החבירה של חלק ממשפחות החטופים לארגוני המחאה שעיוורים משנאה לרה"מ בנימין נתניהו, ומבקשים את ראשו עכשיו, באמצע מלחמה, אינה מסייעת לחטופים. קיים חשש ממשי שההפך הוא הנכון. הטרללת ששבה לרחובות בחסות אנשי קפלן - האם לא למדנו דבר מ"קורי העכביש" שבהם הסתבכנו ערב 7 באוקטובר? - היא בשורה נפלאה עבור סינוואר וחבורת הזבל שלו. הם בנו בדיוק על התרחיש הזה: תרחיש גלעד שליט באקסטרים. תסריט החלומות שלהם. תסריט הבלהות שלנו.
אלא שהפעם הכל קורה - לא ייאמן - בתוך מלחמה רב־זירתית, בצפון, בדרום, וביו"ש. אפשר רק לדמיין את חבורת ההיטלרים ברפיח ואת שולחיהם באיראן, משפשפים אוזניים בתדהמה למשמע הקריאות של אנשי המחאה לנתניהו - תחזיר את החטופים, כאילו שהוא חטף אותם. כאילו שהוא מחזיק בהם; מחככים ידיים בהנאה, ממי שלא במתכוון, כמובן, משחק לידיהם. יותר מזה אינם צריכים.
כשדרישות חמאס מתקבלות בישראל באופן שכזה, גם אם מתוך מצוקה קשה - הוא אינו זקוק, לא לשרי קבינט שמבלי משים מסייעים לו, וגם לא לארה"ב, שלפני שבועיים תקעה לנו סכין בגב, והמחישה לעולם מדוע אינה עוד מנהיגת העולם החופשי. כן, מותר וצריך לומר זאת. נתניהו הוא אמנם האחראי העליון למחדל הקולוסאלי של 7 באוקטובר, אבל הוא גם היחיד שמדבר עכשיו אל חמאס בשפה שהארגון הנאצי־דאעשי הזה מבין; היחיד בצמרת שאומר בגלוי: לא בכל מחיר, ושיכול להיות אסון גדול יותר מאסון החטופים - אסון הפסדה וערעורה והחלשתה של מדינת ישראל.
נתניהו ילך לביתו אחרי המלחמה, אבל זה יקרה כמו שזה קורה בדמוקרטיה, ולא בשלטון רחוב, שערב המלחמה השתלט על הרחוב. דברים צריכים להיאמר בבהירות, גם אם כרגע הם פחות פופולריים ופחות מתיישבים עם הבון־טון התקשורתי: אנשי קפלן, וחלק ממשפחות החטופים שתולות בהם את יהבן - טועים. העמדה התקיפה (יחסית) שנתניהו מגלה מול חמאס, לא מעכבת עסקה אלא מקדמת אותה. מי שמטרפד עסקה הוא חמאס. החטופים מוחזקים בעזה. לא בקיסריה. נתניהו מוכן לשלם מחירים גבוהים מאוד עבור החטופים, יש שיאמרו גבוהים מדי, אבל אינו מוכן - וטוב שכך - לוותר על השגת מטרות המלחמה האחרות, ולהסתכן בעתיד בצורך בעוד עסקאות דומות.
גם המשמעות של בחירות עכשיו היא אכן, כפי שנתניהו טוען, הפסקת המלחמה. בחירות עכשיו יהיו רעות מאוד למדינה ולחטופים. הן יגזרו עליהם לפחות עוד שישה חודשי שבי, ייסורים, מחנק, וחלילה מוות. בחירות ירחיקו עסקה ויהפכו את הכל לפוליטי, מחנאי ושבטי. דבר כאן לא יישפט לגופו של עניין, אלא לגופן של בחירות.הדרך הנכונה להאיץ את שחרור החטופים היא להפעיל על חמאס לחץ צבאי בלתי נסבל מבחינתו, ברפיח ובכל מקום אחר, גם אם המחיר הוא מריבה איומה עם ארה"ב. על זה צריך לצאת לרחובות! על זה צריך להקהיל אלפים ורבבות מול שגרירות ארה"ב בישראל, כדי שתרד לנו מהגב ומהצוואר, ותאפשר לנו לעשות את מה שדרוש, לטובת ניצחון ולטובת החטופים, ממש כפי שהיא עצמה היתה עושה לו היו נחטפים 250 מאזרחיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו