אז איך נראית מדינה אחרי הפיכה צבאית? יש מדינות שבהן השתלטות הצבא גלויה. ראש הממשלה מודח מתפקידו וחונטת הגנרלים מנהלת את העניינים ביד רמה. אבל יש מדינות שבהן ההפיכה סמויה מהעין והחיים מתחזים לנורמליים. מדינת ישראל, אחרי ההפיכה הצבאית שעברה, ממשיכה להתנהל לכאורה על ידי נבחרי הציבור, אבל בפועל אובדן הדמוקרטיה הופך לכאוס שאויבינו מנצלים היטב.
ההסלמה בדרום ובצפון ופיגועי הטרור המחרידים בלב הארץ דחו הצידה את הדיונים על הרפורמה המשפטית. טייסי חיל האוויר חזרו לכאורה לפעילות מלאה באימונים ובמבצעים, ועובדים קשה כדי להגן על שלומנו. בינתיים, לפחות. מה יהיה כשתימשך חקיקת הרפורמה?
לכך התייחס מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, שהבהיר למפקדי החיל כי לא יאפשר יותר מציאות שבה טייסים מקפיאים את עצמם מאימונים כאות מחאה על הרפורמה המשפטית, אך ממשיכים להשתתף בפעילות מבצעית. להבא, הבהיר, מי שיקפיא עצמו מאימונים יודח גם מפעילות מבצעית. האם מדובר בהדחה לצמיתות של סרבנים? התשובה לא ברורה. בשיחה עם גורמים בחיל האוויר הובהר שלא במקרה דבריו של בר היו עמומים.
האלוף בר סולד מסרבנות, אבל הוא חושש מאוד למתוח את החבל. בר יודע היטב שביטחון מדינת ישראל נתון בידיהם של כמה עשרות טייסי מילואים. ברצותם משרתים, ברצותם מסרבים.
בשונה מכוחות מיוחדים אחרים, חיל האוויר תלוי בטייסי המילואים. בכל פעילות מבצעית, כמחצית מהכוח הם טייסי מילואים. במהלך המחאה נגד הרפורמה המשפטית הודיעו עשרות טייסים למפקדיהם שהם מקפיאים את טיסות האימונים. הקפאה כזו לכמה שבועות היא נוהל שגרתי כשטייס יוצא לחופשה בחו"ל, שובר את הרגל או עובר דירה. בתום ההקפאה חוזר הטייס לשירות מלא, אחרי ריענון.
הטייסים הסרבנים השתמשו בנוהל הזה. חלקם הבהירו בשיחה אישית עם המפקד שהם צריכים את הזמן כדי להשתתף במחאות; אחרים הכריזו בראש חוצות על סרבנותם והבהירו שאם עמדתם הפוליטית לא תתקבל, לא יוכלו לשרת. מפקד חיל האוויר הבין את הסיטואציה המורכבת וניסה להכיל את האירוע, כלומר להיכנע לסרבנים, במקום להדיח אותם מיידית. כך, בין השאר, גלעד פלג הוחזר לתפקידו אחרי שהתנצל. בסופו של דבר, הלחץ עבד והטייסים הצליחו לכפות את דעתם, הרפורמה נכנסה למקפיא והם יצאו ממנו.
בשונה מנתניהו, שבירך על ההכרזה של בר, בחיל האוויר פחות התרשמו. בהודעה שכתב טייס אחד, הוא סיפר שדיבר עם מפקד בכיר שהבהיר ששום דבר בעצם לא השתנה. הכל הצגה כלפי חוץ כדי להרגיע את הדרג המדיני.
כך או כך, משהו חייב להשתנות. ביטחון ישראל לא יכול להיות נתון לשיקול דעתם של כמה עשרות טייסים מתנדבים. מה יהיה אם קבוצת טייסים תסרב להפציץ באיראן כל זמן שנתניהו הוא ראש הממשלה? אסור לגמגם, במנהיגי הסרבנים יש לטפל ביד קשה. במקביל, יש לעגן בחקיקה את השירות המתמשך של טייסים בחיל האוויר, כולל ימי המילואים, ולהופכו לחובה, כמובן תוך תשלום שכר נאה. יחד עם החובה, יהיה ברור שכמו כל חייל, גם טייס צריך להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לקוקפיט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו