גלנט לא היחיד. הוא הדמות הבכירה ביותר, שר הביטחון של מדינת ישראל, שקורא לעצור את החקיקה, אבל הוא לא היחיד בליכוד שחושב ואומר את הדברים. הרשימה מתחילה להתארך. זה התחיל בדוד ביטן, המשיך ביולי אדלשטיין, אחר כך גם ח"כ אלי דלאל, דיכטר, והיום (שבת) גם גלנט. האם יצטרפו אליהם ח"כים נוספים? כנראה שכן.
מלבדם, כמעט לרוב חברי הליכוד יש בטן מלאה על הרפורמה ובעיקר על ההתנהלות סביבה.
כמעט כולם מסכימים שהסברת המהלך ההיסטורי היא כישלון בסדר גודל היסטורי. יש הטוענים שהעובדה שמרבית הרפורמה עברה אל הלא נודע של המושב הבא, ובסוף נשארה הקואליציה רק עם כוח פוליטי מרוכז למינוי שני שופטים שמרנים בלבד ולא שווה את גודל המהומה והקרע הלאומי.
אנשי הליכוד היוצאים בקריאה לעצירת החקיקה ישלמו מחיר. הסנטימנט הליכודי בקרב מתפקדי המפלגה תומך ברפורמה בכל הכוח, חלקו טוען שהריכוך הוא כניעה וחלקו מבין שהרפורמה היא לא הסיפור.
לא מעט מחברי הליכוד טוענים, ודי בצדק, שגם אם נתניהו יודיע על עצירת החקיקה ויוסיף חיבוק קבוצתי עם אסתר חיות ושופטי העליון המחאה לא תיפסק. הם מסתמכים על דברים שאומרים ראשי המחאה עצמם, אנשי האופוזיציה והרוח הגבית של מרבית התקשורת הישראלית, שדורשים עצירת כל פעולה/הצעה/ חקיקה שעושה הממשלה ועובדת לפירוקה - גם בלי קשר לרפורמה המשפטית.
בין עם גלנט וחבריו ילכו עד הסוף ויצביעו נגד הרפורמה (סיכוי נמוך עד קלוש), ובין אם ישאירו את האמירות ללא צד מעשי, הליכוד כבר הפסיד לא מעט נקודות: אם לא יעצרו הלחץ העצום יימשך, וה"מורדים" ייצרו אווירת אי-אחידות וחוסר תמימות דעים בצורך ברפורמה. אם ייכנעו ויעצרו את החקיקה, הם ייתפסו כמי שאכלו את הדגים המסריחים וגורשו מהעיר. הם יחטפו חזק מאד מימין, ייתפסו כמי שנכנעים ללחץ ציבורי, והביטוי "ממשלת ימין מלא מלא" יהפוך לגאג חוזר או סמל לעמוד שדרה פוליטי חלש במיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו