המוקשים של נתניהו ביום שאחרי הפריימריז

תוצאות הפריימריז בליכוד סיפקו לא מעט דרמות עם מנצחים מפתיעים, הפסדים צורבים וכמה מוקשים ליו"ר התנועה בנימין נתניהו. המנצח הגדול של הפריימריז הוא יריב לוין, שהביא תוצאה לא פחות ממדהימה עם פער של יותר מ־4,000 קולות מאלי כהן, שסיים במקום השני.

נתון מעניין נוסף הוא העובדה שכל הטוענים לכתר ביום שאחרי נתניהו נדחקו לאחור, ודווקא יריב לוין, שנחשב עד היום נאמן לנתניהו ואינו דמות שמאיימת על מנהיגותו, קיבל 48 אלף קולות - כ־13 אלף יותר מניר ברקת, פי 1.5 ממירי רגב, יותר מפי 1.5 מישראל כץ ויותר מפי 2 מיולי אדלשטיין.

המנצחים הגדולים

לקטגוריית המנצחים הגדולים נכנסים גם אלי כהן, שהצליח להתברג גבוה בשל עבודת שטח מפרכת מול הפעילים, יואב גלנט, אמיר אוחנה, דוד אמסלם, יואב קיש ומיקי זוהר - שעשו קפיצה משמעותית לתוך העשירייה הראשונה.

מיקי זוהר נכנס כאמור לעשירייה הראשונה, לאחר שאימץ גישה חדשה וממלכתית יותר בשנה האחרונה, ונחשב מזוהה עם אותו מחנה שנתמך בדילים גם על ידי חיים כץ, שהצליח ברגע האחרון להכניס את מקורבתו אתי עטיה. מחנה ניר ברקת ניצח את מחנה ישראל כץ, כאשר ברקת שיפר את מקומו ואף עקף את כץ.

תמיכה גורפת בנאמני נתניהו

העשירייה הראשונה מראה כי מתפקדי הליכוד הביעו תמיכה רבה במועמדים שנחשבים נאמני נתניהו, ובלוחמים הגדולים נגד הפרקליטות ומערכת המשפט. כל מי שנחשב מאיים על נתניהו נדחק לאחור, וכעת בחמישייה הראשונה אין דמות שמסומנת כבעלת שאיפות לרשת את נתניהו. אולי עכשיו יריב לוין יסומן כמי שמנסה להיות היורש.

מי שעוד הצליח לרשום הישג יפה הוא דני דנון, שאף שנעדר למשך שבע שנים מהזירה הפוליטית, הצליח להתברג במקום מכובד בעשירייה השנייה, וכן בועז ביסמוט שהצליח להיכנס לרשימה הארצית לאחר קמפיין קצר בלבד.

אדלשטיין יסיים את תפקידו?

בקטגוריית המפסידים הגדולים ניתן לרשום את צחי הנגבי הוותיק שנדחק למקום לא ריאלי, לצד כמה ח"כיות מכהנות. נוסף על כך, גם ישראל כץ נדחק לאחור אל מחוץ לעשירייה הראשונה.

יולי אדלשטיין, שסיים במקום הראשון בפריימריז הקודמים, נדחק הרבה אחורה, זאת כמובן על רקע קריאת התיגר שלו על נתניהו. ההערכה בליכוד היא כי יש סבירות שאדלשטיין יחליט לסיים את תפקידו במפלגה אם לא יקבל תפקיד שר בממשלה הבאה.

הקרבות של נתניהו

הליך הפריימריז וגם התוצאות סיפקו לנתניהו לא מעט מוקשים חדשים. במהלך הפריימריז האחרונים, ניסה נתניהו לבלום באופן חסר תקדים את מועמדותן של דמויות במחוזות שנאמנותן נתונה לבכירים אחרים בליכוד, והם גם בעלי עבר פלילי שהיה יכול לפגוע, לדבריו, ברשימה.

נתניהו הלך בכל הכוח נגד המועמדים של ביטן, כמו דודו לניאדו במחוז ת"א ודוד שרן בשפלה, וכן גם הלך נגד חיים כץ בשינוי שיטת הבחירה במחוזות - מהלכים שיצרו חיכוכים רבים בין חיים כץ וביטן לנתניהו.

בסביבת נתניהו הלכו לישון ביום רביעי בערב עם סגירת הקלפיות בהרגשה כי "הדילים קרסו" ובתקווה שחיים כץ, ישראל כץ ודוד ביטן נפגעו משמעותית מכמות המתפקדים החופשיים שבאו להצביע.

חשש מסיעה בתוך סיעה

אולם, הדילים לא קרסו, חיים כץ וביטן הצליחו להתברג, ישראל כץ מעט נפגע, המועמדים של ביטן הפסידו במחוזות, אך הכעס על נתניהו נשאר. לאור זאת, בסביבת נתניהו חוששים כי אותם גורמים עלולים ליצור לו סיעה בתוך סיעה בכנסת שתפעל נגדו מאחורי הקלעים.

כמו כן, לנתניהו יש גם יחס מורכב לרשימה. השאיפה שלו לעשות קמפיין ממלכתי שאינו תוקף את מערכת המשפט והשמאל באופן קיצוני, נפגע כאשר דודי אמסלם התברג בחמישייה הראשונה, ולצידו אמיר אוחנה ומירי רגב, נוסף על כניסתה של עו"ד טלי גוטליב, שנחשבת בעלת סגנון ימין רדיקלי במאבק נגד מערכת המשפט.

הקרב על ה-61: קמפיין נגד מערכת המשפט

לכן, לאור זהות הרשימה, בליכוד שוקלים להחליף את הקמפיין הממלכתי שקורץ לימין הרך, בקמפיין שמדגיש את המאבק במערכת המשפט. במפלגות המרכז-שמאל יתמקדו בקמפיין שידגיש את סגנונו של אמסלם, יאשימו את הליכוד בהפיכתו לצמרת ביביזם, זאת כדי למנוע ממנו קולות ימין רך. עם זאת, בצמרת הרשימה התברגו גם דמויות בעלות סגנון פחות מיליטנטי מאמסלם כמו גלנט, לוין, אלי כהן ודיכטר.

אך למרות הכל, קיימת הבנה כי הרשימה לא תשפיע באופן משמעותי על הבחירות. לאחר חודש של חגיגת דמוקרטיה, בליכוד נכנסים למשמעת קמפיין, והזרקור חוזר לנתניהו שיוצא לקרב על השגת המנדט ה-61.