אסתר פולארד, אשתו של המרגל הישראלי יהונתן פולארד, הלכה לעולמה היום (שני) בגיל 68, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. פולארד נדבקה לפני כשבועיים בקורונה ואושפזה במצב קשה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים הדסה.
ההלוויה תתקיים היום בהר המנוחות בירושלים. יהונתן פולארד אמר לבן משפחתו בצער ובכאב אחרי פטירתה של אסתר רעייתו: "איך אני אחיה בלעדיה? כל השנים היא נלחמה למעני ואני לא הצלחתי להציל אותה".
פולארד סבלה ממחלת הסרטן וכאמור – נדבקה לפני שבועיים בקורונה. בהמלצת הרופאים, היא טופלה בתחילה בביתה על ידי בעלה יהונתן, אך בשבת הידרדר מצבה והיא הועברה למחלקת טיפול נמרץ קורונה.
יונתן ואסתר פולארד חוגגים עצמאות בפעם הראשונה במדינת ישראל (ארכיון) // צילום: יורי ילון
כזכור, פולארד ורעייתו אסתר עלו ארצה ב-30 בדצמבר 2020, זאת לאחר שהגבלות התנועה שחלו עליו בארה"ב בוטלו והוא הפך לאדם חופשי. פולארד ריצה 30 שנות מאסר ושוחרר מהכלא ב-2015.
ראש הממשלה נפתלי בנט ספד לאסתר: "הצטערתי לשמוע על פטירתה של אסתר פולארד, אישה שמסירותה ואהבתה ליונתן פולארד הפכו לסמל לעוצמה, נחישות ואמונה. יהי זכרה ברוך".
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו אמר: "רעייתי שרה ואני דואבים עם יונתן פולארד על פטירתה של רעייתו אסתר ז״ל. אסתר פעלה במסירות אין קץ במשך שנים ארוכות למען שחרורו של יונתן. אני זוכר את פגישותינו ושיחותינו לאורך השנים ואת הבטחתי להחזיר את יונתן הביתה. גם לאורך שנים ארוכות של מחלתה אסתר גילתה מסירות עצומה לבעלה, לא ויתרה, לא הפסיקה לחלום. כולנו מחבקים אותך היום, יונתן, ביגונך הגדול. יהי זכרה ברוך".
"זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". הצטערתי לשמוע על פטירתה של אסתר פולארד. הליכתה במדבר שנים ארוכות למען יונתן מעוררת התפעלות והעניקה לו כוחות נפש . שמחה שזכתה להשתקע עמו בא״י שכל כך אהבה. יהי זכרה ברוך pic.twitter.com/SO9Bgha6Ok
— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) January 31, 2022
אסתר פולארד, אשת מופת, אשה גדולה מהחיים, שאהבתה, מסירותה ונחישותה חדרו את חומות בית האסורים והחזירו את יונתן לחיים, לחירות, לארץ החיים.
אשה שלא נרתעה מקשיים, שידעה כ"כ הרבה יסורים - הלכה מאתנו, אבל תזכה להיטמן כאן בארץ החיים.
דמותה המופלאה תמשיך ללוות את חיינו.
יהי זכרה ברוך. pic.twitter.com/L35iDKz7jM— אורית סטרוק (@oritstrock) January 31, 2022
ברוך דיין האמת.
משתתף באבלו הכבד של יהונתן פולארד על פטירתה של רעייתו הנאמנה והגיבורה כארי אסתר ז"ל ומתפלל שהקב"ה יתן לו כח להתגבר על האבדן הגדול ולהמשיך בחיים טובים ובריאים לאורך ימים ושנים.
ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים. pic.twitter.com/839fIk1m8W— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) January 31, 2022
אני משתתף באבלו הכבד של יהונתן פולארד על פטירת אשתו אסתר ז"ל. אסתר פולארד נלחמה עשרות שנים במאבק לשחרורו , עמדה לצידו כל הדרך, והצליחה להחזיר לו את חירותו.
יהי זכרה ברוך.— אלכס קושניר MK Alex Kushnir (@_kushnir_alex) January 31, 2022
פרקליטתם של בני הזוג, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, ספדה לה: "אסתר פולארד, לביאה ואישה משכמה ומעלה שנלחמה למען בעלה והובילה את המאבק לשחרורו במשך 30 שנה, פעלה ללא חת מתוך אמונה אמיתית בצדקת הדרך. בכל יום היא היתה לצידו, בכל בית מאסר ובכל משבר ולא הביטה ימינה או שמאלה עד שנחתו בסוף באדמת ארץ ישראל כדי להתחיל את דרכם החופשית".
הרב פסח לרנר, חברו הקרוב של יהונתן פולארד שנאבק למענו: "אני מכיר את אסתר 30 שנה. היא הקריבה את חייה, במלוא מובן המילה, למען יונתן. אני יכול להעיד בלי שאלה שיונתן חי היום בגלל אסתר ויונתן חופשי היום בגלל אסתר|.
אהבה גדולה שהחלה ממכתב קטן
אסתר נולדה וגדלה בקנדה כאיילין זייץ, בת למשפחה יהודית אורתודוכסית. בסוף שנות ה־80 לימדה אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק מלימודי התואר השני. בראיון בלעדי ל"ישראל היום" במרץ 2021, סיפרו בני הזוג את סיפור היכרותם.
"יום אחד, כשהייתי בירושלים, מישהו נתן לי גיליון של העיתון 'ג'ואיש פרס' ישן באנגלית", אמרה אז אסתר. "חשבתי לעצמי, למה שמישהו ייתן לי עותק ישן של העיתון הזה? אני לא קוראת עיתונים יהודיים ישנים. שמתי את העיתון בתיק ושכחתי ממנו.
"בסוף השבוע, בדרך למשפחה, השתעממתי באוטובוס, הוצאתי את העיתון והתחלתי לקרוא. היתה שם בקשה: 'אנא כתבו לג'ונתן פולארד, הוא נהנה מזה'. לא ידעתי מי זה ג'ונתן פולארד ולא שמעתי על הפרשה, אבל אמרתי לעצמי שאם אכתוב לאיש, זה יהיה מעשה של חסד. שמתי את הכתבה בספר המשימות שלי, ושוב שכחתי ממנה. אחרי כמה חודשים, ממש לפני שחזרתי לקנדה, מצאתי אותה.
"ישבתי בקמפוס בהר הצופים וכתבתי לו מכתב נחמד, אבל לא ידעתי מי הוא, כך שלא היה לי יותר מדי מה לומר לו. חזרתי לקנדה, הייתי עסוקה מאוד בהשלמת התואר השני, אבל התכוננתי לעשות עלייה.
"פתאום הופיעו בתיבה שלי שתי מעטפות מפולארד. יהונתן אדם מסודר, וממספר את המעטפות, אבל אני קראתי את המכתבים בסדר הפוך, קודם את מספר 2, שבו היה כל המידע על התיק שלו, ואחר כך את מספר 1, שהיה מכתב אישי.
"אומר לכם בכנות, הדבר הראשון שחשבתי כשקראתי את תחילת המכתב היה שאין לי זמן לזה. סיימתי תואר, חזרתי ללמד, אין לי זמן. אבל להשם היו רעיונות אחרים. אני יהודייה קנדית טיפוסית, אנחנו נוטים להיות אדישים לפוליטיקה, אלא אם זה נוגע לישראל. אז קראתי וקיבלתי הלם. איך קורה דבר כזה? זו אמריקה, אמריקה לא עושה דברים כאלה.
"אחר כך פתחתי את המעטפה השנייה, שהיתה בעצם הראשונה, ובה היה מכתב אישי ממנו. ושוב, הייתי מאוד מופתעת. לנוכח המקרה שלו, ציפיתי שיהיה אדם מריר, כועס, פגוע ומאוכזב. אבל מצאתי בדיוק את ההפך מזה: כל המכתב היה טהור, ודיבר על אהבת הארץ והעם, הכל מלא אור. זה הימם אותי.
"באותו זמן לימדתי בקנדה בגן לילדים עם מוגבלויות, והראיתי לעוזרת שלי, שהיתה חברה טובה, את המכתב. היא כמעט התעלפה. אמרתי לה, 'זה בן אדם שאני יכולה להתחתן איתו'. היא אמרה 'באמת? לפי מכתב אחד את מתחתנת איתו?'. אבל המכתב היה כל כך מרשים, כי הוא היה כל כך הפוך ממה שציפיתי. כי יהונתן בחר לאהוב. התחלתי לכתוב לו בחזרה".
ואחרי כמה מכתבים גיליתם שאתם מכירים זה את זה?
יהונתן: "בסופו של דבר, שאלתי אותה 'מתי היית בישראל, מה עשית שם?', ופתאום קלטתי - 'חכי רגע, את היית שם כשאני הייתי שם'".
אסתר: "במשך השנים כתבתי לו בערך 2,000 מכתבים, שיש לי עותקים שלהם, והוא ענה לכולם, אבל קיבלתי רק חמישה מכתבים ממנו. חלקם היו גלויות, שנכתבו בכתב קטן מאוד".
שלטונות הכלא עצרו בשלב מוקדם את כל מכתבי התשובה שכתב יהונתן. את הפערים הם השלימו בשיחות הטלפון שאִפשר לו הכלא, שבהן התברר לשניים שהם נפגשו כבר בנערותם בישראל, במסגרת תוכניות לצעירים מהתפוצות. "התברר שדיברנו הרבה ושהיה לנו הרבה במשותף וזה אהבת הארץ ואהבת העם".
"אשתו, אהובתו וחברתו"
אסתר הקדישה את חייה למענו של יהונתן, במסירות נפש מוחלטת. בהשפעתה, הוא חזר בתשובה והתקרב לרב מרדכי אליהו זצ"ל. הם נישאו ב־1993.
היא עלתה לארץ בשנת 2005, ובמשך עשר שנים, בשעה שעיתונאים סיפרו כי היא חיה חיי מותרות על חשבון המדינה, התגוררה בדירת חדר שנידבה לה אלמנה ירושלמית ברחוב בצלאל. "לא קיבלתי שקל מהמדינה", הדגישה.
ארבע שנים ברציפות היא קראה למענו מדי יום ספר תהילים בכותל המערבי. היא התעמתה עם מנהיגים ובעלי שררה, בישראל ובארה"ב, על יחסם ליהונתן ועל מה שהגדירה כהפקרתו וכבגידה בו. היו שביקרו אותה על סגנונה החריף, ואפילו טענו שהדבר פוגע במאמצי השחרור.
"מעולם לא רציתי להיות הדוברת שלו", אמרה. "רציתי להיות אשתו, אהובתו והחברה שלו. אבל כשהבנו שיש אג'נדה עוינת מאוד לגבי הוצאתו מהכלא, הוא הציע שאצטרף למאמצים. למרבה הצער, האג'נדה של ממשלת ישראל לא היתה האג'נדה שלנו".
"ילדים הם הכל"
אבל יש עוד מחיר ששילמו בני הזוג, כבד בהרבה ובלתי ניתן לפיצוי או להשלמה. "זו אחת הטרגדיות הגדולות שלנו", אמרה אסתר, "אחד הדברים שהסבו לנו את הצער הגדול ביותר.
"בישראל, אנשים רגילים לרעיון שזכות בסיסית של אדם היא להביא ילדים לעולם. בארה"ב זה בדיוק ההפך. מרגע שהורשעת, אין לך עוד זכויות, בוודאי לא את הזכות להביא ילדים לעולם. התחננו לממשל שייתנו לנו הזדמנות להביא ילדים, בכל מקום או בכל דרך. אבל בארה"ב, אין דבר כזה שאישה תורשה להתייחד עם בעלה".
יהונתן: "אם מישהו אומר לכם שלגברים אין צורך בילדים בדיוק כמו לנשים, הוא משקר. כי ילדים הם הכל. לא היתה שנה שלא הגשתי בקשה לביקורי התייחדות עם אסתר, וזה תמיד נדחה. יש בתי כלא של המדינות שמאפשרים את זה, ושם ראו שהאסירים שקטים יותר. כי אף אחד לא רוצה לאבד את הזכות הזאת. אבל בבתי הכלא הפדרליים לא מוכנים.
"זה אחד המחירים הגבוהים ביותר ששנינו שילמנו על הפרשה. חיים של 30 שנה בפחד יומיומי שזה היום האחרון בחייך, מחווירים לעומת העובדה שאין לך ילדים. אני מנסה להסביר את זה לאנשים בממשלה היום, ואני די המום מהאדישות שאנשים מפגינים כלפי העניין הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו