שלוש משפחות שהחליטו לעשות לאחרונה שינוי משמעותי ולעבור להתגורר ביו"ש מספרות על החששות - והתקוות על רקע תוכנית המאה.
איתן ואיילת השחר: מקריית שמונה לכרמל
איתן ואיילת השחר בודנב, הורים לילדה בת שנה וחצי, הגיעו בשנה האחרונה למושב כרמל שבדרום הר חברון כל הדרך מקריית שמונה. הוא סטודנט לחינוך והיסטוריה שלומד עדיין בצפון, והיא עובדת בחברת מחשבים בבאר שבע. ואיך הגיעו מקריית שמונה דווקא לכרמל הרחוקה? "ממש במקרה. גרנו אז בקריית שמונה והחלטנו שאנחנו רוצים לגור ביהודה ושומרון. חיפשנו מקום שבו גם נוכל לתרום להתיישבות, שיאפשר לנו כזוג צעיר לקנות דירה ושיהיה קרוב לעיר במרחק של עד שעה נסיעה", הם אומרים.
הם עשו מיפוי של האזורים והגיעו למסקנה שדרום הר חברון הכי מתאים להם. אחרי שבת אחת בכרמל, הם התאהבו במקום וקנו שם בית. "המקום קסם לנו", הם מסבירים. לפי המפה של תוכנית המאה, כרמל תסופח לישראל, אולם הדרך ממנה לירושלים תהיה במובלעת פלשתינית. "מצד אחד אנחנו בעד החלת הריבונות, אם כי אנחנו נגד מדינה פלשתינית. אנחנו שמחים שנהיה חלק מהמדינה במובן המשפטי, זה דבר שהיה צריך לשנות מזמן. מצד שני יש חשש מנסיעה בכביש שיהיה בתוך המדינה הפלשתינית. יש גם חשש מכך שהאויב יוכל להגיע אלינו עד הבית, ומי שירצה לפגוע בנו יהיה לו יותר קל", אומר איתן, ואיילת השחר מוסיפה: "אנחנו גרים באזור שקט למדי. החלת הריבונות עלולה להביא לתסיסה, לא רק פה, אלא גם בכפרים שבהם אנחנו עוברים בדרך לירושלים, כמו אל־ערוב ובני נעים. אז יש פחד כלשהו, אבל אין ברירה".
עוד בנושא:
• המסר של נתניהו לראשי ההתיישבות: "הזדמנות היסטורית של פעם ב-73 שנים"
• עם דגלי פלשתין: הפגנה סוערת בכיכר רבין נגד החלת הריבונות ביו"ש; חמישה נעצרו
• לקראת החלת הריבונות: הרשות הפלשתינית מעבירה את הקרב גם לזירת האו"ם
דניאל ושפרה: מירושלים לגבעות
בני הזוג דניאל (40) ושפרה (34) הופבאואר עברו להתגורר בגבעות שבגוש עציון ממש לאחרונה, בתחילת חודש מארס, משכונת הקטמונים בירושלים. לבני הזוג שלושה ילדים קטנים והם עובדים בתחום הכלכלה והחשבונאות. לשפרה, שגדלה במושב מבוא מודיעים, המעבר ליישוב הקטן והמיוחד הזה, שבו משולבים בקהילה בעלי צרכים מיוחדים, היה טבעי. הם היו ברשימת ההמתנה ליישוב במשך שנים, וכשקיבלו הודעה כי התפנה מקום, החליפו בשמחה ובתוך זמן קצר את הדירה שבבניין קומות בירושלים עם קראווילה ביישוב גבעות. "רצינו להיות חלק ממשהו משמעותי, מתפתח, וזה מקום טוב לגדל בו ילדים", הם מסבירים את ההחלטה לעבור לשם דווקא באמצע השנה. בתוכנית המאה של טראמפ הם פחות מתעניינים, ולא חושבים שהחלת הריבונות תשפיע עליהם באיזושהי צורה. הם גרים בשכירות ולא מתכוונים לקנות בית בקרוב, והיישוב גבעות שבו הם מתגוררים לא יישאר כמובלעת. "אנחנו כמובן תומכים במהלך, אבל אני לא יודע אם זה בכלל יקרה בסוף", אומר דניאל, ואילו שפרה מוסיפה: "אני לא חושבת על זה. אני לא מרגישה הלך רוח מיוחד ואני לא יודעת איפה זה יבוא לידי ביטוי אצלנו ומה המשמעות של המהלך".
רחלי ויובל: מת"א לנופים
הם עשו שינוי משמעותי בשנה האחרונה כשהחליטו, אחרי 20 שנה של מגורים בת"א, לעזוב את הדירה שלהם בשדרות רוטשילד ולעבור לגור בנופים שבשומרון. רחלי (38) ויובל (44) גת, הורים לארבעה ילדים קטנים, החליטו על המהלך הזה כשהבינו שהחינוך בתל אביב אינו תואם את הערכים שעליהם הם רוצים לגדל את ילדיהם. "חיפשנו ציונות, מסורת, זהות וקשר לשורשים. התחלנו לחפש מחוץ לתל אביב, והגענו למסקנה שבנופים יש שילוב של מה שאנחנו מחפשים, גם מבחינה חינוכית וגם מבחינת הדברים האחרים שהרגשנו שחסרים לנו בת"א", אומרת רחלי. בעיר הגדולה הם הרגישו ניכור וחוסר סובלנות לדעות של האחר. כך למשל, היא מספרת, כשהשאירו לאחר יום העצמאות את דגל ישראל שתלו במרפסת, התבקשו על ידי ועד הבית להסיר את הדגל.
בנופים מצאו סובלנות, שיח פתוח ונכונות לקבל דעות שונות. ולא רק את זה מצאו. "נופים הוא יישוב ירוק, יש פה נופים מדהימים, קהילה מדהימה, אנשים חמים ומקבלים. מייד כשהגענו לפה הרגשנו שחיכו רק לנו". רחלי, עירונית בנשמתה, אומרת כי מעולם לא העלתה על דעתה שלא תגור בסביבה עירונית, בטח שלא בשומרון. אבל האקשן, היא אומרת, לא חסר לה.
על החלת הריבונות המתקרבת היא אומרת: "אני מקווה שזה יקרה בהקדם האפשרי. אני מאוד מייחלת לזה. המקום הזה שייך לעם היהודי והמדינה צריכה להכריז על ריבונות. זה הדבר ההגיוני לעשות".
היא לא חוששת מהתערערות במצב הביטחוני כתוצאה מהחלת הריבונות. "המהלך הזה הוא לטובת כולם, גם לטובת הפלשתינים".
