גלאון מתייחסת לראשונה להפסד: "אסון למרצ, אסון למדינה וגם אסון אישי"

הפעם הגעוואלד לא עזר: תוצאות האמת הגיעו ומהן עולה כי לאחר 30 שנות פעילות מפלגת מרצ נותרה מחוץ לכנסת. 

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, התייחסה היום (חמישי) לתוצאות ושיתפה בתחושות הקשות: "תומכים ותומכות יקרים, זהו רגע מאוד קשה עבורי ועבור חבריי. תוצאות הבחירות הן אסון למרצ, אסון למדינה וגם אסון אישי. כמה ימים לפני הבחירות חלף לי בדיוק הסיוט הזה בראש. כנסת שתהיה ריקה ממרצ, שבה נמצאת המפלגה של כהנא - והמפלגה של אלוני ושריד לא.

"כשראיתי שמרצ בסכנה, חזרתי למדמנה של הפוליטיקה מתוך תקווה להציל את מרצ ולהציל את המחנה. דחפתי לאיחוד עם מיכאלי והתרעתי על שתיית המנדטים לראש הממשלה. אמרתי שאם לא ניזהר המחנה כולו ישלם את המחיר. לצערי, הבוחרים שלנו קנו את קמפיין המפלגה הגדולה והעדיפו לחזק את לפיד מול ביבי".

אל שורת הסופדים הצטרף גם חיים אורון, שעמד בעבר בהנהגת מרצ. אורון הביע דאגה לנוכח התוצאות: "אני לא יודע על מה אני עצוב יותר - על מרצ בחוץ או על 15 חברי הכנסת שבפנים מימין, שבשעתו כשאני הייתי יו"ר מרצ אז הליכוד היה מונע מהם להיכנס למליאה. עצוב לי על הזרמים בחברה הישראלית ועל הכיוון שהיא לוקחת. מעבר להיות מרצ בחוץ צר לי על מי שנבחרו בפנים".

גם חבר הכנסת והשר לשעבר ממייסדי מרצ רן כהן שיתף בתחושותיו הקשות על גורל המפלגה. "כמי שייסד את מרצ והיה חבר כנסת מטעמה 25 שנה", אמר, "אני חש עצב גדול מאוד על המצב שהיא נשארת מחוץ לכנסת. אני גם חש חלחלה על כך שאנשים הקשורים לטבח במערת המכפלה ולרצח רבין יהיו חברים בממשלה הנוכחית. אני גדלתי על מורשת יהדות בבל ועל רעיונות הקיבוץ. לא זו הדרך שבה הלכו יהודי בבל ולא זו הדרך שאני רוצה למדינת ישראל, ויש לי עצב גדול מאוד על הממשלה הזו שתקום"

משולה ועד זהבה

מרצ החלה את דרכה כאיחוד של מפלגות השמאל - רצ, מפ"ם וחלק מתנועת שינוי - בשנת 1992 לקראת הבחירות לכנסת ה-13. אז היא גם הגיעה להישג שיא של 12 מנדטים, שהפכו אותה לחברה בכירה בממשלת רבין השנייה. בראש המפלגה המאוחדת עמדה אז חברת הכנסת שולמית אלוני ז"ל, שסימלה את דרכה של המפלגה באישיותה הליברלית ובהשקפת עולמה החברתית.

לאחר ארבע שנים, ב-1996, נבחר לראשות התנועה חבר הכנסת יוסי שריד שהמשיך את דרכה של שולמית אלוני עד 2003. בתקופה זו החל כוחה של המפלגה להיחלש, ובבחירות לכנסת ה-14 ירד כוחה של מרצ בשלושה מנדטים. עם זאת, בכנסת הבאה התחזקה מרצ בחבר כנסת אחד והיא הצליחה לחזור לשולחן הממשלה כחלק מממשלת ברק.

מרצ לא נהנתה מפירות ההצלחה זמן רב. ב-2003 התמודדה יחד עם יוסי ביילין בבחירות אך ספגה מפלה וירדה ל-6 מנדטים, בין השאר בשל השינוי בדעת הקהל הישראלית ביחס להסכמי אוסלו ועל רקע אינתיפאדת אל-אקצא. אותו הישג דל החזיר אותה לשורות האופוזיציה.

מאז החלה הדעיכה הפוליטית האיטית של מרצ. בבחירות לכנסת ה-17 היא זכתה בחמישה מנדטים בלבד והידרדרה למאבקי הנהגה בתוכה, שהביאו גם לפרישתו של יוסי שריד מהחיים הפוליטיים. השבר נמשך גם בבחירות 2009, אז מרצ זכתה רק ל-3 מנדטים שלבסוף אילצו את מנהיגה חיים אורון לפרוש מהכנסת.

התחלה חדשה

שיקום המפלגה החל בבחירות 2013, אז הצליחה מרצ בהובלת זהבה גלאון לחזור ל-6 מושבים. המפלגה איבדה מנדט נוסף בבחירות לכנסת ה-20, ובהמשך ירד כוחה של המפלגה ל-4 מנדטים בבחירות ב-2019.

בשל הדאגה לעתידה, בבחירות ב-2020 רצה המפלגה באיחוד טכני יחד עם מפלגת העבודה בהובלת עמיר פרץ. האיחוד הטכני לא צלח והמפלגות זכו יחד ב-7 מנדטים בלבד, ומתוכם רק שלושה של מרצ.

שיפור מסוים בכוחה של המפלגה התחולל תחת היו"ר האחרון שלה, ניצן הורביץ, שזכה בבחירות 2021 ל-6 מנדטים ולהכפלת כוחה. בעקבות ההצלחה של המפלגה ושל הגוש שלה המפלגה גם היתה חברה בממשלתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד. ניצן הורוביץ והיו"ר לשעבר תמר זנדברג הפכו לשרים.

אך לבסוף המאבקים בתוך המפלגה מול ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי פגעו בכוחה של המפלגה ובתדמיתה. בנוסף, לקראת הבחירות האחרונות כמה חברים בולטים בתנועה הודיעו על פרישה מהחיים הפוליטיים, וביניהם השר עיסאווי פריג' והשרה תמר זנדברג.

מי שחזרה להנהגת המפלגה היתה ח"כ זהבה גלאון, שהיה מצופה כי תסייע למפלגה לעבור את אחוז החסימה בבחירות. אולם הקרעים במרצ, המאבקים הפנימיים בגוש השמאל וכן גם אי-נכונותה של יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי לרוץ במשותף עם מרצ בגוש טכני גרמו למפלגה שלא להיכנס לכנסת בפעם הראשונה מאז הוקמה.