לא אחת נכתב על העבודה של הצוותים הרפואיים בימי קורונה ועל מצבים שבהם נדרש לאלתר בצל המגפה.
יולי (שמה המלא לבקשתה שמור במערכת), תושבת ראשון לציון, בת 39, נמצאת בחודש החמישי להריונה. היא אם לשניים נוספים, אחד מהם בעל צרכים מיוחדים. בעלה מאושפז במצב קשה לאחר שנדבק בנגיף, והיא עצמה חלתה בקורונה ומצבה הוגדר קל.
יולי נזקקה לטיפול רפואי מהיר לאחר שחשה שאין דופק לעובר שבבטנה. צוות מד"א הגיע לביתה במיגון מלא והודיע לה כי עליה להתפנות לבית החולים כדי לשלול סכנה לעובר ולה. אלא שאז התעוררה בעיה: אין מי שיישאר עם שני הילדים הקטנים, מאחר שבני המשפחה נמצאים גם הם בבידוד. אנשי מד"א ניסו למצוא פתרון לסוגיה, בעודם מטפלים באישה תוך שמירה על הילדים ועליה.
לבסוף, בתום מאמצים רבים מול כמה גורמים ובתיאום עם קופת חולים כללית שבה מבוטחת האישה, הגיע למקום ד"ר ישראל יולס, מומחה לבריאות האישה, עם ציוד מתאים לערוך בדיקות מקיפות בביתה. לאחר שלבש חליפת מגן עלה לבית והחל לטפל באישה. המכשירים הרפואיים הראו שיש דופק לעובר ושההיריון תקין.
"תודה לאל שהכל נגמר בחיוך"
שמיל בכר, חובש בכיר במד"א, סיפר: "במשך שלוש שעות עבדנו עם הפרמדיק המפקח כדי למצוא פתרון שיבטיח את בריאות האישה והעובר. מייד כשנכנסנו ופגשנו את יולי הבנו שרצוי למצוא פתרון מהיר במיוחד כדי שהילדים הקטנים לא יישארו לבד. בהתחלה חשבנו לפנות אותה לבית החולים עם הילדים, אבל בנה הגדול עם צרכים מיוחדים ומתנייד בכיסא מיוחד. ניסינו לדבר עם גורמי רווחה עד שהגענו לקופת חולים כללית. שם נעתרו לבקשתנו לשלוח רופא נשים. הוא לבש חליפת מיגון, נכנס לבית ולאחר כעשר דקות קבע שהתפתחות העובר תקינה ושאין צורך בפינוי".
ד"ר יולס הוסיף: "לאחר כמה שניות מתחילת הבדיקה התחלנו לשמוע בשמחה רבה את דופק העובר. היולדת נרגעה וקיבלה הנחיות מדויקות להמשך מעקב רפואי. תקופת הקורונה מאתגרת מאוד את הצוותים הרפואיים, שנדרשים לפעולות מיידיות בתנאים לא שגרתיים. אני גאה שבמקרה הזה הגענו במהירות לאישה ההרה, שכן שינויים בדופק של העובר עלולים להביא למצב מסכן חיים באופן ממשי".

יולי עצמה סיכמה את האירוע: "אני שמחה שהכל הסתיים כך. אנשי מד"א היו סובלניים ואדיבים. הם המתינו בחליפות כמעט שלוש שעות עד שנמצא פתרון והרופא הגיע - והכל כדי לעזור לי. הם לא ויתרו ודאגו לי מאוד. תודה לאל שהכל נגמר בחיוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו