מדינת ישראל חייבת שיהיה לה משמר לאומי אשר מטרתו העיקרית לחזק את המשילות ולהילחם בפשיעה ובכך לחזק את תחושת הביטחון של האזרח, תחושה שהולכת ומתערערת מאז אירועי "שומר החומות".
אבל לא רק למטרה נעלה זו אלא גם למצבי חירום אזרחיים כמו רעידת אדמה, שריפות ענק, מגפה ועוד. גוף אזרחי בעל סמכויות שיטוריות, ורסטילי המסוגל לחבור לפיקוד העורף האחראי על פי חוק להתגוננות אזרחית.
משמר לאומי איננו המצאה של השר לביטחון לאומי. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כבר קיבל החלטה זו והנחה למימושה. הגוף עליו החליט בנט מבוסס על כוח מתנדבים תחת פיקודו של מג"ב וייעודו, חירום.
אלא, שבצדק גמור הבין השר איתמר בן גביר כי נדרש כוח משמעותי יותר, סדיר ומילואים, אשר ייתן מענה בשגרה ובחירום. לכן, עוד בהסכמים הקואליציוניים סיכם כי נדרשת החלטת ממשלה ותקציב (העלה צורך של 47 מיליארד שקלים).
הבנתו ורצונו זה של השר בן גביר לא תורגם מאז כניסתו לתפקיד לכדי תוכנית מעשית. היום נפל דבר בהסכם של השר בן גביר עם ראש הממשלה להצעת מחליטים על משמר לאומי תחת המשרד לביטחון לאומי, שכן המשמעות היא שכוח זה אינו מוכפף למפכ"ל ואינו מבוסס על מג"ב כפי שהצגתי אני בתוכניות שהצעתי והתבססו על עבודת מטה רחבה עם מג"ב.
החלטה זו שוב מחדדת את חוסר ההבנה המקצועית והארגונית בתחום ביטחון הפנים. משמר לאומי חייב להישען על מטה מבצעי חזק שיודע ומנוסה בבניין הכוח ובהפעלתו, ועל בסיס כוח סמי־צבאי עם סמכויות שיטור הכולל לוחמים מנוסים כמו לוחמי מג"ב. אחרת, כוח זה הופך להיות במקרה הטוב כוח מילציוני ובמקרה הרע משטרה פרטית - מצב מסוכן מאוד במדינה דמוקרטית.
הכותבת היא סגנית ראש המל"ל לשעבר ואל"מ (מיל')
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו