נדיה כהן, אלמנת המרגל: "אני מקווה שסוף סוף נמצא את שרידי בעלי"

59 שנים אחרי תלייתו של אלי כהן, ובעקבות נפילת משטר אסד בלילה האחרון, נדיה כהן מקווה שסוף סוף תוכל להביא את בעלה לקבורה בישראל • "איך אלי הצליח להתברג שם? אני, שעברתי איתו גיהנום של חיים, מעריצה אותו על כך"

המרגל הישראלי אלי כהן . צילום: ויקיפדיה

בשעות הבוקר המוקדמות (ראשון), כאשר העולם התעורר לחדשות הדרמטיות על נפילת משטר אסד בסוריה, קול אחד בישראל רעד מהתרגשות ותקווה. נדיה כהן, אלמנתו של המרגל הישראלי האגדי אלי כהן, מקווה שאולי עכשיו, אחרי 59 שנים, תוכל סוף סוף להביא את בעלה לקבורה בישראל.

"מהרגע שהתחילו השמועות וההמונים יצאו לרחובות, ניסיתי ליצור קשר עם דדי ברנע ראש המוסד", מספרת נדיה ל'ישראל היום'. "רק ביום שישי דיברנו על כך שאלי היה אמור להיות בן 100, והוא סיפר לי שהוא כותב כמה מילים לזכרו. לא ידענו אז שתוך יומיים העולם ישתנה לחלוטין".

נדיה כהן, צילום: גדעון מרקוביץ

נדיה מספרת על השיחה האחרונה שלה עם ברנע: "אמרתי לו - אולי זה הזמן לנצל את המצב, אולי אסד עוד יכול להביא לנו את אלי לקבורה בתמורה לעזרה כלשהי. הוא אמר 'אם אסד יבקש עזרה, זה יהיה התנאי שלנו'''.

למרות חלוף השנים, מיקום קבורתו של אלי כהן נותר עלום. "אפילו בשיחה עם דדי ביום שישי, הוא אמר לי 'נדיה, עברו כמעט שישים שנה, התחלפו משטרים, לא נשארו עדים מאותם הימים'. אבל אני עניתי לו - שרידים תמיד מוצאים! אין דבר כזה שלא מוצאים''.

נדיה מספרת על מאמצי החיפוש הקודמים: "בזמנו, מאיר דגן ז"ל, יחד עם האמריקנים, סרקו קברים עם לייזרים ומטוסים. הם מצאו הרבה קברים ללא שמות על המצבות, כנראה של אויבי המשטר. אנחנו יודעים שכשאלי נתלה, הוא נלקח ישר לבית חולים צבאי בסוריה. מה בדיוק עשו שם - אני לא יודעת''.

מורד סורי דורך על פסל בדמותו של חפז אל-אסד, שליטה לשעבר של סוריה, צילום: אי.פי

הקשר עם הקהילה היהודית בסוריה היה מורכב. "לא השארתי אדם שלא הגעתי אליו", היא מספרת. "אבל היהודים בסוריה חיו תחת משטר קשה ובפחד מתמיד. ביום התליה, הקהילה הייתה בסכנה. כשנפגשתי עם הרב חמרה שנים אחר כך, הוא היה קר כמו קרח. הפחד עדיין שלט בו''.

לאורך השנים היו ניסיונות שונים להשיג מידע. "היה קצין בכיר בצבא הסורי שברח לצרפת וכתב ספר. הוא הבטיח לגלות איפה אלי קבור בתמורה לעזרה בהוצאת הספר. הוא קיבל את הכסף - וברח".

כשהיא מדברת על המצב הנוכחי, קולה של נדיה מהול בתקווה ובחשש: "אני חצויה ומבולבלת. מצד אחד יש תקווה שאולי עכשיו נגלה משהו, מצד שני אני מפחדת שיצוצו אנשים יותר גרועים מהקודמים''.

מוזיאון אלי כהן בהרצליה, צילום: גדעון מרקוביץ

נדמה כי גם בימים אלו של תהפוכות בסוריה, מורשתו של אלי כהן ממשיכה להדהד. לרגל מאה שנים להולדתו, הוקם בהרצליה מוזיאון ייחודי המוקדש לזכרו. המוזיאון, שהוקם בבית העירייה הישן במרכז העיר, נולד ביוזמת עיריית הרצליה ועמותת מוזיאון אלי כהן, בשיתוף משרד ראש הממשלה.

המוזיאון, שתוכנן ועוצב על ידי האמן דוד גפני בשיתוף פעולה הדוק עם נדיה כהן, מספר את סיפורו המופלא של האיש שהפך מאזרח מן השורה לאחד המרגלים החשובים בתולדות ישראל. דרך תצוגות מרגשות ואינטראקטיביות, המבקרים, ובמיוחד בני הדור הצעיר, יכולים ללמוד על תרומתו הייחודית של כהן למדינת ישראל ועל המורשת שהותיר אחריו.

עם נפילת משטר אסד, אולי סוף סוף ייפתח פתח של תקווה למצוא את שרידיו של אחד המרגלים הגדולים בתולדות ישראל, ולהביא מעט נחת לאלמנתו המסורה. "איך אלי הצליח להתברג בחברה הסורית - זה מדהים אותי עד היום. אני, שעברתי איתו את הגיהינום הזה, פשוט מעריצה אותו על כך", אמרה כהן. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר