תיעוד: חייה המוקדמים של חנה סנש

אודותיה של הצנחנית היהודייה חנה סנש שהוצאה להורג בשנת 1944 לאחר שנלכדה בשבי בסלובקיה והועברה להונגריה.

ארכיון חנה סנש, שנקלט בשבוע שעבר בספרייה הלאומית, אוצר בחובו פריטים אישיים ייחודיים בהם ניתן למצוא יומנים אישיים שכתבה, עיתון שערכה בגיל 6, התכתבויות עם בני משפחה, תעודת העלייה שלה מבודפשט לארץ ישראל ב-1939, תצלומים, מחברות לימוד וגם פתק נוגע ללב, שנמצא בשמלתה לאחר הוצאתה להורג.

בפתק האחרון והמרגש כתבה חנה סנש: "אמי היקרה והאהובה. אין לי מלים, רק זאת אוכל להגיד לך: מיליוני תודות. סלחי לי אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין צורך במילים. באהבה אין קץ, בתך". בשנת 1945, שנה לאחר הוצאתה להורג בהונגריה, חייל הבריגדה היהודית, משה ברסלבסקי, חזר לארץ ומצא מתחת למיטתה שבקיבוץ שדות ים מזוודה ובה מכתבים, יומנים, וגם מחברות עם שירים שאיש מעולם לא ראה.

כך התגלתה לציבור בארץ ובעולם כולו הצנחנית, המשוררת ומי שהיוותה סמל והשראה חינוכית וציונית - חנה סנש. אימה של חנה, קטרינה, שהגיעה לארץ לאחר מספר חודשים, הביאה איתה את כל החומר ששמרה אצלה כל השנים בבית בבודפשט, והיא זו שקיבלה לידיה את המזוודה שנמצאה. כך נוצר הארכיון ומאז הוא נשמר בדירתה בחיפה.

חנה סנש נולדה בבודפשט בשנת 1921 ובגיל 18 עלתה לארץ ישראל. בשנת 1943 התגייסה לצבא הבריטי והתנדבה להצטרף לקבוצת צנחנים שמטרותיה היו לסייע לבעלות הברית למלט טייסים שנפלו בשטח הגרמנים ובעלי בריתם לשטחי בעלות הברית ולנסות לחבור אל הפרטיזנים במטרה להציל קהילות יהודיות, שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי.

על אף שעברה חקירות ועינויים קשים, ולמרות שידעה שאמה גם היא בסכנה בגלל מעצרה, סירבה לשתף פעולה עם חוקריה. היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה גם בבגידה במולדת. סנש נידונה למוות והוצאה להורג ב-7 בנובמבר 1944, בהיותה בת 23 בלבד. בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל.

למרות שהייתה רק בת 23 במותה, היא השאירה אחריה עיזבון עשיר וחשוב מאין כמותו עם מאות כתבי יד, תצלומים, תעודות וחפצים אישיים. ביומנה כתבה סנש על ההחלטה שלה לעבור לכתוב מהונגרית לעברית: "אני רוצה לקרוא את התנ"ך בעברית. זו השפה הכי יפה ורוח עמנו". ברישום ביומנה בינואר 1944 ציינה כי: "השבוע אסע למצרים מגויסת כחיילת. אני רוצה להאמין לנכון את אשר עשיתי ואעשה. את השאר יגיד הזמן".

במהלך השנים פעלה הספרייה הלאומית לקבלת הארכיון החשוב. האוסף כולל, בין השאר, את כתבי היד של שירי חנה סנש; יומנים אישיים; תצלומים; תעודות אישיות מילדותה בהונגריה; מחברות לימוד מבית הספר החקלאי לנערות של חנה מייזל בנהלל; פרוטוקול של המשפט שלה וחפצים בהם המזוודה איתה עלתה לארץ ישראל, מכונת הכתיבה והמצלמה שלה. שני פריטים מיוחדים ומרגשים מאוד, שגם נכללים באוסף, הם צמד פתקים שנמצאו בכיס שמלתה לאחר הוצאתה להורג: שיר אחרון שכתבה בהונגרית והפתק שכתבה לאימה.

יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, דוד בלומברג: "לארכיון שהספרייה מקבלת כעת יש חשיבות ומשמעות עצומה מבחינה לאומית, ספרותית, היסטורית ובעיקר ערך חינוכי וציוני רב. אנחנו מייחסים לארכיון חנה סנש חשיבות רבה במיוחד ומתכננים לפעול להמשך שימור מורשתה וזיכרונה, במיוחד בקרב הדור הצעיר".

מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, ציין כי: "במהלך השנה הבאה תצוין שנת המאה להולדתה של חנה סנש, והספרייה תפעל במהלך שנה זו להנגיש באופן דיגיטאלי את הארכיון החשוב לטובת הציבור בארץ ובעולם".

ממשפחת סנש נמסר כי: "העברת האוסף לידי הספרייה הלאומית תאפשר לחשוף את האוסף לציבור הרחב ותספק אפשרויות מחקר וחינוך רבות. אנו שמחים ונרגשים לבשר כי השלהבת של חנה סנש המשוררת ואביה הסופר והעיתונאי, בלה סנש, תישמר מעתה במקום הראוי ביותר בספרייה הלאומית בירושלים ומשם תאיר את העולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו