במסגרת עבודות סינון עפר ארכיאולוגי, שהגיע מחפירות רשות העתיקות בעיר דוד, ילדה מצאה מטבע כסף נדיר בן 2,000 שנה מתקופת בית המקדש השני. המטבע התגלה על ידי ליאל קרוטוקופ, בת 11 מפתח תקווה, שהגיעה עם משפחתה ל"חוויה הארכיאולוגית", שמפעילה עיר דוד יחד עם רשות הטבע והגנים בגן לאומי עמק צורים בירושלים.
החוקרים סבורים כי המטבע שנחשף הופק מעתודות הכסף הרבות שהיו בבית המקדש השני, וייתכן כי הוטבע על ידי אחד מכוהני המקדש, שנרתמו למאמצי המרד הגדול של היהודים ברומאים, ערב חורבן בית שני.
משקלו של המטבע כ-14 גרם, והוא נתגלה בעפר שהגיע מחפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות ב"דרך עולי הרגל" בגן לאומי עיר דוד. שבצדו האחד מופיע תיאור של גביע עם הכיתוב: "שקל ישראל" ובסמוך לגביע מופיעות האותיות: ש"ב – המבטאות את המילים "שנה ב" – השנה השנייה למרד הגדול של היהודים ברומאים (שנים 67 – 68 לסה"נ). בצדו השני של המטבע מופיע תיאור המזוהה על ידי החוקרים כמטה של הכהן הגדול, ולידו מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "ירושלים הקדושה".
ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, התייחס לגילוי ומסר כי "מדובר בממצא נדיר, שכן מתוך אלפים רבים של מטבעות שהתגלו עד היום בחפירות ארכיאולוגיות, רק כ-30 מטבעות הם מטבעות עשויים כסף, מתקופת המרד הגדול".
הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות סיפר על הממצא ואמר: "על הרחוב הזה, שחיבר בין בריכת השילוח שבדרום עיר דוד להר הבית שבצפון, והיווה את הרחוב הראשי של ירושלים בתקופת בית שני, צעדו אלפי עולי הרגל בדרכם אל המקדש. אין ספק שהתקיימה כאן פעילות מסחר ענפה מאוד. על כך, מעידים המשקולות ומטבעות הברונזה הרבים שמצאנו כאן. אבל למצוא מטבע מרד מכסף טהור, זה בהחלט מיוחד ומרגש".
ד"ר קול מעריך כי הכסף שממנו נוצר המטבע הגיע מעתודות הכסף הרבות שהיו בבית המקדש, וכי הוא הוטבע ברחבת הר הבית - ייתכן על ידי אחד הכוהנים, שפעל בתיאום עם מנהיגי המורדים וסייע להם: "מדובר בכסף באיכות גבוהה מאוד. איפה עוד אפשר היה למצוא כסף בכמות כזו ובאיכות גבוהה כזו באותם ימים? רק בבית המקדש. אם כן, אנחנו יכולים לומר בזהירות, כי המטבע הזה, הוא, ככל הנראה, אחד הפריטים היחידים שאנחנו יכולים להחזיק כיום, שמקורם בבית המקדש עצמו".
במסגרת החפירה, נשלח העפר הארכיאולוגי לסינון רטוב בגן לאומי עמק צורים, ומי שזכתה לגלות את הממצא היא הילדה ליאל קרוטוקופ שהגיעה עם הוריה ועם אחותה לפעילות הסינון. "שפכנו את הדלי עם העפר על המסננת, ותוך כדי שסיננו את האבנים שהיו בתוכו, ראיתי משהו עגול", תיארה ליאל את הרגעים המרגשים של חשיפת הממצא הנדיר. "בהתחלה לא ידעתי מה זה, אבל זה היה נראה שונה מכל שאר האבנים. אבא שלי הביא את זה לאחת העובדות, והיא הראתה את זה לארכיאולוג. הוא הסתכל על זה ואמר שזה מטבע מכסף שצריך לעבור ניקוי. מאוד התרגשתי. כשהגעתי לעמק צורים חשבתי שבטח יש בדליים מטבעות פשוטים, אבל לא חשבתי שאני אמצא בעצמי מטבע, ובטח שלא מטבע כזה נדיר מכסף טהור. היה לי מזל שהצלחתי לגלות את זה, אבל אני רוצה גם לומר תודה רבה לאחותי כי היא בחרה את הדלי שסיננו, ואם היא לא הייתה בוחרת דווקא את הדלי הזה, כנראה שלא הייתי מוצאת את המטבע".
המטבע, שנשלח למעבדות רשות העתיקות, עבר תהליך כימי לצורך ניקוי, ולאחרונה, עם השלמת התהליך, התבררה משמעותו של הממצא. ד"ר קול הדגיש כי "מטבע הוא סימן של ריבונות. אם אתה יוצא למרד, אתה משתמש באחד הסמלים המובהקים ביותר של תביעת עצמאות, ואתה מטביע מטבעות. הכיתוב שמופיע על המטבע מבטא באופן ברור את שאיפותיהם של המורדים. גם הבחירה להשתמש בכתב עברי קדום, שכבר לא היה בשימוש באותה התקופה, הוא לא מקרי. השימוש בכתב הזה בא לבטא את הערגה של בני התקופה לימי דוד ושלמה ולימי הממלכה המאוחדת – ימים שבהם הייתה לעם ישראל עצמאות מלאה בארץ".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות בירך על הגילוי ואמר: "שמחתי לראות את ההתרגשות והסקרנות שאחזו בילדה ליאל עם מציאת המטבע הנדיר. רשות העתיקות רואה כמשימה ראשונה במעלה, את החיבור של הדור הצעיר למורשתו, באופן חוויתי ובלתי אמצעי. המרכז החינוכי שלנו יגיע לכיתה של ליאל, יעביר בה פעילות על הטבעת מטבעות, וישתף את כל חבריה בממצא ובחשיבותו".
בתוך כך, המטבע הנדיר יוצג לקהל הרחב במהלך ימי החנוכה בגן לאומי עמק צורים בירושלים. בעיר דוד וברשות הטבע והגנים מזמינים את הציבור להגיע ולהשתתף בפעילות הסינון ב"חוויה הארכיאולוגית" שמתקיימת במקום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו