רמת טראמפ חיה ובועטת: "אנחנו כמו חלוצים"

רמת טראמפ תוססת גם בעידן ג'ו ביידן. בכתבה שתתפרסם בסוף השבוע במוסף "שישבת", יצאנו לפגוש את תושבי המקום, בדיוק שלוש שנים לאחר ההכרזה על הקמת היישוב. נתקלנו בכמה ותיקים שגרים על הגבעה כבר כמה עשורים ונהנים כעת מהתשתיות החדשות, מהכביש שנסלל ומהחשמל שחובר; פגשנו צעירים שהתמכרו לניתוק ומחפשים ערכים וציונות; גילינו סכסוך על קרקעות, מאבק עם השכנים מקלע אלון, וחזון על 99 בתים חדשים בתוך חמש שנים.

"לא הכי נוח, אבל איזה חלוצים אנחנו, מי ישמע", צוחק תושב המקום, אליק גולדברג. "בסוף יש לי אינטרנט בבית, בדיוק כמו האינטרנט שלך בתל אביב, והמשלוחים מגיעים לכאן ישר מהסופר". אליק אמנם לא מסכים עם כל מה שנשיאה הקודם של ארה"ב עשה, אבל ההכרה האמריקנית ברמת הגולן חשובה בעיניו לאין ערוך. "עבר הזמן, ואותו מעשה התמסמס", הוא מסביר, "מישהו מאיתנו יודע מה היה פועלו של הנשיא טרומן, שכפר טרומן נקרא על שמו? האישיות של טראמפ בעייתית מבחינתי, אבל בסוף הוא ייזכר גם בזכות ההכרה האמריקנית בגולן - אבן דרך משמעותית לגבי המקום שבו אני גר היום. ב־2022 קשה לדבר במושגי ציונות טהורים, אבל עדיין הפעולה הקטנה של הקמת יישוב היא כשלעצמה משמעותית, בטח בחבל הארץ הזה".

עבור אריאל (40), זקן ההתיישבות החדשה ברמת טראמפ, אלה נישואיו השניים. מהראשונים יש לו שלושה ילדים גדולים שמתגוררים במרחק שעתיים נסיעה, בחריש שבצפון־ מזרח השרון. "ההורים שלי הם מאזור ירושלים", הוא מוסיף ומסביר: "מודה שחששתי מהמרחק, כי אני רוצה להיות האבא הכי טוב עבור ילדיי, והתנועה הטבעית היתה לנסות להתקרב אליהם. אבל החלטנו להישאר, ואנחנו לא מתחרטים. מודה שהיה לי קשה". אחד השיקולים במעבר היה ההבנה כי רמת טראמפ יועדה להיות יישוב מעורב חילוני־דתי. אריאל במקור מכוכב השחר, התנחלות דתית בהרי בנימין, בעוד זוגתו דפנה גדלה במושב שבי ציון, שליד נהריה. "קודם כל, קרצה לנו הקהילתיות", אומרת דפנה, "דבר שני, זה השילוב הדתי־חילוני. להוכיח שאפשר גם אחרת, בלי פלגנות ומריבות. אנחנו כמשפחה זו הוכחה. לא פעם יש קשיים ומורכבויות, גם כשהילדים יעלו לכיתה א' ונצטרך להחליט לאיזה בית ספר לשלוח אותם - דתי או ממלכתי. אבל אני משוכנעת שנמצא פתרון".

הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף "שישבת".