עם הקמת ארבע ערים חדשות: התוכנית להתיישבות ביו"ש בעידן טראמפ

בניית ארבע ערים חדשות, ובהן עיר דרוזית, הקמת תשתיות תחבורה ואנרגיה מהפכניות, קבלת אחריות על שטחים נרחבים והפיכת הרשויות הערביות לרשויות אזוריות – בשליטת ישראל: אלו רק חלק מפרטי התוכנית האופרטיבית והשאפתנית שמבקשים אישי ציבור וראשי רשויות, בהובלת מועצת יש"ע וח"כ אביחי בוארון, לקדם כעת לקראת ארבע שנות ממשל טראמפ.

בשבוע שעבר התכנסו במלון רמדה בירושלים עשרות פעילים, אישי ציבור וראשי רשויות המזוהים עם הימין, במסגרת כנס יוצא דופן שארגנה מועצת יש"ע. בעוד דברים שאמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על עתידה של רצועת עזה תפסו את הכותרות, הדרמה האמיתית התרחשה מאחורי הקלעים: רקימת התוכנית האופרטיבית של ההתיישבות, שהחלה לקרום עור וגידים.

לא תוכנית תיאורטית

בהובלת ח"כ בוארון, התכנסו כמה מראשי ההתיישבות ואישי ציבור ימניים מוכרים ביותר כדי לדון בגיבוש תוכנית ריאלית ושאפתנית ליו"ש לשנים הקרובות, מתוך הבנה שיש להגיע עם תוכנית אופרטיבית לפעולה כשממשל טראמפ ייכנס לבית הלבן.

מסביב לשולחן עגול ישבו ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ, מנכ"ל המועצה עומר רחמים, ראש מועצת שער שומרון אבי רואה, שכיהן בעבר כראש מועצת יש"ע, ראשי המועצות אפרת, קרני שומרון, קדומים ואורנית - דובי שפלר, יונתן קוזניץ, עוזאל ותיק ואור פירון־זומר, וכן מנכ"ל פורום קהלת מאיר רובין. התוצר שנבנה מסביב לשולחן זה הוא הצעד הראשון של ראשי ההתיישבות לשנים הקרובות, ולא מדובר בתוכנית תיאורטית כלל וכלל.

"אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות שאותו אנחנו יכולים לנצל בצורה טיפשה או חכמה", מסביר ח"כ בוארון. "אם ננצל אותו בצורה טיפשה, נהיה עם 700 אלף תושבים ועוד איקס בתים בעוד ארבע שנים; אם ננצל את חלון ההזדמנויות בצורה חכמה, ניצור את התנאים להפיכת יהודה, שומרון והבקעה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל - לא רק בכך שיהיה קשה להזיז משם תושבים, אלא בכך שנשנה את תוכנת ההפעלה".

אחד מהנושאים החשובים ביותר בתוכנית עוסק בעתיד השליטה על השטח. המילה ריבונות נמצאת אומנם על השולחן בצורה בולטת בתוכנית זו, אך הפרטים שבהם דנו האישים עוסקים בתכנון פעולות שאינן דווקא דקלרטיביות אלא אופרטיביות. אישי הציבור מציעים "לחזור לנקודת ההחלטה - לפני אוסלו. לפני שהתחלנו 'להתברבר'". או במילים אחרות: ביטול דה־פקטו של הרשות הפלשתינית.

ראשית, ראשי הרשויות מבקשים להרחיב את שליטתם כך שיהיו אחראיים על כל השטח של המועצות האזוריות. כיום, בניגוד לכל מועצה אזורית אחרת בישראל, שטח הרשויות ביו"ש הוא אך ורק שטח היישובים. הרחבת תחום השיפוט של המועצות האזוריות גם על השטח שבין היישובים תהפוך את הרשויות לחזקות בהרבה.

לשלוט בכפרים הערביים

נוסף על כך, אישי הציבור מבקשים לקדם שליטה על הכפרים הערביים שבשטחי C, שנמצאים תיאורטית בשליטה ישראלית מלאה, אך בפועל הם במקרה הטוב בשליטה אזרחית פלשתינית ובמקרה הרע הופכים לאקס־טריטוריה. ראשי הרשויות הציעו לשלול את ניהול הרשות הפלשתינית מכפרים אלו, לקדם תב"עות בהן וליצור אפשרויות תעסוקה לאוכלוסייה הערבית שתישאר בשטח ישראל.

אישי הציבור גם עסקו בעתיד השטח כולו, ואחת מההצעות הבולטות היתה ביטול הרשות הפלשתינית ובמקומה הקמת רשויות מוניציפליות ערביות - מה שיהפוך את ישראל במובנים מסוימים לשלטון פדרלי. "פתרון שתי המדיניות צריך לרדת מהפרק לנצח, על פי דירקטיבה ברורה של הדרג המדיני", אומר ח"כ בוארון.

"האוכלוסייה הערבית ביו"ש תתרכז במקום זאת בכמה רשויות מוניציפליות שינהלו את עצמן, יקבלו שירותים מישראל וישלמו עליהן, והמעמד של התושבים יהיה בדיוק כמו זה של ערביי ירושלים - מעמד תושבות. האוריינטציה הלאומית שלהם תהיה כפי שהיתה לפני 1967 תחת הממשל הירדני".

"אסור לאפשר למיליציות טרור להשתולל, זה יתפוצץ עלינו כמו ב־7 באוקטובר במרחקים הרבה יותר קצרים - מחברון לערד ולבאר שבע, מקלקיליה לכפר סבא. הריכוז היהודי הכי גדול בעולם חשוף לטבח. צריך לפרק את הדבר הזה, בין היתר באמצעות פירוק השלטון המרכזי הפלשתיני והפיכתו לרשויות מוניציפליות תחת ממשל פדרלי", מוסיף ח"כ בוארון.

השקעה גדולה בתשתיות

תחום דרמטי נוסף שעליו שמו אישי הציבור דגש בתוכנית הוא השקעה יוצאת דופן בתשתיות. לפני כמה חודשים נחשפה ב"ישראל היום" תוכנית "מבשר 2030" של שר האנרגיה אלי כהן, שלו שותף ח"כ בוארון, להקמה של תחנות כוח ברחבי יו"ש. לאחרונה הכריז השר כהן על הקמתה של תחנת כוח ראשונה ביו"ש, באזור תרקומיא, ועל הקמת השדה הסולארי הגדול ביותר בישראל בבקעת הירדן.

השאיפה של ראשי הרשויות ושל אישי הציבור היא להפוך את יו"ש לאימפריה של אנרגיה ותעשייה, מה שיהפוך את האזור לחלק מישראל בכל מובן: "הפיכת יו"ש, בדגש על הבקעה, לתחנת הכוח של מדינת ישראל".

לשם כך, סוברים אישי הציבור, יש צורך להקים תשתית תחבורה מקיפה, כולל הפיכת כביש 60 לכביש 8 וכביש 90 לכביש 10, וכן להקים תשתית רכבות באזור.

"יש צורך לשנות את תוכנת ההפעלה. להחיל את החוק הישראלי, להכניס משרדי ממשלה לשטח, לבנות תשתיות אנרגיה, גז ותחבורה", מפרט ח"כ בוארון את החזון. "להקים אזורי תעשייה, מסחר ותחבורה. להשתלט על השטח הפתוח במגמה להפוך אותו לשטח שינוהל על ידי מדינת ישראל - לא רק בבינוי אלא בניהול משאבי טבע, ארכיאולוגיה ועוד. חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית. כמו שיש גליל יש בנימין, כמו שיש נגב יש בקעה, וכמו שיש שפלה יש הר חברון".

סוגיית הבנייה והנעת אוכלוסייה לתוך יהודה ושומרון תופסות חלק לא קטן מהתוכנית. על פי ההצעה של אישי הציבור, בשנים הקרובות יוקמו שלוש או ארבע ערים חדשות ביו"ש, ובהן עיר דרוזית ועיר חרדית, עם אוכלוסיות אידיאליסטיות שיהיו מוכנות להגיע לשטח ולאכלס אותו בהמוניהן. "זה שובר שוויון שיביא בסופו של דבר להחלת ריבונות", אמר אחד מאישי הציבור.

כמו כן עלתה יוזמה להפיכת יישובים במיקומים אסטרטגיים לערים, בהחלטות ממשלה מתוקצבות. בין היישובים שעלו במסגרת תוכנית זו: מעלה אפרים, נחליאל, עלי, קריית ארבע ואפרת. ישנו קונצנזוס כי יש לנצל את תקופת ממשל טראמפ לתנופת בנייה של ארבע שנים.

חוות לשמירה על אדמות

פרויקט החוות שמאפשר הגנה על שטחי C תופס גם הוא מקום נכבד בתוכנית. ראשי הרשויות ואישי הציבור סוברים כי יש לקדם ולפתח את מפעל החוות בצורה משמעותית, כולל הקמה של מאות חוות נוספות לשמירה על אדמות מדינה ויצירת קונסטרוקציה משפטית להחזקתן. "מקסימום שטח, מינימום אנשים", הגדיר זאת אחד מאישי הציבור.

"אנחנו צריכים להגיע למצב שבו האמריקנים לא ממשיכים מאותה הנקודה שבה הפסיקו בתוכנית המאה, שביקשה לשים את ההתיישבות בטבעות חנק. המשמעות בתוכנית זו היתה איבוד שליטה ישראלית אפקטיבית ביו"ש", אומר ח"כ בוארון.

"המשוואה צריכה להיות הפוכה - כל השטח הפתוח והבנוי הישראלי צריך להיות בריבונות ישראלית. על שטח זה צריך להחיל את החוק הישראלי ולהתחיל לטפל בו, כדי לשלוט באופן אפקטיבי. מבחינתנו מדובר בתוכנית לביצוע, ואת התוכנית הזו נקדם בשנים הקרובות".