גנץ צודק: בחירות בספטמבר הכרחיות לשינוי בהנהגה

המערכת הפוליטית פועלת תמיד, אבל תמיד, באותם דפוסי פעולה. תמיד יש לחפש את שיתופי הפעולה וברוב המקרים הפוליטיקאים אינם כאלה אמיצים להכריז, לדוגמה, על דרישה להקדמת הבחירות, לולא קודם דאגו לאגפים שלהם. משמע, דאגו לוודא שהקריאה לא תהפוך לקריאה ברוח. בנוסף, ההיסטוריה הפוליטית של ישראל מוכיחה שכאשר האקדח מופיע במערכה הראשונה, הוא יפעל במערכה השנייה ולא בהכרח בשלישית.

יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, יצא בשבוע שעבר בהצהרה שהוא מציע, חלילה לא דורש, בחירות בספטמבר. הקדים את יאיר לפיד שדרש בחירות בינואר 2025 והלך קצת יותר רחוק מהמחאה שדורשת בחירות עכשיו. נציין רק, שכדי לקיים בחירות, לוועדת הבחירות המרכזית נחוצים שלושה חודשים כדי להיערך כראוי. לכן, התאריך שנקב גנץ אינו תלוש מן המציאות. הכנסת רק תחזור מפגרתה המיותרת בחודש הבא ואז, אם יתרצו, יכריזו על בחירות שלושה חודשים לאחר מכן, או קצת יותר. ולהצעה/דרישה של גנץ יש סיכוי, כי במקומותינו כאשר מוצע תאריך לבחירות זה יוצר גלי הדף שסופם הליכה לבחירות.

אמנם גנץ אינו שועל פוליטי כמו נתניהו, אך יש להניח שדאג לגבות את עצמו. זה ניכר בתגובות, או יותר נכון בהיעדר התגובות, של המפלגות החרדיות. לא ניפול מהכיסא אם יתברר שגנץ שוחח על כך עם יו״ר ש״ס, אריה דרעי. גם המפלגות החרדיות מבינות שמחדל אוקטובר 2023 שינה את פניה של המדינה, ושהם חייבים לשנות דיסקט ולא בהכרח לצופף שורות סביב נתניהו. הם מזהים חולשה ויודעים מתי לחתוך, כדי למקסם הישגים. אז מן הפה אל החוץ הם עדיין יאמרו שהם נאמנים לקואליציה, אבל כבר פוזלים לצדדים וגם לסקרים, שעדיין מחמיאים לגנץ ולאייזנקוט.

כן ניכר ציפוף שורות סביב נתניהו על ידי אנשי הליכוד והימין, בגלל ההפגנות בסמוך לביתו בירושלים. גם אם לא נשקפה סכנה לחייו או לחיי בני ביתו, כך גם אמרו במשטרה ובשב"כ, האות ניתן וחברי הכנסת מן הליכוד כבר דיברו על לינץ׳. על סכנת מוות. על פורעים שניסו לפרוץ והגיעו ממש עד פתח ביתו שברחוב עזה. אותו בית שמבקר המדינה קבע שהושקעו בו מיליוני שקלים כדי למגן אותו, למרות שכל אחד מבין שהמיקום שלו בעייתי.

אם ראשי המחאה רוצים להביא לשינוי, טוב יעשו אם יתרכזו בהוצאת אנשים לרחובות ולא בסגירת נתיבי איילון. במקרה הזה הכמות תקבע את האיכות. אם מיליון איש יגיעו להפגנה בקפלן, זה יעביר את המסר יותר מלפיד שנזרק לעבר שוטרים.

אסור לנו לשכוח - היום ימלאו 6 חודשים למחדל הנורא ההוא. עדיין 133 מבנותיו ובנינו נמצאים בידי החמאס והג׳יהאד בעזה. חצי שנה של לחימה שהפכה באחרונה לסוג של דשדוש. יחס העולם אלינו, עם דגש על ארצות הברית, הופך מר וקשה מיום ליום, בהיעדר תוכנית ליום שאחרי שתבהיר לעולם לאן פנינו.

הפתרון הוא שינוי הנהגה. ספטמבר נשמע תאריך מתאים גם לכך.