"מבטו היה חודר, היפנוטי ומחריד": נחשפה עדותו המלאה של ק.צטניק על המפגש עם אייכמן

כל מי שצפה במשפט אייכמן כנראה לעולם לא ישכח את הרגע הנורא שבו הסופר יחיאל די־נור (ק.צטניק), שורד מחנה ההשמדה אושוויץ, התמוטט על דוכן העדים. זה קרה בזמן שמסר את עדותו מול תא הזכוכית שבו ישב באותה השעה אדולף אייכמן עצמו - הקצין הנאצי הבכיר שהיה ממונה על תפעולה של מכונת ההשמדה.

די־נור הגיע לאושוויץ באוגוסט 1943. כל משפחתו - אשתו, הוריו, אחיותיו ואחיו - נרצחה. הוא כתב על השואה ביידיש ובעברית, ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים". במשך שנים הוא נודע בשם העט "ק.צטניק", שפירושו "אסיר במחנה ריכוז".

ב־7 ביוני 1961 הסכים די־נור לשמש עד במשפטו של אדולף אייכמן שנערך בירושלים, מכיוון שהיה בין המעטים שפגשו את אייכמן בתקופת השואה ונותרו בחיים. אייכמן אף נכח באחת משתי הפעמים שבהן די־נור נחקר בחדר העינויים של הגסטפו.

"מפי פקידי ה'צנטרלה' שעמדו מחוץ לבניין שמעתי בפעם הראשונה את השם אדולף אייכמן, והפקידים הצביעו לעבר אותו הקצין באומרם שזהו אייכמן"

מייד בתחילת עדותו, לאחר כשמונה דקות שבמהלכן התבקש למסור את פרטיו האישיים ולהזדהות, קם די־נור מכיסאו שעל דוכן העדים והתמוטט אל רצפת האולם. השופטים נאלצו להפסיק את הישיבה, ודי־נור הוצא מהאולם על אלונקה ופונה לבית חולים, שם היה מאושפז כשישה חודשים.

העדות והאירוע שהתרחש בבית המשפט, ובעיקר העובדה שזו היתה הפעם הראשונה שבה נחשפה זהותו ונודע לקהל בארץ ובעולם מיהו האיש העומד מאחורי השם ק.צטניק, הפכו לאחד מסמליו המובהקים של משפט אייכמן.

רשומות לשכה 06

לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה החל היום, ארכיון המדינה העלה לרשת אוסף רשומות מהמשפט, שמשטרת ישראל אספה בעת הכנת משפטו של אייכמן בישראל ב־1961. האוסף כולל גם את תיקי בית המשפט והתכתבות של הפרקליטות ושל רה"מ דוד בן־גוריון, ומחזיק 380 אלף עמודים של עדויות מצמררות, התכתבויות, רשימות ותמונות.

בין המסמכים הללו שוכן ממצא נדיר: עדותו המלאה של די־נור, שלא מסר אותה במלואה מכיוון שהתמוטט במהלך המשפט. אך בעת מתן העדות לפקיד המשטרה, הוא סיפר על הימים הנוראים שעבר באושוויץ - ועל מפגש אחד מצמרר עם הצורר אדולף אייכמן, שנתפס בארגנטינה, הובא למשפט בישראל, הורשע ונתלה.

"מובלים אל המוות"

על הגעתו לאושוויץ העיד ק.צטניק: "ראיתי גם את קצין הגסטפו דרייר, שניצח על החיסול. הוא היה מופיע בעיקר בעת הרכבת משלוח של האנשים ממקום ריכוזי לעבר תחנת הרכבת... הוכנסנו לקרון במכות וביריות לתוך ההמון, נדחקנו בצורה שלא יכולנו בכלל לנשום בפנים, היו אנשים מתחת לרגלינו ומעל לראשינו. ידעתי שאנו מובלים לאושוויץ... ידענו שאנו מובלים למוות, אך לא ידענו איזו צורה יש למוות זו הקרויה אושוויץ. אמנם המרחק עד לאושוויץ היה לא גדול, כ־40 קילומטרים בסך הכל, אך כשהגענו לתחנה היה חצי הקרון ללא רוח חיים.

"אילו המשכנו עוד כחצי שעה בנסיעה באותם התנאים, לא היה נשאר אף איש בחיים... עברנו ליד קבוצת אנשי אס.אס שערכו סלקציה, ואחד מהם הצביע לכל אחד לאן עליו לפנות. אלה שהופנו ימינה הועלו על משאיות, וכפי שנודע לי אחר כך הובלו ישר למוות, ואלה שהופנו שמאלה, ואני בתוכם, הועמדו בשורות, ובגמר הסלקציה עם רדת הלילה הובלו לכיוון בירקנאו.

"מרחוק ראיתי ארובה גבוהה, שממנה יצא עשן סמיך עם ניצוצות אש. התהלכה שמועה עוד בגטו שבאושוויץ ממתים בגזים ושורפים, ואמנם לא יכולנו להאמין בזה, אך הידיעה עצמה היתה קיימת. כשראיתי את הארובה מרחוק, ובראותי שאנו צועדים לכיוון הזה, היה ברור לי שזוהי הצעדה האחרונה שלנו, ושאנו צועדים לקראת המוות. יחד עם זאת, זיק החיים שהיה בכל אחד ואחד מאיתנו לא נתן לנו להשלים עם המחשבה הזאת עד הסוף".

מפגש עם קציני אס.אס

על המפגש עם אייכמן העיד: "נעמדתי בשער מול בניין ה'צנטרלה', והנה יצא משם אותו קצין אס.אס שבהיותי אצל דרייר קרע את ניירותיי. מפי פקידי ה'צנטרלה' שעמדו מחוץ לבניין, כדי לא להיות בבניין בשעה הביקור של הזונדרקומנדו, שמעתי זו הפעם הראשונה את השם אדולף אייכמן, והפקידים הצביעו לעבר אותו הקצין באומרם שזהו אייכמן.

אייכמן נכח בחדר כשדי־נור נחקר בחדר העינויים של הגסטפו. במהלך עדותו קם די־נור מכיסאו - והתמוטט אל רצפת האולם

"יחד עם אייכמן יצא גם מהבניין דרייר, וכמה אנשי גסטפו מקומיים, שהיו ידועים בשמותיהם לאנשי הגטו. כמה ימים לאחר מכן, בשיחה עם ההם, אמר לי בין היתר שקצין הגסטפו הזר שביקר ב'צנטרלה' ביחד עם דרייר היה אדולף אייכמן. כדאי אולי לציין שבהיותי אצל דרייר, נחרט בעיקר בזיכרוני מבטו של הלה: היה זה מבט חודר, היפנוטי, מחריד. הסתכלתי בפניו וראיתי רק את העיניים. מבט זה לא אוכל לשכוח לעולם. היה נדמה לי שהאיש מסתכל עלי דרך החורים של עיני גולגולת המוות שעל כובעו".

המסמכים - פריצת דרך

חקירת המסמכים בשיטה המוצעת היא פריצת דרך משמעותית בהנגשת חומר ארכיוני־היסטורי לציבור הרחב, ומאפשרת למשפחות של שורדי שואה לחפש ולהיחשף לסיפורים האישיים של יקיריהם, לעיתים בכתב ידם.

המסמכים נסרקו, ונוספה להם שכבת OCR המאפשרת חיפוש מתקדם לפי מילים, שמות, מקומות, אירועים ותאריכים, וכן מאפשרת לתרגמם באמצעות כלי תרגום אוטומטיים. המסמכים זמינים לציבור הרחב החל מהיום, 27 בינואר, באתר של ארכיון המדינה:

catalog.archives.gov.il