האלימות נגד נשים בישראל קיימת בבתים הכי טובים בערים הכי טובות, בחברה הבדואית, החרדית ובכל מקום ואורח חיים במדינה. חלק מהנשים הללו קמו מהמקומות הכי חשוכים ונמוכים והוכיחו לעצמן ולעולם שאפשר לקום, מותר לאהוב מחדש ואפשר לבנות ולהיבנות אחרי חורבן.

כבר 14 חודשים שהמלחמה הקשה, מעבר למחירים הכבדים שהיא גובה, גם משתיקה אירועים טרגיים שבעבר היו פותחים את מהדורות החדשות. האלימות מקצינה, הכל על הקצה, אבל הקשב הציבורי איננו.

אסור לנו להמשיך להתעלם. זה הזמן לנער את המערכת ולתת במה גם לחדשות שאינן המלחמה, גם לצרות "הרגילות".

כמו שאמרה לי אחותה של מאיה גולגובסקי שנרצחה על ידי בן זוגה בחודש הראשון למלחמה: "קיבלנו סירוב מהרבה כלי תקשורת, וזה סיפור שהיה אמור לפתוח מהדורות". למען העתיד, למען התקווה, למען האזרחים והאזרחיות, אנחנו חייבים להיישיר מבט ולעמוד ביחד במאבק הזה.

חיה משה | מאמנת נשים

"לא משנה מה עברת בחיים, את יכולה להתקדם ולהצליח"

חיה מגיעה ממשפחה חרדית ברוכת ילדים. היא השביעית מתוך עשרה אחים ואחיות. בילדותה עברה אונס שנמשך כמה שנים רצופות על ידי קרוב משפחתה. לפני כשבוע חיה התחתנה. את החתונה היא מגדירה ניצחון אישי.

"האלימות התחילה מאז שאני זוכרת את עצמי עד גיל 9, ובגיל ההתבגרות לצערי נאנסתי שוב. ראיתי את העולם הזה כעולם שבו לגיטימי לאנוס ושאונס זה דבר שתמיד יקרה לי. בגיל 18, אחרי האונס האחרון שעברתי, גילו לי חיידק ברחם וכמעט שהגעתי לכריתת רחם, היה לי באמת נס משמיים וגילו את זה ברגע האחרון".

חיה מספרת כיצד השפיע האונס המתמשך על חייה: "ההשפעה של האונס על חיי היתה ממש קשה. בגיל 18, כשהתחלתי לצאת עם מי שהוא בעלי היום, הכל צף כל הזמן. הייתי מגיעה למצב של שיתוקים בגוף, שאני לא מצליחה לזוז. ניסיתי להתאבד כמה פעמים כי הרגשתי שאני לא יכולה לחיות עם הסבל הזה יותר. בגיל 21 אני מחליטה לפתוח הכל עם האנס שהיה קרוב משפחה שלי. בשיחה הוא רק אומר לי כמה שאני חולת נפש ושהוא לא עשה שום דבר. הוא דאג להגיד שאני חייבת אשפוז כי אני מסוכנת לסביבה. זה הביא אותי למצב נפשי ממש קשה שבסופו הגעתי לחדר המיון. עד היום אני אומרת תודה על ההתקף הזה שהציל לי את החיים!

"בשלב הזה החלטתי להתרחק מכולם ולרפא את עצמי לבד. זה גרם לי להבין שאו שאני תופסת את עצמי בידיים ודואגת לחיים שלי, או שאני מאבדת את החיים שלי. באותו רגע החיים שלי השתנו, והתחלתי תהליך מול עצמי של ריפוי אמיתי. שאפשר לצאת מכל קושי ואתגר בחיים בעזרת כלים נכונים. לפני שבוע התחתנתי. ההורים שלי, שחזרתי איתם לקשר לפני כחצי שנה, הגיעו לחתונה. הניצחון הענק שלי שהצלחתי להתחתן ולהקים את הזוגיות הכי בריאה בעולם. וזה המסר שלי: לא משנה מה עברת בחיים, את יכולה להתקדם ולהצליח".

רחלי לייטנר | גרושה, אם לשלושה

"צריך כוחות בכמויות, זה לא קל. אבל החיים יפים"

כאישה חרדית חוותה רחלי בין השאר סוג אלימות שלא כולם מכירים - אלימות רוחנית. שימוש בפרקטיקות דתיות ובפסוקים נגד האישה ורווחתה. "זה בעצם לקחת את המצוות והכללים שאנחנו מכירים ולהשתמש בזה נגדך", מסבירה רחלי. "למשל, טבילה. אישה שלא טובלת נחשבת למורדת שמפסידה כתובה וכל אישה פוחדת להיות אישה מורדת.

"דורשים ממך ציות בשם הפסוק 'ועשית ככל אשר יורוך'. לומר שאני לא מספיק מבינה בחינוך ילדים. אנחנו מבינים יותר ממך. כך אמר לי הרב שלו כשהייתי במקלט. להכריח אותך לנקות לפסח ולכעוס אם לא ניקית או לא הסכמת לנקות מה שהוא החליט - זו אלימות רוחנית. לא לתת לילדים ולך לשבת על הספה באמצע שולחן השבת זו אלימות רוחנית. להתערב לך ולילדים שלך כמה נטילות את נוטלת ולצחוק שאת נוהגת כמו אמא שלך ולא שתיים כמוהו זו אלימות רוחנית. האדמו"ר שלו אמר לי שהיה עדיף שאלך לבית משוגעים ולא למקלט טמא. שבתות וחגים הם הזמנים הכי קשים לאישה שסובלת מאלימות. את יודעת שהילדים יבכו באיזשהו שלב. את צריכה לגונן עליהם, כל הזמן להיות דרוכה במתח".

איך הצלחת לצאת משם ולהגיע למקלט "בת מלך", מקלט המיועד לנשים דתיות?

"חולצתי עם משטרה בזכות תושייה של אזרחית ששמעה התפרצות זעם והבינה את המצוקה שלי. בהתחלה הוא הצליח להסית גם את המשפחה שלי נגדי ולשכנע אותם שאני לא שפויה. בחג הפסח, בעוד אני במקלט, הוא התארח אצל הוריי. אני מוסרת מעל במה זו לכל אישה שלא יודעת כמה טוב מצפה לה: צריך כוחות בכמויות זה לא קל. אבל החיים יפים ואני בטוחה שכשרואים אותי לוחמת זה נותן כוח. מי לא תרצה לעוף על החיים לראות שאפשר לצאת מזה ולהישאר חזקה ושפויה?!"

רוזאן שחאדה | אם לשתי בנות

"אפשר לצאת ממעגל אלימות, רק לא לבד. חובה לבקש עזרה"

"נולדתי במגזר הבדואי. נולדתי לעולם האלימות וראיתי כל זמן אלימות נפשית, כלכלית ופיזית כלפי נשים וילדים מצד גברים. חוויתי את האלימות מאבא שלי כלפי אמא שלי. כל משפחה ידעה שזה בסדר ומקובל. אני זוכרת בתור ילדה איך בכל פעם שהיה מרביץ לה הייתי נכנסת להגן עליה ואז האלימות היתה מגיעה לגוף שלי כמו למשל חגורה שהצליפה גם בי או שהיה זורק עליה נעליים שהיו פוגעות בי. כך גם לימדו את הילדים הקטנים, שזוהי מציאות חייה של אישה.

"ברחתי מהמשפחה שלי בגיל 13. יום אחד אמא שלי בישלה ואז אבא שלי נכנס והתחיל להכות אותה. הנשמה שלי הפסיקה לפעום. הגוף שלי קפא ולא יכולתי לזוז מהפחד. אני מסתכלת על אמא שלי, כולה עם פנים מדממות ובגדים קרועים. אני בוכה ובהלם. ואז אבא שלי יצא מהבית כאילו לא קרה כלום. אמא ניסתה לברוח אל משפחתה, אני הלכתי אחריה. כשאימא שלי הגיעה לסבתא, סבתא התחילה לטפל בה. ואז אני שומעת דפיקות בדלת. ואלה היו אחים של אמא. הם אמרו לה: תיקחי את עצמך ואת הילדים ותחזרי לבעלך. אני ביום הזה קיבלתי שוק, הלם וטראומה. אני מסתכלת על סבתא ואני מבינה שהיא גם מפחדת מהם. וכאן נפל לי האסימון שאין לי אף אחד בעולם חוץ מעצמי. ומאז בחרתי לעבוד ולחסוך כסף בצד, עד שהצלחתי לברוח לבד. עברתי לפנימיות, לא היה קל, אבל היה יותר טוב מהבית שחייתי בו. לפחות יכולתי לשים ראש על כרית בלי פחד".

שחאדה נישאה לבחור נוצרי. כעת היא בתהליכי גירושים ממנו לאחר זוגיות אלימה שנחלצה ממנה. "עברתי למקלט נשים מוכות עם שתי תינוקות, בלי שקל ובלי משפחה. היום אני מעבירה הרצאות עם פורום מיכל סלה. כתבתי ספר שתכף יתפרסם. המסר שלי הוא שאפשר לצאת ממעגל אלימות, רק לא לבד. חובה לבקש עזרה. אם אני הצלחתי כל אישה יכולה".

רחל גולגובסקי | אמה של מאיה ז"ל

"לא היו סימנים מקדימים לכך שהגרוע מכל יקרה"

"לא היו סימנים מקדימים לכך שהגרוע מכל יקרה", אומרת רחל. "אבל מההתחלה לא חשבתי שהוא בשבילה, אם זה במראה החיצוני או בהתנהגות וגם הרקע שלו. גם אחרי שפגשתי אותו אמרתי לה שהוא לא בשבילה. הוא לא היה ברמה שלה. אבל לא ניסיתי למנוע כי לא רציתי שהיא תכעס עלי. רק דיברתי איתה ואמרתי לה שאני לא חושבת שהוא בשבילה והיא חשבה שהיא תעצב אותו ושהיא תוכל להרים אותו לרמה שלה כי היא תמיד ראתה את הטוב שבאדם".

רחל מספרת שבתה, מאיה, שיתפה אותה בלילה שהיא יוצאת להיפרד ממנו. "היא יצאה מהבית ואמרה שתחזור עוד שעתיים. אני התקשרתי והיא לא ענתה. בשעה 11 בלילה הגיעו שלושה שוטרים וביקשו לעלות הביתה. כשעלו הביתה הם הודיעו לי שהיא נרצחה".

לילי בן עמי, מייסדת ומנכ"לית פורום מיכל סלה: "כמחצית מהנרצחות בידי בן זוגן לא סבלו מאלימות פיזית קודמת ולכן הן וסביבתן לא ידעו שיש סכנה. ידע הוא כוח מציל חיים. אל תגידו 'לי זה לא יקרה'. אם זה קרה בבית שלנו, זה יכול לקרות בכל בית. היכנסו לאתר פורום מיכל סלה והכירו את תמרורי האזהרה בזוגיות, גם כאשר אין אלימות פיזית. הצטרפו אלינו. כל תרומה לעמותת פורום מיכל סלה היא קודש להצלת חיים".