סול בת השש קמה הבוקר (רביעי) נרגשת. היום פורים, חג התחפושות, חג גדול לילדים, שירים וריקודים - אבל תחפושת לא בוחרים סתם. יש ילדות שרוצות להיות נסיכות, יש כאלה שבוחרות להיות פיות. אבל סול ידעה בדיוק למה היא רוצה להתחפש: "למנומרומי".
האהבה של רומי גונן לשיק המנומר הייתה מוכרת עוד הרבה לפני שנחטפה ב-7 באוקטובר. בתמונות שלה, בסרטונים, היא כמעט תמיד לבשה מנומר, ועם הזמן זה הפך לחלק מהזהות שלה. אחרי השחרור שלה מהשבי, כמעט 500 ימים אחרי שנלקחה לעזה, הפך המנומר לסמל. פתאום ראו אותו בכל מקום – אנשים לבשו מנומר כמחווה, הרשתות החברתיות התמלאו בתמונות עם ההאשטאג "מנומרומי", וילדות וילדים התחילו לחקות את הסטייל שאפיין אותה.
עבור סול, זה היה הרבה מעבר לטרנד. "מאז שאני הצטרפתי למטה החטופים בחיפה, סול לקחה חלק גדול", מספרת אמה, ד"ר דניאלה מזור. "בהתחלה מרחוק, כי היא בכל זאת ילדה קטנה. אבל לאט לאט היא נכנסה חזק לפעילות. היא פגשה את אבא של רומי, הכירה את הסיפור שלה – וזה פשוט נכנס לה ללב".
"היא פה והיא בחיים"
אביה של רומי הביא לה תמונה של בתו. "סול הייתה לוקחת אותה לבית הספר, מחזיקה אותה בבית, היא הרגישה חיבור עמוק אליה. אולי בגלל שגם היא אוהבת לרקוד וללבוש מנומר", מספרת דניאלה. כשרומי שוחררה, זה היה רגע של ניצחון. "ראינו יחד את השחרור של רומי, נורא התרגשנו, התחבקנו חזק חזק, ואמרנו – הנה, היא חזרה, והיא בחיים, כמו שאבא שלה אמר".
זמן קצר אחרי השחרור, סול ואמא שלה פגשו שוב את אביה של רומי – והחליטו להחזיר לו את התמונה. "כשסול שאלה למה, אמרתי לה – כי זו הבת שלו - וזה שייך לו".
הבוקר, כששאלה את אמה איך היא נראית בתחפושת שלה, התשובה הייתה ברורה: "את נראית כמו גיבורה". סול חייכה. "רומי הגיבורה שלי", היא אמרה. "כי היא ניצחה את הרעים. היא פה והיא בחיים".
היא לא התחפשה למלכה או לפיה. היא התחפשה למישהי אמיתית, למישהי שעברה את הבלתי נתפס ונשארה חזקה. "היא לא רצתה להיות נסיכה – היא רצתה להיות גיבורה", אומרת מזור ומוסיפה "זה נותן לנו כוח לשחרר את כל השאר. סול באמת מאמינה שיש קשר בין ההפגנות וההצהרות שעשינו לבין זה שרומי שוחררה. וזה אולי תמימות של ילדה, אבל זו גם המוטיבציה של כולנו להמשיך לפעול". פורים הוא חג של שמחה, חג של תקווה. וילדות כמו סול מזכירות שתחפושות הן לא רק משחק – הן גם הצהרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו