווחות... נאמן לערכיה של מדינת ישראל'. כשאת רואה את 'מכאן 33' עושה סדרת הלל על יאסר ערפאת רב המרצחים - זה מה שהם עושים?
"שלחתי למועצת התאגיד, לא במכתבים בוטים, עשרות דוגמאות להסתה בזמן מלחמה וביקשתי לשים מבקר בערבית לערוץ. תמיד התשובה היא 'אין לך סמכות'. אני מנסה להגיע לעמק השווה. אין עכשיו מועצת תאגיד - אין פיקוח על מיליארד שקלים בשנה שהתאגיד יכול לבזבז ככל העולה על דעתו, והיועמ"שית והשופט יצחק עמית לא מאפשרים למנות אותה".
המלחמה על התאגיד
אנחנו נפגשים אחרי כנס חופש העיתונות שיזם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. קרעי נכנס למה שהיה נראה כמו הצגה מכורה מראש של שני הצדדים. "אומרים שאני חוסם את חופש הביטוי? אני נותן את חופש הביטוי הכי גדול שיש. בחוק השידורים שלי אני סוגר את הרשות השנייה, אין יותר התערבות בתכנים. לא יצטרכו לתת דין וחשבון. חופש ביטוי מוחלט.
אומרים שאני חוסם את חופש הביטוי? אני נותן את חופש הביטוי הכי גדול שיש. בחוק השידורים שלי אני סוגר את הרשות השנייה, אין יותר התערבות בתכנים. לא יצטרכו לתת דין וחשבון. חופש ביטוי מוחלט. אני כאן להציל את המדינה. התאגיד מפרכס את היועמ"שית ובג"ץ, והם מגינים עליו בחזרה ולא מאפשרים למנות מועצה
"הם אומרים שהם מגינים על הדמוקרטיה? אני כאן כדי להציל את המדינה. התאגיד מפרכס את היועמ"שית ובג"ץ והם מגינים עליו בחזרה ולא מאפשרים למנות מועצה. איך כתבה היועמ"שית: 'מרגע שקם התאגיד כבר אי אפשר לסגור אותו'. זה הפך להיות 'אבן יסוד בדמוקרטיה'", הוא אומר בלעג. "מה זה השטויות האלה? יש כאן חופש ביטוי מוחלט, ואנחנו נגדיל אותו עוד יותר. אני מגן הדמוקרטיה מפני מי שמנסים כל הזמן לשלוט. הציבור הולך לקלפי ורוצה להשתקף בתקשורת. אנחנו לא רוצים שליטה, אנחנו רוצים שהקול שלנו יישמע".
זה לא רק לא לממן חדשות בתאגיד. לאחרונה זה היה גם עיתון "הארץ" שהוא פרטי ומצאת דרך לפגוע גם בו, והחשש הוא שאתה תמצא דרך בסוף לפגוע בערוצים נוספים בגלל תוכן שלא מוצא חן בעיניך או משהו אחר.
"זו לא תוכנית - זו פגיעה במדינת ישראל בשעת מלחמה. זו קריאה להטיל סנקציות על ראש ממשלה בזמן מלחמה".
זה בדיוק מה שאתה מכנה "חופש ביטוי מוחלט".
"אין בעיה, אבל גם למדינה יש חופש לא לממן את מי שמסית נגדה. אני חושב שהדברים שאמר שוקן וכתובים ב'הארץ' מגיעים לרף הפלילי וצריכים לפתוח בחקירה בגין חלק מהם. אבל אני לא שוטר ולא יועץ משפטי, לא מעניין אותי פלילי. אני אומר: אני לא רוצה לממן כמדינה את מי שמסית נגד המדינה".
חזית משפטית
בין אם מסכימים איתו או מתנגדים - קרעי בקיא בחומר. הוא יודע בדיוק מה הוא מתכנן לעשות ולא שולף גחמות מהמותן. הבעיה הגדולה בעיניו של שר התקשורת היא, כאמור, היועצת המשפטית לממשלה.
לא צריך לממן חדשות ואקטואליה על ידי הציבור. היה לי הרבה יותר קשה לממש סדר יום ליברלי כלכלי כזה אם באמת הציבור כולו היה אוהב את החדשות והאקטואליה בתאגיד. אז התאגיד עושה לי שירות מצוין ומכניס אצבע בעין של הציבור עם דברים כמו 'היהודים באים' ו'זהו זה'
"היועמ"שית הופכת עצמה לשחקנית פוליטית. היא חוסמת אותי בכל תהליך בתקשורת. חוק השידורים שלי נמצא אצלם כבר שלושה חודשים והם משתמשים בכלי הנוסחות כדי למנוע ממני להביא את זה לוועדת השרים לחקיקה. זה עניין טכני, ואני תקוע. עם מינוי אודליה מינס ליו"ר הרשות השנייה היא קבעה מניעה משפטית ולא נתנה לי ייצוג בבית המשפט, שבסוף גער בה ואישר את המינוי. כל גופי התקשורת היו צריכים לפתוח מהדורות על זה שבג"ץ אומר שם לגיל לימון 'הבאת רשימה של פסקי דין לתמוך בעמדה שלכם – קראתי את כולם ואין שום קשר'. הם משקרים את כולם, ואיפה כלב השמירה של הדמוקרטיה?"
אתה מדבר על שינוי שיטת המשטר עכשיו? כתבת על היועמ"שית "הקם להורגך - השכם לפטרו". אולי זה מרצה את הבייס, אבל אתה, אדוני, השר של העם.
"אם את אומרת יחד ננצח - העם מאוחד בהרגשה הזו שבתקשורת אין יחד. לוחמים בשטח אומרים אנחנו יוצאים החוצה, שומעים גלי צה"ל, שומעים רשת ב', מוסרים את הנפש ולא מאמינים שככה מדברים עלינו. העם כן רוצה לראות את השינוי הזה, ואולי דווקא בזמן מלחמה, כשאנחנו בדרך לניצחון, אחרי שנה כזאת שראינו תקשורת מחלישה, אחרי שראינו שאין אחריות לתקשורת – זה לא באמת יחד ננצח".
התפקיד של התקשורת זה לא לשיר שירי הלל לממשלה, תפקידה לבקר. מה לעשות, לא תפקיד נעים, אבל זה לכוון את הזרקור למה שלא עובד טוב.
"אני חושב שהתקשורת היא כזו כי היא מונופוליסטית. היא יכולה גם לשקף את המציאות. היא לא חייבת כל הזמן, בכל פאנל, בכל שידור, להכניס סאב־טקסט של עד כמה הכל גרוע ועד כמה מפסידים במלחמה. אין לי בעיה עם תקשורת פרטית. אני רוצה שיקומו עוד ערוצים כדי שיידע אותו ערוץ מסחרי שאם הוא מגזים יש לציבור חלופות אחרות. לכן טוב שקם i24. אגב, מימין ומשמאל לא אוהבים את הרפורמה ולא רוצים לפתוח את השוק לתחרות".
שליטה דרך תקצוב?
אחת הטענות מני רבות נגדך זה בנוגע לחוק הרייטינג שנועד לאיסוף נתוני צפייה על ידי משרד התקשורת.
"הוא חוק שלא שאלו אותי עליו. הוא נמצא בתוך חוק השידורים כסעיף בנוסח אחר. לא מקשיבים למה שאני אומר. בחוק השידורים אף אחד במשרד לא אוסף נתונים, רק דורשים לעשות שיקוף של נתוני הצפייה באתרי האינטרנט שלהם לציבור".
אני לא משרת של ברדוגו או של בעלי אינטרסים בתקשורת מימין או משמאל. כשנכנסתי למשרד ברדוגו חשב שאני עובד אצלו. הוא גם לחץ נגד עליית ערוץ i24. לגבי חוק הרדיו - זה באמת מטריף אותם שאני רוצה לפתוח לתחרות ולאפשר לתחנות לפעול ברחבי הארץ בלי הגבלה
ומה עם חוק הכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה? זו שליטה דרך תקצוב.
"זה בא בגלל הקיצוצים שהיו במלחמה בכל המשרדים, והתאגיד - בגלל שהתקציב שלו קבוע בחוק - לא רק שהוא לא עבר קיצוץ אלא שהתווספו לו עשרות מיליונים בשנה הזו. התאגיד הוא אקס־טריטוריה שבו גיא רולניק מקבל 600 אלף שקל לפרק. יש לי סמכות לפי חוק לעשות ביקורת חשבונות – אני רוצה שקיפות לציבור".
תכלס, אם בתאגיד היו משמיעים את הציבור שלך - לא היית שש לסגור אותו.
"עובדתית זה לא נכון. כבר שש שנים אני מגיש את הצעת החוק להפרטת התאגיד. מאז שהוא בחיתוליו אמרתי שלא צריך לממן חדשות ואקטואליה על ידי הציבור. את צודקת שהיה לי הרבה יותר קשה לממש סדר יום ליברלי כלכלי כזה אם באמת הציבור כולו היה אוהב את החדשות והאקטואליה בתאגיד. אז התאגיד עושה שירות מצוין לסדר היום הכלכלי הליברלי שלי ומכניס אצבע בעין של הציבור עם דברים כמו 'היהודים באים', 'זהו זה' ו'מכאן 33'".
איפה ישודרו "טהרן" או "קופה ראשית"?
"אנחנו חושבים על כמה מודלים - קרן תמיכות, ואז ישדרו בכמה ערוצים, או שנשאיר את ערוץ התאגיד רק להפקות מקור והיסטוריה".
ומה עם התחנות שפונות למגזרים לא באופן כלכלי ורווחי?
"במקומות לא רווחיים שבהם יש חשיבות למדינה – היא תתמוך בתחנה בערבית, באמהרית. ובערוצים המסחריים אני משווה תנאים – כולם יהיו חייבים בהפקות מקור של סוגה עילית: דרמה, תעודה וילדים, וגם דיסני ונטפליקס. האחוז יירד בערוצים הקיימים, אבל נוספים יתווספו לחיוב בשידורים האלה".
איפה ישודרו 'טהרן' או 'קופה ראשית'? אנחנו חושבים על כמה מודלים - קרן תמיכות ואז ישדרו בכמה ערוצים, או שנשאיר את ערוץ התאגיד רק להפקות מקור והיסטוריה
על השתתפות באירוויזיון נוותר?
"לא חייב שידור ציבורי כדי להשתתף באירוויזיון - אפשר גם בערוצים פרטיים שעומדים בשידור חדשות ואקטואליה עצמאיים. בעיניי רוב השידור הציבורי עומד בזה. חוץ מזה שיש לנו את ערוץ הכנסת, שגם הוא שידור ציבורי. נמצא פתרון. לא בגלל שידור אירוויזיון אזרחי ישראל ישלמו 500 מיליון שקל בשנה".
מפת התקשורת החדשה
המתקפות נגדך בעקבות התכנון לשינויים בשוק התקשורת לא באים רק משמאל. לאחרונה האשמת את ברדוגו כי הוא "שקרן מדופלם". מה קורה ביניכם?
"אנשים לא מאמינים לברדוגו. כולם יודעים כמה הייתי משמעותי בהפלת הממשלה הקודמת. הוא שחקן כלכלי, שחקן עם אינטרסים, ואני לא משרת של ברדוגו או של בעלי אינטרסים בתקשורת, בין אם זה מימין ובין אם משמאל. כבר כשנכנסתי למשרד ברדוגו חשב שאני עובד אצלו. הוא גם לחץ נגד עליית ערוץ i24. לגבי חוק הרדיו זה באמת מטריף אותם שאני רוצה לפתוח לתחרות ולאפשר לתחנות לפעול ברחבי הארץ בלי הגבלה. הוא והבעלים של הרדיו באו וישבו פה עם חברי כנסת – ולחצו להוריד את החוק מסדר היום, והוא אכן ירד".
אתה רוצה להפוך תחנות אזוריות לארציות, כדי שעוד תחנות יוכלו לשדר במקומות נוספים, מה שעלול להקריס מודלים כלכליים.
"אם הם רוצים. הם לא חייבים. רק שבעלי הרדיו האזורי לא רוצים כניסת מתחרים נוספים. הרי הם רוצים להישאר ככה בזמן שאני רוצה לשחרר את התחרות. תביני את האבסורד – ברדוגו נלחם נגד חוק הרדיו, ואז עולה לשידור שלו ב'גלי ישראל' ואומר: תשאלו את שר התקשורת למה הוא לא נותן לנו לשדר בצפון ללוחמים שלנו. זה שיגעון, אין תחתית".
קשה מאוד לקדם רפורמה כלשהי שלא מוצאת חן בעיני האליטה אם אתה מתווך לציבור דברים הפוכים לגמרי. מתווכים את חוק השידורים שלי כצפון קוריאה כשאני עושה הפוך
אגב, בזמן שאתה פועל נגד ערוצים מסוג אחד אתה פועל להיטיב עם ערוץ 14 – פוטר מדמי הפצה ומתשלום חוב.
"כמה דיסאינפורמציה - זה לא להאמין. לא נתנו שום פטור מתשלום חוב ל־14, ופטור מתשלום דמי הפצה נתנו לכל הערוצים".
בעבר כח"כ קידמת חוק לסגירת גל"צ, אבל עכשיו זה לא בידיך אלא בידי שר הביטחון.
"זה לא סתם ביטוי 'גלי צה"ל'. יש כאן תחנה צבאית שמשרתים בה הבנים שלנו חינם על חשבון הציבור בתחנה שהיא לא של החיילים ושהרבה פעמים פוגעת בחיילים".
עוד פעם אנחנו חוזרים לתוכן, שאם הם היו נשמעים אחרת לא היית נוגע.
"אם הם היו נשמעים אחרת. אני לא חושב שצריכה להיות תחנת אקטואליה צבאית. שישדרו מוזיקה, כנסים וקולות מהבית. למה להכניס אותם לקונפליקט בדיווחי חדשות? זה בידיים של שר הביטחון, וייתכן שאפנה אליו בהמשך".
אתה מוביל מהלך להדחת היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה. בפועל, עם כל הביקורת, רק 13 שרים חתומים על היוזמה שלך.
"יש כמעט 19 שתומכים במהלך גם אם עוד לא חתמו על המסמך. ליוסי פוקס (מזכיר הממשלה; שא"כ) יש את כל הנתונים. כולנו יודעים על חוק המעונות וחוק הגיוס למשל. במאבק שלנו נגד היועמ"שית אנחנו מצילים את המדינה מדיקטטורה משפטית. הם כפסע מלבטל את הקול של העם בקלפי וזה חמור מאוד־מאוד. אם בג"ץ מבטל חוקי יסוד, והיועצת קובעת מניעה משפטית על כל צעד, אז מה נשאר מלהגיד 'לא צריך בחירות'? נשים קבוצת פקידים - והיועמ"שית ובג"ץ יכריעו בכל".
ברפורמה המשפטית גיליתם באיחור שבית המשפט העליון הוא כמו יום השבת של ציבור גדול במדינת ישראל. עכשיו שמת במוקד את היועמ"שית - זה עשוי להתגלגל באותו אופן.
"כי מתווכים להם את המציאות. לכן חשבתי שהיה צריך להתחיל ברפורמה בתקשורת ופתיחת השוק לתחרות לפני הרפורמה המשפטית, אבל עשו את זה הפוך. קשה מאוד לקדם רפורמה כלשהי שלא מוצאת חן בעיני האליטה אם אתה מתווך לציבור דברים הפוכים לגמרי. מתווכים את חוק השידורים שלי כצפון קוריאה כשאני עושה הפוך - סוגר את הרשות השנייה ולא מאפשר התערבות בתכנים. ואז יאיר לפיד וחבורת האליטות מגיעים לכנס לשמירה על חופש הביטוי ולא מאפשרים לאף אחד להתבטא. אבל הציבור רוצה דמוקרטיה ואני נלחם עבורו. אלו העובדות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו