חוקי המריבה: היוזמות שעלולות לטלטל את מערכת המשפט - וההשפעות שלהן על ספר החוקים

עוד בטרם הקמת הממשלה, בכוונת הקואליציה להעביר שלושה חוקים משמעותיים כדי לאפשר את מה שסוכם בין המפלגות במו"מ הקואליציוני. כל אחד מהם כבר עורר מחלוקת ציבורית, ומחר תתכנס ועדת שרים לענייני חקיקה על מנת לשמוע את עמדת היועמ"שית לגביהם.

אחת משלוש הצעות החוק היא תיקון לחוק יסוד: הממשלה שיאפשר למנות את דרעי לשר - תוך דילוג על ועדת הבחירות בהכרעה בשאלת הקלון, בעקבות הרשעתו השלישית בפלילים. הצעה נוספת היא תיקון לחוק יסוד: הממשלה שיכפיף את המינהל האזרחי לשר במשרד הביטחון - שלפי הסיכום הקואליציוני יהיה סמוטריץ', או מי מטעמו. ההצעה השלישית היא תיקון לפקודת המשטרה שיאפשר לשר לביטחון לאומי המיועד, איתמר בן גביר, לקבל החלטות בנוגע למדיניות האכיפה של המשטרה.

חוק דרעי

תיקון חוק דרעי, כמו גם תיקון המינהל האזרחי, הוא חקיקה של הכנסת בסעיפי חוק יסוד: הצבא. בג"ץ אמנם התקרב לפסילת תיקון לחוק יסוד יותר מפעם אחת, אך בפועל, כפי שאמרה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות בדיון בג"ץ בעתירות נגד חוק הלאום: "מעולם לא בוטל בישראל חוק יסוד בהיותו לא חוקתי. זו דוקטרינה שאינה מוכרת ברוב מדינות העולם. יש שאלה גדולה אם לאמץ את הדוקטרינה - בטח אצלנו, כשאין בכלל חוקה, אלא מפעל חוקתי שבו בית משפט הכיר בחוקים כחוקי יסוד".

בשני החוקים הללו יש אתגרים משפטיים, אך לבג"ץ יהיה קשה להתערב ולדחות אותם. עם זאת, אם תוגש עתירה, עשוי בג"ץ לבצע מהלך אחר - לפתוח את "הלכת דרעי־פנחסי", ולקבוע כי מינוי שר שהורשע בשלישית והיתל בבית המשפט הוא בלתי סביר. זו תהיה החלטה מרחיקת לכת - וגם היועמ"שית, ככל הידוע כעת, לא מעוניינת ללכת בנתיב זה.

חוק סמוטריץ'

חוק סמוטריץ' הוא גם תיקון לחוק יסוד, אך כזה שיעביר לידי השר סמכויות אכיפה ביו"ש שלא היו עד כה. בישראל, ונעסוק בכך גם בחוק בן גביר, סמכויות השיטור והאכיפה נשמרו עד כה לפקידות המקצועית בלבד.

לדעתו של פרופ' אליאב ליבליך, מומחה לדין הבינלאומי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יש חשש שהחלטות סמוטריץ' ישפיעו על "תושבים מוגנים", כהגדרת הדין הבינלאומי - כלומר, הפלשתינים - מה שעשוי להביא על ישראל חקירות נוספות בהאג. "עמדתו הקיצונית של סמוטריץ' לגבי השטחים ידועה היטב בעולם, ולכן, עצם מתן הסמכויות העוצמתיות בידיו - באמצעות מינויו לאחראי על המתפ"ש והמינהל האזרחי - יוביל לביקורת רבה", אומר פרופ' ליבליך. "ההתייחסות בהסכם להתאמת החקיקה בשטחים תחזק את הטענות לקיומו של סיפוח דה־פקטו ולאפרטהייד בשטחים".

לעומתו - ד"ר רפי ביטון, מומחה לדין בינלאומי מביה"ס למשפטים במכללת ספיר, סבור: "הגישה המקובלת בדיני הצבא שלנו היא שדרג פוליטי יכול להיות ממונה על דרג צבאי - אך לא לעקוף את הרמטכ"ל, שהוא הסמכות לתת את הפקודות". עוד הוא אומר: "גם בלי העברת המינהל האזרחי, אני צופה התפתחויות שליליות מול בית הדין בהאג, שיש לו הטיה אנטי־ישראלית מובהקת. אני בספק אם יש מדיניות ישראלית מגבילה שתשביע את רצונו של בית הדין - זהו אירוע פוליטי, ולא משפטי".

חוק בן גביר

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה מתכוונת להתנגד לחוק בן גביר, שיעביר לראשונה סמכויות שיטור ואכיפה לדרג פוליטי. "יש מדינות דמוקרטיות שבהן המשטרה כפופה ישירות לדמויות פוליטיות", אומר פרופ' ליבליך, אך מדגיש: "במדינות אלה יש איזונים ובלמים שלא קיימים בישראל, בטח ובטח אם הקואליציה תקדם את תוכניותיה להחלשת הביקורת השיפוטית".

עוד סבור פרופ' ליבליך: "גם תחת פקודת המשטרה הנוכחית, יש לשר מקום להשפיע אף מבלי 'להכפיף' את המפכ"ל ישירות אליו. כך, השר היוצא שם דגש על אכיפה נגד האלימות בחברה הערבית, ואכן כך נעשה. בהכפפת המפכ"ל לשר, התיקון המוצע הולך מעבר לכך ויאפשר מעורבות הרבה יותר מאסיבית, שעלולה להוביל לפוליטיזציה ולניצול לרעה".

ד"ר ביטון חושב אחרת לגמרי. "אני רואה בעיה באי־הכפפה של גוף חמוש ובעל כוח, כמו המשטרה, למדיניות הדרג הנבחר. המצב המקובל בעולם הוא שהמשטרה מיישמת מדיניות של ממשלה - ולא להפך.

"'משטרה פוליטית' זה ביטוי עמום", טוען ד"ר ביטון. "אם היא פוליטית במובן שהיא מפעילה את כוחותיה בהטיה פוליטית - נניח, כדי לחקור מתנגד של הממשלה - זה רע. להבנתי זה נמנע בהצעת החוק ועל ידי המשפט המנהלי שלנו. אבל אם היא פוליטית במובן שהיא מיישמת את המדיניות של רוב הציבור - זה טוב".