המפלגות החרדיות מבהירות: "אין מועד ג' לחוק הגיוס"

לבד מהרפורמה המשפטית שעלתה לכותרות, בקואליציה עוסקים בקצב גבוה גם בחוק הגיוס, שצפוי להיות תפוח האדמה הלוהט של כנס החורף הקרוב.

היום יתכנסו בכירי הממשלה, וביניהם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר לדון בחוק יוקרת השירות הצבאי שמוביל גלנט, שלפיו, במקביל לפטור המתוכנן בחוק הגיוס, יעלה משמעותית שכר המשרתים והלוחמים. בינתיים, בעולם החרדי מגיעים החרדים הצעירים לבקו"ם לצו ראשון ודוחים את הגיוס שוב ושוב עד למציאת ההסדר.

החרדים מבהירים בימים האחרונים לאנשי לשכת ראש הממשלה כי הם לא מתכוונים לוותר או לדחות שוב את העברת חוק הגיוס. גורם במפלגות החרדיות אמר ל"ישראל היום": "אין מועד ג'".

חוק הגיוס שעליו עובדים בימין אלה יורכב מחבילת חוקים וביניהם חוק יסוד: לימוד התורה, חוק הגיוס וחוק יוקרת השירות. חוק יסוד: לימוד התורה ישווה בין מעמד אברך לחייל כדי לתת מענה לבג"ץ בעניין השוויון. חוק הגיוס ייתן פטור ללומדי התורה, וחוק יוקרת השירות נועד להעלות משמעותית את שכר החיילים המשרתים.

שר הביטחון וגורמי המקצוע סבורים כי העלאת שכר החיילים תגרום גם לחרדים ש"מתנדנדים" בין הישארות בישיבה לבין יציאה לעבודה, לפנות לצבא על מנת להיכנס בשערי החברה הישראלית, וגם תינתן להם אפשרות לקנות מקצוע. על פי חוק יוקרת השירות, יעלה שכר החיילים הקרביים משמעותית, עד לאזור שכר המינימום במשק.

החרדים מתייצבים

בדיון הערב ידונו בין השאר בסוגיה התקציבית - שר הביטחון גלנט דורש עוד כעשרה מיליארד שקלים להעלאת שכר המשרתים, אולם שר האוצר סמוטריץ' מסכים להרבה פחות. הסכום שנידון בדיונים הקודמים היה 6 מיליארד שקלים, אך גם ממנו ידרוש סמוטריץ' להפחית.

בתוך כך, במגזר החרדי מכוונים את המיועדים לשירות ביטחון כיצד להתנהל בימים אלה שבהם פקע תוקף חוק הגיוס.

במסמך שהוציא ועד הישיבות נכתב כי "לגבי תקופת המעבר האמורה, הגענו לסיכומים ברורים מול הרשויות המוסמכות". עוד נכתב כי "דווקא בתקופה רגישה זו, שההנחיות לא עוגנו כנדרש, מוטלת חובת ההשתדלות על תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, לנהוג בשום שכל, באחריות מרבית ובהקפדה יתרה על מספר כללים בסיסיים כדי לשמור על ההכרה בהם כבן ישיבה שתורתו אומנותו, על כל המשתמע מכך" .

בעד פשרה ברפורמה

בהוראות נכתב כי בחורי הישיבות המבקשים את הפטור צריכים להתייצב לצו ראשון בגיל 16.5, כפי שנעשה עד היום. הגשת טופס התחייבות לא נעשית דרך מדור בני הישיבות, שכן הוא סגור.

בחורי הישיבות למעשה מבקשים בקשה לדחיית שירות אחת למספר שבועות עד להסדרת הנושא, ועל פי החלטת ממשלה - בסמכות שר הביטחון לדחות את גיוסם.

מי שנותרו מאז ההצעה לפשרה בעניין הרפורמה המשפטית בדממה הם ראשי הסיעות החרדיות, שמאמצים את ההצעה בשתי ידיים. הסיבה: ניקוי הרפורמה המשפטית מהשולחן מפנה את הזמן למטרה העיקרית שלהם בימים אלו - חוק הגיוס.

למעשה, שותפיו החרדים של נתניהו מרוצים מתמונת המצב החדשה. מאחורי הקלעים, הם אלה שדורשים מראש הממשלה זה שבועות לשנות את סדרי העדיפויות: לקדם את חוק הגיוס, לקדם מטרות אחרות ולהשאיר מאחור את החקיקה המשפטית ששמה גם אותם על המוקד.

גורם בכיר במפלגות החרדיות אומר ל"ישראל היום": "אותנו לא מעניין אם תהיה רפורמה או לא, על הגיוס אנחנו לא מוותרים. אין מועד ג'".

פערים גדולים

גורם המעורה בסוגיה אמר אמש ל"ישראל היום" כי "הפערים בין משרד האוצר לביטחון בכל הנוגע לתקצוב החוק, עדיין מאוד גדולים. לא חל שינוי מאז הפגישה האחרונה שכינס נתניהו בין הצדדים, והוא צפוי לנסות מחר ולהשיג התקדמות כלשהי".

מי שממתין בסבלנות יחסית הם נציגי המפלגות החרדיות, שיודעים כי חוק יוקרת הגיוס הוא תנאי לחוק שבו הם מעוניינים, והם ממתינים שנתניהו ישיג הסכמות כדי שיתפנו לדון גם הם בנוסח החוק שבמחלוקת רחבה יותר - חוק הפטור מגיוס.

לפני כשלושה שבועות הציב מזכיר הממשלה יוסי פוקס יעד לחברי הצוות להכנת חוק הגיוס: שבועיים להצגת מתווה מוסכם. מיותר לציין כי שותפיו לקואליציה לא עמדו ביעד וחוק גיוס עדיין אין. גם פגישות שנערכו בינו לבין הנציגים החרדים לא הובילו להתקדמות בסוגיה משום שהחרדים מסרבים לכל חיוב בשירות אזרחי או צבאי.

בהכנת הכתבה השתתפה שירית אביטן כהן