נחשפה כתובת ברכה שומרונית בת כ-1,600 שנה

"רק אלוהים יעזור לנחלה היפה של האדון אדיוס" • בחפירות ארכיאולוגיות בשרון, התגלתה כתובת בתוך גת לייצור יין של אחד ממכובדי הקהילה השומרונית באזור

כתובת ברכה בת כ-1600 שנים בצור נתן // צילום: ראלב אבו דיאב, רשות העתיקות ,
כתובת ברכה בת כ-1600 שנים בצור נתן // צילום: ראלב אבו דיאב, רשות העתיקות

נחלה של שומרוני בעל מעמד גבוה, בת כ-1600 שנה, נחשפה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות בצור נתן, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשויכת לשומרונים.

Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration 0:00
Loaded: 0%
Stream Type LIVE
Remaining Time 0:00
 
1x
    • Chapters
    • descriptions off, selected
    • captions off, selected

      צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות

      "רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן", נכתב בכתובת הברכה העתיקה שנחשפה. החפירות שהסתיימו השבוע, התבצעו לטובת הקמת שכונה חדשה, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל.

      הכתובת בשפה היוונית פוענחה ותורגמה על ידי פרופ' לאה דיסגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא מתוארכת לראשית המאה החמישית לספירה, תקופה בה הגיע הישוב השומרוני לשיא גודלו ועוצמתו באזור דרום השרון. 

      "הכתובת התגלתה בתוך גת מרשימה ששימשה לייצור יין", סיפרה ד״ר חגית טורגה, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "גת זו הייתה, ככל הנראה, חלק מנחלה חקלאית של אדם נכבד בשם אדיוס. מדובר בגת השנייה מסוגה בארץ, בה נתגלה פסיפס הנושא כתובת ברכה המשויכת לשומרונים. גת נוספת נתגלתה לפני מספר שנים באפולוניה שבהרצליה". 

      מבט על של הגת לייצור היין והכתובת לצדה // צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות

      בסמוך לגת איתרו הארכיאולוגים מחצבות אבנים שבהן נחצבו חורים לגידול גפנים. אלה היו כנראה חלק מנחלתו של האדון אדיוס. "אדון הוא תואר כבוד שניתן לבכירים בקהילה ומעיד על מעמדו החברתי הגבוה של בעליה של הנחלה החקלאית", אמרה טורגה. "גם מיקומה של הגת, קרוב לראש התל של צור נתן בו נתגלו בעבר שרידי בית כנסת שומרוני, מעיד על מעמדו הגבוה של אותו אדיוס". 

      בחפירות שנערכו בעבר בראש התל הסמוך לצור נתן, נחשפו שרידי בית כנסת שומרוני אשר הוסב לכנסייה במהלך המאה השישית לסה"נ. בסמוך אליו נתגלה מתחם שבו שולבו חדרים גדולים וחדרים לתעשיית יין, שמן וחיטה. באחד מן החדרים הללו נתגלו אבני ריחיים של חמור, ששימשו לטחינת קמח, ועליהן חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.

      כתובת הברכה בגת מצטרפת לעדויות על היישוב השומרוני הנרחב שהתקיים בדרום השרון לפני כ-1600 שנה, ומוסיפה מידע על חייהם של השומרונים בתקופה הביזנטית. פסיפס הכתובת הועבר למעבדות רשות העתיקות לצורך שימור ומחקר.

      עדות ליישוב השומרוני בדרום השרון. עבודות השימור של הכתובת העתיקה // צילום: ראלב אבו דיאב, רשות העתיקות

      השומרונים הובאו לארץ במסגרת ההגליות של מלכי אשור וראשית ההתיישבות באזור הר גריזים וסביבתו. לאורך השנים הם התרבו והרחיבו את גבולות יישובם גם לאזור דרום השרון, תוך שמירה על המסורת והמנהגים הייחודיים להם. 

      במהלך התקופה הביזנטית מרדו השומרונים בשלטון מתוך רצון לשמר את זהותם, ולאחר מרידות אלה, הצטמצמה אוכלוסייתם שהתמקדה באזור הר גריזים. כיום קיימת קהילה שומרונית בהר גריזים ובעיר חולון. 

      "רשות מקרקעי ישראל פועלת למען עתיד טוב יותר של מגורים עבור אזרחי ישראל ובה בעת מחויבת לעבר ההיסטורי של ארץ ישראל ולשימור ערכים ארכאולוגיים", אמר מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון. 

       

      טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

      כדאי להכיר