איילת שקד: "יכול להיות שיהיה חיבור גדול עם בנט, סער וליברמן"

שרת המשפטים לשעבר התראיינה בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים "דמוקרטיה תחת אש" באוניברסיטת רייכמן • "אנחנו יודעים לעבוד טוב אחד עם השני ומחזיקים גם בזהות אידיאולוגית דומה" • "אחרי הבחירות מחנה הימין והשמאל צריכים לשתף פעולה, יש דברים ש-80% מהאוכלוסייה מסכימים עליהם"

איילת שקד: "אני ביחסים טובים עם בנט, ליברמן וסער- יכול להיות שיהיה איזשהו חיבור גדול" // גו לייב

שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים "דמוקרטיה תחת אש" באוניברסיטת רייכמן: "אני ביחסים טובים עם בנט, ליברמן וסער, ואנחנו יודעים לעבוד טוב אחד עם השני, אנחנו מחזיקים גם בזהות אידיאולוגית דומה - יכול להיות שיהיה איזשהו חיבור גדול".

בתחילת הריאיון נשאלה אם ומתי תחזור לחיים הפוליטיים: "לא יודעת, עוד אין בחירות. אני ביחסים טובים עם בנט, ליברמן וסער. אנחנו יודעים לעבוד טוב אחד עם השני, אנחנו מחזיקים גם בזהות אידיאולוגית דומה. יכול להיות שיהיה איזשהו חיבור גדול, אבל אין בחירות. אני מדברת עם כולם, כולם מדברים עם כולם. כולנו מודאגים מהמצב במדינה, הביטחוני הכלכלי המדיני. הדבר הנכון הוא שתהיה ממשלת אחדות רחבה, עם המפלגות הציוניות המרכזיות באמצע, בלי מפלגות קצה. אחרי הבחירות מחנה הימין והשמאל צריכים לשתף פעולה, יש דברים ש-80% מהאוכלוסייה מסכימים עליהם".

על עמדתה בנוגע לגיוס חרדים וחוק הגיוס: "בשנת 2014 הובלתי את 'ועדת שקד' שניסחה את חוק הגיוס. האמנתי שהחברה החרדית תעבור איזשהו תהליך ושצריך לנסות בהידברות וביעדים לגרום לתהליך הזה לקרות ולא להפריע לו. אחרי עשור מסתבר שזה לא עובד, וצריך להגיד את האמת. אם הייתם שואלים אותי בשנת 2014 הייתי אומרת שיתגייסו 6,000 במחזור והיום מתגייסים בדיוק באותה כמות, 1,500. זה לא עובד, התהליך לא קורה בעצמו. טרם ה-7 באוקטובר חשבתי שהצבא יסתדר בלעדיהם ושבסדר לתת להם פטור, ואחרי ה-7 באוקטובר המציאות השתנתה, צה"ל צריך אותם, צריך לשלוח צווי גיוס, בוודאי ל50% מהם, צה"ל צריך להתחיל להקים את החטיבה החרדית שמדברים עליה. יש ערך לתלמידי חכמים שלומדים תורה, אבל בוודאי לא כל המחזור. אם אתם שואלים את המנהיגות החרדית בחדרי חדרים, גם היא מסכימה ש50% יכולים להתגייס. גדוד חרדי אחד מחליף עשרה גדודי מילואים. בשעה שיש כזה עומס גדול על כתפי האוכלוסיות המשרתות צריך להקים חטיבות, לשלוח צווים, להקים ישיבות הסדר".

איילת שקד באוניברסיטת רייכמן, צילום: גלעד קוולרצ'יק

בהמשך דיברה על התחלקות שופטי העליון ע"פ מחנות: אני לא מסכימה עם מי שאומר ששופטים הם עצמאיים. לשופטים יש תפיסת עולם וסט ערכים וזה בסדר והדוגמה הטובה ביותר היא שאני בניתי מחנה שמרני בבית המשפט העליון. מינוי שופט זה לא תכנית כבקשתך, לשופט יש עצמאות מלאה. בזמנו ראינו 7-8 שופטים לטובת המחנה הליברלי, היום יש 6-7 לטובת המחנה השמרני. זו החלוקה הגסה של בית המשפט העליון, 7 שמרנים 6 ליברלים, כמובן על הרצף".

בסוגיית ביטול עילת הסבירות טענה: "אני בהחלט חושבת שגם אם נשאל את שרי המשפטים והיועמ"שים לדורותיהם רובם יגידו שביטול עילת הסבירות זה לא דבר משמעותי שפוגע בדמוקרטיה הישראלית, יש אינסוף עילות אחרות שבית המשפט יכול להשתמש בהם. אני בוודאי משתייכת למחנה של שופטי העליון שחושבים שלא צריך לפסול את התיקון".

בית המשפט העליון, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

בהמשך לשאלה שעלתה מהקהל על חוק, סיכמה את דבריה השרה לשעבר : "יש מי שחושב שבגללי או בזכותי נתניהו בשלטון. חוק הנאשם קובע שמי שיש נגדו כתב אישום לא יקבל את המנדט להקמת ממשלה. אני לא מאמינה שבחקיקה אפשר למנוע מנבחר, בטח שכבר מכהן, מלכהן בראשות ממשלה. הדרך להחליף את השלטון היא דרך בחירות, החוק הזה גם אם היה מחוקק לא היה משנה את המציאות הפוליטית, הפוך, הוא היה גורם לציבור שגם ככה מרגיש מדוכא, להרגיש יותר כזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר